יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל, רוצה להוריד את המכוניות מהכביש

יניב ריבלין, מנכ"ל Bird ישראל, מחולל מהפכה תחבורתית

הקורקינטים השיתופיים של חברת בירד הפכו להצלחה מסחררת מהרגע שהחברה התחילה את פעילותה בארה"ב, לקראת סוף 2017. שתי הערים הראשונות שאליהן החברה הרחיבה את פעילותה הבינלאומית היו פריז ותל אביב. איך קורה שעיר קטנה, בה חיים 400,000 תושבים, הופכת להיות זירת ההתרחבות הראשונה של אחת מהחברות הצומחות באופן המהיר ביותר בעולם?

הכל התחיל בשנת 2018, אז ישב יניב ריבלין, כיום מנכ"ל בירד בישראל, ודיבר עם חבר על הפופולריות של הקורקינטים החשמליים בתל אביב. זה היה הרגע בו נטמן הזרע לרעיון; משם, הכל התקדם במהירות, וריבלין הצליח לשכנע את אחד הסטארט אפים שנבחרו לרשימת 50 הסטארט אפים הלוהטים של הרשת החברתית לינקדין בשנים 2018 ו – 2019, להגיע לתל אביב. כיום, לפי ריבלין, ישראל היא אחד מהשווקים המובילים של בירד העולמית, ובירד פועלת גם בערים גבעתיים, רמת גן ופתח תקווה.

"אנחנו משנים את פני התחבורה, מורידים את המכוניות מהכביש ואת זיהום האוויר," ריבלין מספר. "בירד משנה תחבורתית וסביבתית את כל הדרך שאנחנו מתייחסים לערים, ולדרכי ההתניידות בתוכן."

מהאוניברסיטה העברית להרווארד

ריבלין הוא בוגר לימודי סוציולוגיה ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. במהלך התואר הוא לא הסתפק רק בלימודים; הוא התמחה בכנסת ישראל, השתתף בשלל התארגנויות, כגון StandWithUs ו – OneVoice, עבד כעוזר מחקר במכון טרומן לשלום, ונסע ללונדון להתמחות בשגרירות הישראלית.

באופן כללי, ריבלין סבור כי אחד מהדברים החשובים שסטודנטים יכולים לעשות הוא לשלב לימודים עם עשייה בתחומים נוספים. "הלימודים הם הזדמנות נהדרת לעשות דברים שיכולים לעזור לנו להכיר את עצמנו בצורה הרבה יותר טובה," הוא טוען.

כך ניתן, לפיו, "ללמוד על עצמנו, לקבל המון ניסיון על דברים חשובים לקראת העתיד, וגם ליצור את הקהילה והנטוורקינג, הרשתות של האנשים סביבך. עד היום, חבריי הטובים ביותר הם מהתואר הראשון."

הפעילויות במגוון של תחומים ומקומות, מעודדת לצאת מאזור הנוחות. "הדבר חשוב במיוחד בתחילת הדרך," כפי שהוא מסביר. "זו התקופה להבין במה אנחנו טובים."

באופן כללי, ניסיון החיים של ריבלין לימד אותו שכדי להצליח, יש להתנהל בעולם כאילו שכל האפשרויות פתוחות. "אני לא מאמין שצריך לחשוב באופן עקרוני שאי אפשר להתקבל למקום מסוים. הגשתי מועמדות לתכנית מנהיגות, המיועדת לצעירים ממדינות ברחבי העולם. התכנית מתקיימת באוניברסיטת מקגיל במונטריאול, קנדה, מטעם קרן Sauve, ומתקבלים אליה כ - 12 אנשים מתוך 1100. לא היה לי סיכוי גדול, אבל אמרתי שאתן לזה סיכוי, ניסיתי, ואכן התקבלתי."

במהלך התכנית, שנמשכה שנה, ריבלין התגורר באחוזה עם 11 מנהיגים צעירים נוספים, ממקומות שונים ברחבי העולם. המשתתפים בתכנית לרוב לוקחים חלק במגוון הרצאות, כנסים ואירועים שמטרתם לסייע לקדם אותם מבחינה מקצועית ולהשיג את היעדים האינדיבידואליים שלהם. כך למשל, ריבלין וחבריו נפגשו במסגרת התוכנית עם מנהיגים משפיעים כגון ביל קלינטון וג'ורג' וו בוש, ועבדו על פרויקטים חברתיים לשינוי המציאות.

"אחד מהדברים שמקבלים בפרויקט כזה זו פרספקטיבה גלובלית – הצלחתי להבין איך רואים את ישראל בעולם, וקיבלתי ניסיון רחב יותר." ריבלין מאמין גדול בפרספקטיבה הגלובלית, ומספר בהתלהבות על מחקר נרחב שפורסם בכתב העת Harvard Business Review, שנמצא בבעלות אוניברסיטת הרווארד האמריקאית.

