צפרא דוויק על הדרכים להצליח בתחום העבודה הסוציאלית ועל עתיד המקצוע

"אולי לא נהיה עשירים, אבל נהיה עשירים בנפש": צפרא דוויק על השינויים בתחום העבודה הסוציאלית

תחום העבודה הסוציאלית הגיע לכותרות בשנים האחרונות לא מעט, בין היתר בנוגע למאבקים של העובדים על תנאי השכר וההעסקה שלהם וכן לגבי תקיפות מצד הציבור כלפי העובדים הסוציאליים. עם זאת, צפרא דוויק, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, טוענת שהעובדים הגיעו להישגים מרשימים בנוגע למעמד המקצוע, שיכולים לעודד צעירים לפנות ללמוד את התחום ולהשתלב בעולם הרווחה.

"בכל הנושא של ההתקפות עלינו ברשתות החברתיות אנחנו בניצחון גדול, למשל בנוגע לקבוצות הורים שתקפו אותנו בהקשר של הוצאת ילדים מהבית. עד לפני כמה שנים היינו צריכים לשמוע שאנחנו חוטפי ילדים ולהתמודד עם מילות גנאי ואפילו קריאות לרצח. היום במקרים כאלה מגישים כתבי אישום על הסתה." היא אומרת. "גורמי ממשלה, כמו שר הרווחה, השר לביטחון פנים, שר הבריאות ומשרד האוצר מרחיבים את החקיקה להגנה על העובדים הסוציאליים. זה הישג גדול שמשפיע גם על מקצועות אחרים. נאלצנו להיות לצערי חוד החנית של המאבק הזה."

דוויק מציינת שלמרות שהערכת הציבור אל העובדים הסוציאליים גדלה לאחרונה, השכר במקצוע לא חווה שיפור כזה. "לצערי, היום העבודה הסוציאלית נמצאת במקום בינוני מבחינת השכר ואנחנו נאבקים על כך. לדעתי לא יהיה לנו מנוס מלצאת למאבק גדול מאוד, עד כדי השבתה כללית, למרות שאני מקווה מאוד שלא נאלץ להגיע לכך, שבהסתדרות יבינו כי לא ניתן להמשיך בשכר שלא משקף את מהות המקצוע."

"מי שניגשים לתחום צריכים לדעת שהמשכורות בו לא גבוהות, מלבד אולי עובדים פרטניים בתחום הקליני, שפותחים קליניקות משלהם." היא מוסיפה. "עשירים אנחנו אולי לא נהיה, אך נהיה עשירים בנפשנו."

היא אומרת שמעמדו של המקצוע קשור גם לעצם ההגדרה שלו. "יש מי שאומרים 'אנחנו עושים עבודת קודש', אחרים טוענים שאנחנו 'לוחמים בחזית החברתית', אך בעיני אנחנו השומרים על החוסן החברתי." היא מסבירה. "אנחנו מטפלים באנשים שנקלעו למצבי משבר, מלידה ועד זקנה. אין שלב בחיים, או בעיה, שאנחנו לא נמצאים בה כדי לסייע. בנוסף, יש כיום בישראל 1 מיליון 700 אלף אנשים החיים מתחת לקו העוני וכמיליון ילדים עניים. אם לא יהיה מי שיכוון אנשים במצבים הללו, ייווצר משבר חברתי עמוק. אנחנו פועלים כדי ליצור חברה הוגנת יותר לכולנו, בה כולם יכולים להתפרנס בכבוד."

"העבודה הסוציאלית היא מקצוע שעובר מלב אל לב. נוצר קשר בין העובד הסוציאלי לנתמכים בו. בניגוד למקצועות אחרים בתחום הטיפול, כגון רופאים או אחיות, יש קרבה נקודתית, ההתערבות מלווה את הנתמך לאורך זמן. יש בה הרבה יופי וגם כאב ותסכול. היופי הוא האור שרואים בסוף המסע המשותף." היא מתארת.

פסיכולוגיה או עבודה סוציאלית? יוצרים שינוי חברתי

נקודה קריטית בהתפתחות תחום העבודה הסוציאלית בארץ היא הסדרתו כפרופסיה נפרדת בסוף שנות השבעים. באותו זמן, ולאור הצורך הגדול בעובדי רווחה אחרי מלחמת יום הכיפורים, התנתק התחום מהסתדרות המח"ר (הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח). דוויק, שהייתה באותה העת בעיצומה של קריירה במשרד הביטחון, ובעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ניהלה מאבק כדי לאפשר לכל העובדים במשרד לעבור את מסלול ההסבה לעבודה סוציאלית, שהוכתר כהצלחה. כך החלה את דרכה הארוכה באיגוד העובדים הסוציאליים, ובשנת 2013 נבחרה ליושבת ראש האיגוד.

כמי שמגיעה משני העולמות, היא אומרת שתחומי הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית אמנם נראים דומים, אך למעשה אינם כאלו. "בתחום העבודה הקלינית הקשר ניכר אך בתחומי עיסוק אחרים זה לא תמיד כך. העבודה הסוציאלית מתמקדת ביכולות והעצמה של הפרט ובקידומו בהמשך הדרך, ולא בבעיות עמן התמודד בבית גידולו. זה הבדל גדול מאוד. העובדים הסוציאליים מסתכלים על הכוחות בסביבתו של האדם, המעצימים אותו. אדם לא יכול לעבור שינוי לבדו, הוא זקוק למשפחה, לקהילה ולמערכות תומכות נוספות, כדי לעבור שינוי מוצלח."

