אחת על אחת עם כבוד השופטת דליה דורנר על עולם המשפט

מהספסל בפקולטה, לבית המשפט העליון: השופטת דליה דורנר על עתידו של התחום ועל הבחירות שצעירים צריכים לעשות כדי להצליח באמת

בעברה של השופטת דליה דורנר נפרשת עשייה משפטית ענפה מאוד, החל מפעילות רבת שנים בפרקליטות הצבאית ועד לכהונתה בבית המשפט העליון שם דנה בפסיקות חשובות רבות. אך גם היא החלה את דרכה בלימודי המשפטים. בניגוד למה שאולי ניתן לחשוב, המשפט לא היה הענף הראשון שנמשכה אליו, וניתן אף לומר שהגיעה אליו בדרך מקרה.

"לא חשבתי ללמוד משפטים. היה לי בראש רעיון ללמוד מדעי המדינה, או דיפלומטיה." היא מספרת. דורנר שהתגייסה כבר בגיל שבע עשרה הגיעה לשרת בחיל המודיעין ומדי יום בשעה חמש מצאה עצמה כשבידיה זמן פנוי. כך החלה לחפש לימודים שיתאימו לה ומצאה את בית הספר לכלכלה ומשפט בתל אביב, שלימים הפך לחלק מאוניברסיטת תל-אביב. "בבית הספר אפשר היה ללמוד משפטים או לימודי כלכלה. הואיל וכלכלה היה נראה לי תחום שקשור למתמטיקה, החלטתי לנסות את תחום המשפטים. היום אני יודעת לומר שמקצוע הכלכלה יכול להיות אפילו פחות וודאי מתחום המשפטים." היא ממשיכה.

"התחלתי ללמוד והתאהבתי במקצוע, כי יש בו הכל: פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, לוגיקה וחוק." היא אומרת. לאחר שסיימה את שירות החובה עברה ללמוד באוניברסיטה העברית, שם גם סיימה את תואר המוסמך במשפטים. "באותם ימים הפרופסורים היו רובם שופטי בית המשפט העליון. היו לי מרצים שהרשימו אותי מאוד, כגון ד"ר שמעון אגרנט (הנשיא השלישי של בית המשפט העליון), אצלו עשיתי גם את עבודת הגמר."

עוד כשהייתה נערה ובהמשך גם בזמן הלימודים, הייתה דורנר צריכה לפרנס את עצמה ולסייע בפרנסת משפחתה וכך, לאחר סיום הלימודים, היא מספרת שחיפשה תחום פרקטי ורווחי בו תוכל לעסוק. המשיכה שלה לתחום הפלילי הביאה אותה למשטרה ולאחר מכן לפרקליטות הצבאית לאחר ששלחה מכתב לפרקליט הצבאי הראשי, אשר הסכים לקבלה.

"הגעתי לשנה ונשארתי לעשרים שנה. הקריירה שלי היא בבסיסה עשרים שנה של שירות בפרקליטות הצבאית בתפקידים מגוונים, רובן בסניגוריה ובשיפוט ערכאה ראשונה בבית הדין הצבאי לערעורים." היא אומרת. "התקופה הזו הייתה מעניינת מאוד, רכשתי המון ניסיון חיים והשקפות עולם. ראיתי איך בונים תיק, מה עושה המעצר לאדם. זה נתן לי הרבה מאוד בחיי."

לבחור קריירה – וגם להצליח בדרך

מכאן עברה השופטת דורנר דרך מקצועית ארוכה, במסגרתה עברה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ובבית המשפט המחוזי בירושלים. בין הישגיה המרשימים, הייתה הקצינה הראשונה מחוץ לחיל הנשים שהגיעה לדרגת אלוף, ושימשה כסניגורית הצבאית הראשית.

לדבריה, לא חשבה בתחילת הדרך להגיע לבית המשפט העליון, בו כיהנה כ – 11 שנים החל משנת 1993. "הגעתי לעליון וזאת למרות שאני לא משתייכת לטיפוס המסוים שמגיע לשם. קודם כל מדובר בתלמידים מצטיינים, וכן אלה שעברו התמחות בבית המשפט העליון. אני לא התאמתי לגמרי, למדתי 'בערך' שכן הייתי צריכה לדאוג לפרנסה. לא חלמתי לפנות לעליון. קודם כל לא שילמו על העבודה, וגם חשבתי לעצמי 'מי אני שיקבלו אותי לתפקיד'."

בין התחומים הבולטים בפעילותה כשופטת אפשר למנות את תחומי זכויות האדם וזכויות הנשים. לדבריה, זהו תחום שצעירים רבים נמשכים אליו בתחילת הדרך, אך לאו דווקא משפטנים ותיקים יותר. "ניסיון החיים שלי מלמד שכאשר סטודנט הוא צעיר ובראשית דרכו הוא רוצה לעסוק בזכויות אדם וכאשר הוא מתבגר, הוא רוצה לעסוק במשפט מסחרי, שגם הוא אגב תחום מרתק. זה מעניין שאתה רוצה 'תיקון עולם' בראשית הדרך, אתה אידיאליסט, ואחר כך מסתכל על החיים בצורה יותר מעשית. אני כנראה נשארתי בשלב הראשון בגלל אופי החיים שלי."

