ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית בעמותת ער"ן, על מקצועות הסיוע הנפשי

ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן: "המקצועות המסייעים הם צו השעה ושליחות לאומית"

 
השבעה באוקטובר סימן את תחילתה של אחת התקופות הסוערות והכאובות בתולדות המדינה. השפעותיה של התקופה המורכבת הזו ניכרות גם בפעילות עמותת ער"ן, עמותה לעזרה ראשונה נפשית בטלפון וברשת. "לפני המלחמה קיבלנו 700 פניות מדי יום. בשבעה באוקטובר הגיעו מעל 3,500 פניות." מספרת ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית של ער"ן, ומציינת כי גם היום, מעל שמונה חודשים מפרוץ המלחמה, מספר הפונים אל העמותה מוסיף להיות גבוה. "הפניות כבר אמנם אינן באותו ההיקף, אך עדיין ישנה עלייה ביחס לשגרה, 1,100 פניות ליום בממוצע."

"מעבר לעלייה במספר הפניות, אנו רואים גם עלייה בעוצמת המצוקה. ישנה עלייה של מאות אחוזים בתכנים סביב טראומה ובחרדה. עם התקדמות המלחמה, ועם כניסתנו לצמד המילים המבטא את מציאות החיים המורכבת שלנו 'שגרת חירום', ניכרת גם עלייה בתכני פניות סביב כאב נפשי, דיכאון, מצוקה נפשית חריפה ובבדידות. המצוקה הנפשית מכה בכל האוכלוסיות, המגזרים, וקבוצות הגיל. ער"ן היא סיסמוגרף של הרווחה הנפשית בחברה הישראלית. כל דבר שעובר על החברה שלנו, ניתן לראות על הקו ומעבר למסכי המחשב, וכך לזהות צרכים ודפוסים של פניה לעזרה של מגוון קבוצות חברתיות."

 

כשהטראומה חוצה את הקווים: על מורכבותם וחשיבותם של מקצועות הסיוע

הקושי האדיר שמעלה המצב הביטחוני, המשפיע על כולנו, ניכר גם על העוסקים במקצועות הטיפול והייעוץ. "זאת מציאות משותפת, שבה גם המסייעים וגם המסתייעים מתמודדים עם תכנים דומים וחווים את אותה המציאות." מתארת ד"ר דניאלס.

 
"גם בין מתנדבי ער"ן, ישנם מי שאיבדו את יקיריהם בשבעה באוקטובר ובמלחמה, ישנם הורים לחיילים ואנשים שנפגעו באופן אישי באדוות מעגלי הפגיעה השונים," היא מציינת. "ניתן לראות כיצד הטראומה והכאב חוצים את הקווים, בין אם דרך הטלפון ובין אם דרך מסך המחשב. ויחד עם זאת, דווקא העיסוק בעבודה מסייעת - ייעוץ וטיפול, או הגשת עזרה ראשונה נפשית - הוא בעל ערך וטומן בחובו תחושת משמעות עמוקה, שעוזרת להתמודד עם התקופה הזו."

 
"כששואלים אותי אם מה שאני עושה לא מקשה עלי, ואולי אפילו בעל השלכות שליליות בימים כאלו, אני משיבה שאמנם אני נפגשת עם קושי וכאב, אך באותה נשימה גם עם הרבה תעצומות נפש וחוסן. אנחנו בער"ן נלחמים על הנפש ונמצאים בחזית מבחינה רגשית אבל המתנדבים ואנשי הצוות שלנו פועלים בתחום חיוני שיש בו צורך אדיר שהולך וגובר." מוסיפה ד"ר דניאלס. "עוד לפני המלחמה, ובמשנה תוקף כעת, צורך מרכזי הוא הבטחת רצף טיפולי. אנחנו חייבים לייצר רצף שבו אנחנו יכולים לאתר ולזהות מצוקה, לתת עזרה נפשית ראשונה, ואחר כך חייבים להיות גורמים במערכות החינוך, הרווחה, והבריאות שיעבדו יחד בשיתוף פעולה ויתנו מענים זמינים, נגישים, ומותאמים לצרכים."

 
המשמעות ותחושת השליחות המאפיינת את המתנדבים ואנשי המקצוע העוסקים בסיוע נפשי, יכולות לדבריה לתרום גם למוטיבציה ולרצון של אנשים ללמוד תחומים אלה ולעסוק בהם, בפרט לאור המחסור שקיים במטפלים במגזר הציבורי וגם הפרטי. "אני חושבת שעכשיו, תחומי הייעוץ, החינוך, והטיפול הם צו השעה, הם שליחות הן ברמה האישית, והן ברמה החברתית והלאומית."