המחקר אושש את החשיבות של הראייה הרחבה הזו – "לאנשים עם פרספקטיבה גלובלית יש ניסיון יותר רחב והם מצליחים יותר, כי יש להם אפשרות לחבר בין רעיונות שונים," מסביר ריבלין. "אני רואה את זה כל הזמן, באספקטים שונים בחיים."

מעבר לכך, הקשרים שריבלין יצר במהלך התכנית אפשרו לו להמשיך ולהתקדם בלימודיו. "בתכנית היו איתי שתי קולגות, אחת מהן למדה בהרווארד לפני, והמליצו לי ללמוד מדיניות ציבורית וממשל בהרווארד. הן מאוד עזרו לי עם הגשת המועמדות, והצלחתי להתקבל עם מלגה מלאה."

הדרך אותה ריבלין התחיל בלימודי התואר הראשון, הובילה אותו ללימודים בחו"ל בהרווארד. "בסוף, החיים מתגבשים נדבך על נדבך – כל הדברים שעשיתי בתואר הראשון, עזרו לי להתקבל לתכנית בהרווארד," הוא מספר. "כך למשל, גם ההתמחות שעשיתי בכנסת ישראל סייעה לי בקבלה לתכנית – השר שאתו עבדתי, כתב עבורי מכתב המלצה."

להצליח בעידן המולטי דיסצפלינריות

העשייה המולטי דיסצפלינרית היא אחד מהמאפיינים המרכזיים של תקופתנו, על פי ריבלין, והיא גם מאפיינת את הפרויקטים שבהם בחר להשתלב.

כך למשל, במסגרת התואר השני, ריבלין המשיך בעשייה הרב תחומית, והתמחה בנקודת ההצטלבות שבין עסקים וממשל. "בתואר השני בהרווארד לא עורכים מחקר לתזה, אלא מבצעים פרויקט ייעוץ. ייעצתי לקרן שוסטרמן, שזו קרן פילנתרופית, לגבי קידום תחום היזמות העסקית בישראל, עוד לפני שזה צמח למימדים בהם התחום נמצא היום. לאחר שסיימתי את הפרויקט ובסיום לימודיי, הם העסיקו אותי."

במסגרת הקרן, ריבלין בנה והוביל את תכנית REALITY, במסגרתה משלחות של מובילי דעת קהל מגיעות לישראל, על מנת ליצור חיבור בתחומים שונים, כמו ספורט, מוזיקה ויזמות.

הקו המנחה את ריבלין לאורך לימודיו ופעילותו כיזם היא האמונה בכך שצריך לנסות. "צריך להעז ולנסות. לדוגמא, אחד מהדברים שאנשים בארץ לא יודעים, זה שאם מתקבלים לתואר ראשון בהרווארד, והמצב הכלכלי אינו מאפשר את ההשתתפות, אז מקבלים מלגה מלאה באופן אוטומטי."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• המידע המלא על מלגות ללימודים בחו"ל
• מתעניינים בלימודים בחו"ל? רשימת 10 הערים הטובות ביותר לסטודנטים
• פרויקט היזמות של הסטודנטים שמסייע לקדם אנשים בעלי מוגבלויות
• צעירים מספרים איך הרצון לחולל שינוי חברתי הוביל אותם לריצה לפוליטיקה

קורקינטים שיתופיים - הדבר האקספוננציאלי הבא

ריבלין עזב את הקרן בשנת 2018, ומיד חיפש את הדבר הבא. בשנת 2017 הוא קיבל מקור נוסף להשראה, במהלך השתתפות בתכנית המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות. "בתכנית דיברנו הרבה על אקספוננציאליות בהקשר של העתיד, לעומת לינאריות, וזה מאוד דיבר אליי. חיפשתי את הדבר האקספוננציאלי הבא."

אקספוננציאליות היא בהחלט מילה שיכולה לתאר את הצמיחה של בירד; היא נחשבת בתור הסטארט אפ המהיר ביותר להגיע להערכת שווי של מיליארד דולר, הישג יוצא דופן, שהפך את בירד ל"חד קרן".

הן מאפשרות לבנות קהילה סביבך."

בעקבות האימפקט של יוזמתו של ריבלין, הוא נבחר לאחרונה לרשימת 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין דה מארקר, ולאחד מרשימת עשרת הישראלים פורצי הדרך של סאמסונג.

את העתיד שלו, ריבלין רואה בהמשך

 העשייה המשלבת הזאת; "אני רוצה להוביל תהליכים ברמה הציבורית. יש הרבה מה לעשות בישראל. ואני מאמין שנעשה את זה בתפקידים הבאים."