"הלימודים העשירו אותי מאוד ונתנו לי כלים בתחומים שעד אז ביצעתי רק באופן אינטואיטיבי במסגרת תפקידי. הם סייעו לי להבחין בין התערבויות שונות, פרטניות בעיקר אך גם בעבודה הקבוצתית." היא מספרת על לימודיה. " אני מאוד גאה ואוהבת את המקצוע שלי. ניתן לעסוק בו במחקר וגם לפעול בשטח, למרות שלדעתי, אין דבר יפה יותר מהעבודה בשדה."

יותר צעירים מחפשים מקצוע 'לנפש' ולא בהכרח לכיס

היא מציינת שהאופי הדינמי של המקצוע מחייב את העובדים הסוציאליים לחשוב תמיד על הצעד הבא ועל העתיד. "המקצוע הזה לא יכול לקפוא על שמריו, הוא נמצא בשינוי מתמיד. העובדים הסוציאליים נמצאים בהעשרה בלתי פוסקת, הם רוכשים כלי עבודה חדשים כגון גישור, יישוב סכסוכים, עידוד לתעסוקה ועבודה עם מלכ"רים. גם תחומי הידע עצמם מתרחבים ללא הרף, למשל נושאים חדשים כמו רב תרבותיות."

"בתור סנגורים של הציבור אנחנו בוחנים תמיד את הגישות ואת צורת העבודה שלנו. למשל, מי שנדרשים להחליט על השמת ילד חייבים להגיע להחלטה הנכונה ביותר. לשם כך אנחנו גם פותחים מסגרות חדשות לטיפול במשפחות במצוקה בקהילה, ללא צורך בהוצאת ילדים מביתם. אנחנו כל הזמן בודקים תכניות חדשות ונמצאים עם הפנים לקהילה."

מגמות השינוי האלה לא פוסחות גם על הדור הבא של העובדים הסוציאליים, ועדות לכך ניתן לראות במספר ההולך וגדל של צעירים שפונים לתחום. "מספר בתי הספר בהם ניתן ללמוד עבודה סוציאלית היום גדל, אלה כוללים אוניברסיטאות ומכללות. עצם הגידול הזה מעיד על כך שאנשים רוצים לעסוק בתחום שהוא 'לנפש', ולא מחפשים רק 'לעשות כסף'."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• פרופסור ירון זליכה על המחסור ברואי חשבון במשק, ועל כלים להצלחה
• שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר על עתידו של עולם המשפט
• עו"סים שינוי: סטודנטים לעבודה סוציאלית במלחמה על המקצוע
• תואר או ניסיון מעשי? תשובות לשאלות שמטרידות את כולנו

איך להצליח בעולם העבודה הסוציאלית?

לדוויק יש כמה המלצות לצעירים שמחפשים לפרוץ דרך בתחום. "עובד סוציאלי טוב הוא עובד שכל הזמן שואל שאלות ובוחן את עצמו, שמחפש לא את הפתרון שנמצא מתחת לאף אלא את הפתרון היצירתי, שמתאים למי שנזקק לעזרתו. זה עובד שיודע שיש עוד ועוד אפשרויות ולא מפסיק ליזום."

"תתפתח, אל 'תיתקע' בתפקיד אחד. עובד סוציאלי שעושה זאת חוטא לעצמו ולציבור שלו הוא עוזר. יש משהו חשוב בלפתוח את הראש ולהעביר את הידע שצברת לאורך הדרך במקומות חדשים. יש לאן להתקדם בתחום ויש בו תפקידים רבים שבהם ניתן לפרוץ דרך."

היא מציינת כי הכשרות מקצועיות הן דרך טובה לצמוח. "לאורך הדרך למדתי גם בתכניות לימודי תעודה בהנחיית קבוצות, בגישור והתערבות באמצעים אקספרסיביים. חשוב לעשות זאת לא רק כדי להתקדם בסולם הדרגות המקצועי, אלא כדי לשפר את עצמך, לפגוש אחרים וגם ללמוד מהם."

העמיתים למקצוע הם, לדעתה, אחד המשאבים הכי יקרים לעובדים סוציאליים. "עובד סוציאלי נבון שואל שאלות, לא רק את מי שפונה לסיוע, אלא גם את הקולגות שלו, מתייעץ עימם, מקיים סיעור מוחות בעזרתם. למשל, בדף הפייסבוק הפנימי של האיגוד עולות גם שאלות של עובדים שמבקשים להתייעץ על דילמות אתיות ובעיות בהן הם נתקלים. השאלות האלה מעידות על עובדים שרוצים להעשיר את עצמם. הכלים הטכנולוגיים, כמו פייסבוק, טוויטר והאינטרנט עוזרים לנו מאוד ומאפשרים לנו להגיע לאנשים רבים, וגם מסייעים להם להגיע אלינו."

"זה מרגש אותי מאוד לראות את הנכונות של העובדים הסוציאליים לסייע אלה לאלה, ההתייעצות ההדדית מעוררת בי גאווה ונחת רבה. אני רואה גם לא מעט עובדים סוציאליים שמוכנים להגיע לוועדות הכנסת ומבינים שחשוב להשמיע את קולנו בתחומי מדיניות חברתית ולהציג את ההתמקצעות של המקצוע. העבודה הסוציאלית היא פרופסיה שכל הזמן גדלה ולא ניתן להמשיך בלי זה."