תואר שני בליקויי למידה באוניברסיטת בר אילן

 

 

מה עובר על תלמידים המנסים לפתור בעיות מתמטיות? כיצד פועלים תהליכי זיכרון וזכירה בקרב אנשים עם פיגור או עם תסמונת דאון? מה מבלבל ילדים דיסלקטיים בדקדוק העברי? - סוגיות אלו ואחרות ממשיכות להעסיק תלמידי מחקר בחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת בר אילן, במסגרת המגמה ללקויות למידה.

 

 

 

התכנית לתואר שני בלקויות למידה בבר אילן אפשרית במסלול הכולל כתיבת עבודה מחקרית (תזה), או במסלול עיוני ללא תזה. בשני המקרים הלימודים כוללים היכרות עם כלי מחקר כמותניים ואיכותניים, והתוודעות להיבטים שונים הקשורים לליקויי למידה, כגון: התמודדות עם קשיים רגשיים, בעיות ברכישת כישורי שפה וכישורים מתמטיים, תהליך השילוב במערכת החינוך הנורמטיבית, היבטים נוירולוגיים ועוד.

כמו כן, בשני המסלולים הסטודנטים נדרשים להשתתף בסמינר העוסק בדיסלקציה, תהליכי הכרה ולשון, ובסמינר כללי בליקויי למידה.

 

במסלול העיוני הסטודנטים יכולים לבחור להשתתף בקורסים ובסמינריונים נוספים, העוסקים בנושאים שונים, וביניהם: שיטות האבחון הפסיכולוגי והנוירופסיכולוגי, בעיות התנהגות, היבטים נוירולוגיים של שפה ותקשורת, הקשר בין שפה וחשיבה, יכולות אקדמיות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, מערכות דיגיטליות לסיוע בחינוך המיוחד ותכנון קריירה לבני נוער מתקשים.

 

 

הלימודים לתואר שני בלקויות למידה אורכים שנתיים וחצי, והם מתקיימים במהלך שלושה ימים בשבוע לפחות. התכנית כוללת היבטים עיוניים ומחקריים, והיבטים יישומיים במסגרת פרקטיקום מעשי.

 

 

במהלך הלימודים לתואר השני נדרשים הסטודנטים לבצע פרקטיקום מעשי, שבמסגרתו עליהם לערוך עשרה אבחונים דידקטיים ולכלול בו המלצות לסיוע מתאים. הפרקטיקום אף כולל הכשרה להוראה מתקנת לילדים או למבוגרים. נושאי הפרקטיקום המוצעים באוניברסיטת בר אילן הם:

 

 

 

תנאי הקבלה לתואר שני בלקויות למידה בבר אילן כוללים: ציון סף מינימלי של 87 בתואר הראשון, ניסיון מעשי, הגשת קורות חיים ומכתבי המלצה, ומעבר של ריאיון קבלה.

 

 

 

ראש המגמה ללקויות למידה בבית הספר לתואר שני בחינוך הינה חוקרת זוכת פרסי הצטיינות רבים על פועלה ותרומתה לחינוך בישראל. באחד ממחקריה ערכה השוואה בין קבוצות תלמידים חרדים הסובלים מדיסלקציה, ובמחקרים אחרים עסקה בהיבטים שונים הקשורים לכישורי קרוא וכתוב בשפה העברית. בין המרצים הנוספים המלמדים בתכנית תוכלו למצוא גם: פסיכיאטרית מומחית, העובדת עם מבוגרים הסובלים מאוטיזם, ADHD ו – PDD; פרופסור, שהוא גם פסיכולוג קליני וחינוכי ומומחה להערכת פוטנציאל למידה, ששימש בתפקידי נשיאות בארגון ה – IACEP – הארגון הבינלאומי לחינוך ולפסיכולוגיה קוגניטיבית; ועוד.

 

 

בבית הספר  לחינוך באוניברסיטת בר אילן פועלים מרכזים, מכונים ומעבדות התומכים, בין השאר, במחקרים הקשורים לתחום לקויות הלמידה. במרכז חדד עורכים אבחונים דידקטיים, מפעילים תכניות להוראה מתקנת בשפות עברית ואנגלית, מעבירים קורס אסטרטגיות למידה לבחינת הבגרות באנגלית, ומקיימים תכנית מיוחדת להוראת לשון לתלמידים הסובלים מדיסלקציה. חוץ ממרכז חדד, בבית הספר פועל גם מכון לקידום האינטגרציה בחינוך ולשיפור ההוראה במגזרי אוכלוסייה מגוונים, וכן מעבדת מחקר המתמקדת בגילוי יחסי הגומלין הקיימים בין מוח לתהליכי הכרה וקוגניציה.

 

למידע נוסף לחצו: אוניברסיטת בר-אילן