פרופ' ירון זליכה על המשק הישראלי: "בשוק של היום יש מחסור באלפי רואי חשבון"

חשבונאות או כלכלה? פרופסור ירון זליכה על הכלים שצעירים צריכים כדי ליצור שינוי אמיתי בעולם העסקי, ואיך להשיג אותם

"יש אגדה אורבנית שמרתיעה לא מעט צעירים, הם שומעים 'ראיית חשבון' וחושבים שזה בטח תחום משעמם, אבל האמת היא שזה המקצוע הכי מרתק בעולם. רואי חשבון תפסו את אל קפונה. רואי חשבון עומדים מאחורי העסקאות הפיננסיות הכי מורכבות בעולם. וגם אני ממש לא משועמם." אומר פרופסור ירון זליכה, פרופסור למאקרו כלכלה וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

בתור מי שמוכר כמוביל של תהליכי שינוי עסקיים וחברתיים רבים, ששימש כחשב הכללי ועסק לא מעט בנושאים כמו צדק חברתי ואי שוויון, לפרופסור זליכה יש דעה חד משמעית לגבי הכלי שיכול לעזור לצעירים לפנות לעבר השליחות הציבורית וגם לעבר הרווחים - לימודי חשבונאות.

"כלכלה זה תחום מרתק, אבל כסף לא עושים בו"

זליכה החל את דרכו בלימודי כלכלה וחשבונאות, שאחריהם המשיך למסלול ישיר לתואר שלישי בכלכלה. לדבריו, המשיכה הראשונית שלו הייתה לעולם הכלכלי, אך החוש הפרקטי אמר לו לבחור בחשבונאות. "רציתי להביא שינוי באיכות החיים של אנשים. הדרך לעשות זאת היא בעולם הכלכלה, אבל בה בעת ידעתי שכדי להשפיע ציבורית אדם צריך להיות עצמאי מבחינה כלכלית. הלכתי ללמוד ראיית חשבון כדי שאוכל לעסוק בשליחות שציבורית שאני מעוניין בה מבלי שאהיה תלוי כלכלית." הוא אומר.

הוא ממשיך ומסביר על ההבדל בין לימודי הכלכלה ללימודי החשבונאות ועל הביטוי שלהם אחרי התואר: "כלכלה הוא תחום תיאורטי ברובו. אני עוסק בתחום בחלק מזמני ונהנה מאוד, אבל כסף לא עושים מזה. הוא חשוב מאוד אם אתה רוצה להיות פרופסור למאקרו כלכלה, כמוני, או לעבוד במחלקות המחקר של משרד האוצר ובנק ישראל. אבל הוא לא מעשי לגבי רובן של המשרות במגזר העסקי, ודאי במשרות הבכירות. מנהלי כספים, מנכ"לים, מנהלי השקעות, מבקרי פנים, בנקאים, לכל אלה אין הרבה מה לעשות עם תואר בכלכלה, אבל המון מה לעשות עם תואר בראיית חשבון."

"כל התואר בחשבונאות הוא יישומי. אתה לומד תחומים כמו הערכת שווי וניתוח דוחות כספיים, כיצד לתמחר מוצרים ושירותים ולערוך בקרה בארגון. אתה עוסק בתחום המיסים ולומד לנהל מערכות מידע כספיות של ארגון. אלה המון דברים שמהווים למעשה את לב העבודה. מי שרוצה להיכנס לעולם העסקי, שילמד קודם ראיית חשבון, שיהיה רואה חשבון טוב ואחר כך יחליט מה הוא רוצה ללמוד הלאה 'בשביל התחביב'."

הוא מוסיף ואומר: "לרוב האנשים אין תואר בחשבונאות, אז יש לך כבוגר התואר יתרון יחסי אדיר עליהם. אתה מגיע לבנק, או למחלקת הכספים של חברה גדולה, ומוצא את עצמך ביתרון על רוב הנוכחים. כמובן שלצד זה, זה מחייב השקעה. אין קסמים. אם אתה מקבל יתרון יחסי, אתה חייב להתאמץ בשביל זה."