היא מציינת שלדעתה אחת הדרכים להצלחה בענף היא לבחור בתחום התמחות שהוא פרקטי מחד, אך מאידך חשוב שהיה קרוב ללבו של הסטודנט. "כשאדם צעיר הולך למקצוע הזה, מטעם הדברים עליו לבחור לעצמו מסלול. זה עניין של טעם. כשאני הייתי קצינה אחד העוזרים שלי, שהיה עתודאי, אמר שהוא היה רוצה להתמחות במיסים. שאלתי אותו למה דווקא במיסים, שכן לא עסקנו בתחום הזה בצבא. הוא אמר שלדעתו זה תחום שאנשים לא כל כך אוהבים ולכן בעיניו יש בו הרבה אפשרות להצליח. ובאמת לימים הפך לפרופסור בתחום המיסים וכתב ספרים בתחום. הוא בחר את דרכו המקצועית כשהוא עתודאי צעיר, בן 22." היא מדגימה.

"אדם צריך לדעת מה הוא רוצה, אבל הוא גם צריך לאהוב את התחום. הוא חייב לגלות עניין. הרי אם הלך ללמוד משפטים, אני מקווה שעשה זאת כי הנושא משך את ליבו ולא רק מפני שלא התקבל נניח ללימודי רפואה."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• סטודנטים למשפטים ערכו ספר ראיונות עם שופטי בית המשפט העליון
• סטודנטים למשפטים יצאו להפגין במחאה על הציונים בבחינות הלשכה
• סטודנטים קוראים לשרה שקד: אל תאריכי את ההתמחות במשפטים
• שבוע הראיונות להתמחות במשפטים כאן והסטודנטים כבר במתח

מה לעשות עם הצפת השוק? ומה יקרה בתחום המשפטים בעתיד?

מניסיונה הענף של השופטת דורנר היא מציינת שלדעתה, מגמת ההצפה המקצועית שרבים מזהים היום לא צריכה להדאיג צעירים או להרתיע אותם מלגשת לענף. "כשאני קיבלתי את הרישיון היינו שמונה בוגרים, שתי בנות ושישה בנים. היום מדובר באלפים. אנשים דואגים לגבי ההצפה בשוק, אך צריך לזכור שתחום המשפטים הוא גם התחלה בסיסית, שנותנת לאדם אפשרות לעסוק בתחומים רחבים מאוד, למשל מנהל עסקים, בנקאות, השקעות או כלכלה. אני חושבת שהמספר הגבוה של לומדי משפטים לא צריך להדאיג, מתוך ידיעה שהתחום הזה אינו דווקא עריכת דין, אלא הרבה יותר רחב."

היא מוסיפה ומציינת גם כי אפשרות נוספת היא לימודים דו חוגיים שמשלבים בתוכם את תחום המשפטים, למשל לימודי משפטים ומנהל עסקים או לימודי משפטים וכלכלה. "אדם שלומד משפטים צריך לדעת שבעריכת דין יש לחץ, אבל המקצוע נותן אפשרויות רבות מאוד."

לדעתה, גם העתיד הקרוב בעולם המשפט צופן אפשרויות מרתקות למשפטנים. "יש מגמות שמעניין לראות לאן יתפתחו. המשפט צועד קדימה, המציאות קצת רצה אחריו. אני תמיד אומרת שהמשפט משמש אמצעי לשינויים חברתיים. בכל מה שנוגע למציאות הטכנולוגית, המשפט קצת 'נסחב'."

"הטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד והמשפט יגיע לשם כמובן. אנחנו זקוקים להסדרים משפטיים שיסדירו את ההתפתחות הטכנולוגית. למשל, איזו השפעה תהיה למכוניות ללא נהג על דיני התעבורה? מה המשמעות המשפטית של בינה מלאכותית? אלה רק דוגמאות קטנות."

עד שיגיעו לשוק העבודה, לשופטת דורנר יש כמה המלצות לצעירים ששוקלים להתחיל את הדרך בתחום המשפט ורוצים להתבלט בו. "קודם כל אני ממליצה שלא ייכנסו לתחום רק כי אמא שלהם ביקשה. אם אתה רוצה להצליח באמת, אתה חייב לאהוב את התחום באמת."

וכמו בענפים רבים אחרים, גם כאן היא אומרת שאין ברירה, חייבים להשקיע מאמץ וללמוד ברצינות. "בשנה הראשונה, שבו והקשיבו למרצים שלכם. הדגישו את הדברים שאתם אוהבים יותר ולכו לפי הבחירה הזו. צריך לראות מהר מאוד מה אתם רוצים. אם אתם רוצים להמשיך באקדמיה זה סיפור אחד, ובפרקטיקה סיפור אחר. חשוב ללמוד בצורה רצינית ולקבל ציונים טובים, זה ייתן לכם אפשרות להתמחות טובה בהמשך. אין חוכמות בעניין הזה."