"חשבונאות היא כלי שאיתו אפשר לעשות הכל"

לדבריו, שאיפה להגיע לתפקיד מסוים יכולה לדרבן סטודנט ללמוד ראיית חשבון, משום שהתואר מעניק כלי יישומי ומתוחכם מהמעלה הגבוהה ביותר, שפותח דלת לאפשרויות רבות. "בסופו של דבר, לא התפקיד עושה את האדם אלא האדם עושה את התפקיד. אם יש לך את הכלים המקצועיים, אתה יכול לעשות את השינוי בכל תפקיד ובכל מקום. זו שאלה של הכלים המקצועיים והאישיותיים, אם יש לך את חוט השדרה, הרצון והשאיפות."

"אם לא הייתי רואה חשבון ולא היה לי הידע הזה, האם בכלל הייתי מבין מה מתרחש? האם הייתי יכול למכור את בנק דיסקונט ולאומי כפי שעשיתי? לא הייתי יכול לעשות זאת עם התואר בכלכלה, עם העקומות שקיימות רק בספר ולא במציאות. זה היתרון בראיית חשבון, אתה מקבל ליד כלי שיכול לעשות הכל, ואיתו לעשות מה שאתה רוצה."

אז מה הופך בעיניו רואה חשבון למצליח באמת? "רואה חשבון טוב משלב כמה דברים - יצירתיות, סקרנות, חריצות ושאפתנות. סקרנות ושאפתנות הם חשובים, משום שאם אתה לא סקרן ושאפתן, למה אתה צריך כלי כל כך מתוחכם ביד? בשביל להיות פקיד זוטר לא צריך ללמוד ולהתאמץ כל כך, חבל. כדי להצליח בגדול צריך לשלב את כל הדברים האלה, מי שעושה זאת ויש לו הכלים הנכונים, השמיים הם הגבול."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• שופטת העליון דליה דורנר על עתיד תחום המשפטים והצפת המקצוע
• בוגרת חשבונאות מספרת איך צברה ניסיון בפירמה העולמית PWC
• הסטודנטים רוצים מהפכה: מה מפריע לסטודנטים ללימודי כלכלה?
• הסטודנטים לחשבונאות מוחים נגד בעייתיות במבחני המועצה 

"יש חוסר הולך וגדל באלפי רואי חשבון"

פרופסור זליכה אומר שהשינויים המהירים והתכופים בשוק הופכים את הידע החשבונאי למצרך חשוב למי שרוצים להצליח. "ככל שהמשק הוא יותר מערבי, ככל שהוא מתפתח יותר, המשקל של המקצועות הפיננסיים עולה מבחינת היקף המשרות, הבכירות שלהן והשכר הממוצע בהן. בתוך העולם הזה, אתה צריך להיות עם יתרון יחסי."

"היום הביקוש הוא ל - 2,000 רואי חשבון בשנה, אבל לומדים רק אלף. חסרים אלפים של רואי חשבון. המחסור הולך וגדל, כי לומדים ומסיימים אלף, אבל צריך אלפיים." הוא מצביע על תופעה מפתיעה במשק, שלדבריו יש לה כמה סיבות.

"בעבר הייתה האטה מסוימת בשוק, שכתוצאה ממנה הביקוש לרואי חשבון מעט ירד. זה חלחל בשוק. מלבד זאת, היום סטודנטים מעדיפים ללכת ללמוד משהו קל ולא להתאמץ. הם לא מבינים שכשהם לומדים תחום קל, הם יסיימו עם שכר של 7,000 - 8,000 שקלים אחרי 10 שנות עבודה. צעירים צריכים לחשוב לטווח ארוך. הם צריכים להתאמץ יותר, וזה ישרת אותם אחר כך כל החיים."

הוא סבור שלא רק שהתואר ישרת את הכיס של הבוגרים, אלא יעזור להם להיות אלה שמביאים את השינוי האמיתי בחברה שלנו. "אם היו לנו עוד כמה אלפי רואי חשבון בשנה, יכול מאוד להיות שהיינו נראים אחרת, כי אז החברות היו יודעות להתנהל חכם יותר, להפיק רווחים מעשייה מקצועית ולא מעושק של מונופולים. גם הציבור היה מסוגל להבין טוב יותר מה עושים לו. אנחנו צריכים הרבה פחות עורכי דין, והרבה יותר רואי חשבון."