 
"אנחנו יודעים שמערכת בריאות הנפש הגיעה למלחמה כשהיא מורעבת, כשאין מספיק תקנים ושעות, ואין מספיק מטפלים. אנחנו חייבים להגדיל את השורות של כל מקצועות הייעוץ והטיפול תוך מתן הכשרה מקיפה ומתמשכת."

 

קשת רחבה מאוד: איך לבחור מקצוע טיפולי?

 
השפעת מצבים מורכבים על מטפלים ואנשי סיוע הוא נושא הקרוב לליבה של ד"ר דניאלס, שכן חקרה אותו במסגרת התואר השלישי. המחקר התמקד ברווחים ובמחירים הפסיכולוגיים הנובעים מהמרכיב הטיפולי בעבודתן של יועצות. המחקר נשען על גישות תיאורטיות ומחקרים שהתמקדו בהשלכות החיוביות האישיות והבינאישיות של העבודה הטיפולית על מטפלים, ועל ההשלכות השליליות שלה על חייהם. "במהלך עבודה ייעוצית טיפולית במצבי טראומה, המחיר עלול להיות טראומטיזציה משנית שנובעת מהחשיפה העקיפה לתכנים קשים מאד להכלה, אך אנו מוצאים כי ההשלכות החיוביות של העבודה המסייעת עולות באופן מובהק על השליליות."

 
"הרווחים הנובעים מהעבודה המסייעת כוללים תחושת סיפוק, עניין, משמעותיות, למידה והתפתחות אישית, שיכלול יכולות וכישורים לצד היכולת לעבד תכנים מורכבים, וכן השפעה חיובית על היחסים עם הילדים, המשפחה, והמעגל החברתי." היא מתארת. ד"ר דניאלס היא בוגרת תואר ראשון בייעוץ חינוכי, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב; תואר שני בתחום הייעוץ והטיפול החינוכי, המוקד לחינוך וטיפול בעזרת הבעה ויצירה, מאוניברסיטת חיפה; ותואר שלישי בתחום הייעוץ והטיפול החינוכי, גם הוא מאוניברסיטת חיפה.

 
עבור צעירות וצעירים השואפים לקריירה המתאפיינת בתחושת שליחות וסיוע לזולת, עולה לא פעם ההתלבטות בנוגע לבחירת מסלול הלימודים המתאים. "אני חושבת שהשלב הראשון הוא להבין שעולמות הטיפול כוללים קשת רחבה מאוד של מקצועות. הבדלים בין התחומים נוגעים בין השאר לרקע ולאופי ההכשרה בבסיס הפרופסיה, לסוג המסתייעים, אופי הקשיים, ומידת החריפות שלהם." היא מתארת.

 
"הייתי אומרת למי שמתלבטים, לשאול את עצמם באופן ראשוני - עם איזה אוכלוסייה הם רואים את עצמם עובדים בעתיד? עם אילו גילאים? באילו תכנים? באיזו מסגרת? בהמשך לכך, יש לא מעט אנשי מקצוע שאנחנו עשויים להכיר, למשל יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים, מטפלים באמנות. תזמינו אותם לקפה, שבו איתם ושמעו מהם על העשייה שלהם, וכך תיחשפו לסיפורים שיעזרו לכם לקבל תמונה יותר בהירה על אפשרויות לימודים ותעסוקה. לגבי בחירת מוסד הלימודים, אני ממליצה להתעמק בתוכנית הלימודים, בתכני הקורסים הנלמדים ובצוות המרצים. אין תוכנית אחת דומה לאחרת וכדאי שיהיו בידי הסטודנטים לעתיד את מירב המידע כשהם מקבלים החלטה."

 

זרקור על הייעוץ החינוכי: היכן אפשר לעבוד? ולמי מתאים המקצוע?

 
כמי שמגיעה מתחום הייעוץ, וכן מכהנת כיום כמנהלת התכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במסלול האקדמי המכללה למינהל, מבקשת ד"ר דניאלס לעורר מודעות לענפי החינוך והייעוץ החינוכי, ולחשיבותם הרבה במעגל הסיוע והתמיכה.

 
"חינוך הוא לא רק הוראה. פעמים רבות אנשים אומרים שהם לא בהכרח מעוניינים ללמד, ולכן עשויים לבחור שלא להתעמק בתחום החינוך, אך יש בו המון פוטנציאל לקריירה בתחום שמהווה עולם ומלואו וניתן למימוש במסגרות שונות קהילתיות וחברתיות. חשוב לסטודנטים לעתיד להבין עד כמה האפשרויות בתחום מגוונות." היא מסבירה, ומציינת כי קיימת היום דרישה רבה לעובדים עם רקע חינוכי-חברתי גם מחוץ למערכת החינוך הפורמלית. "יש צורך במדריכים לעבודה עם נוער בסיכון, עם ילדים בפנימיות, ובמסגרות בלתי פורמליות נוספות. אלו תפקידים שהם לא רק משמעותיים, הם גם לא פעם מצילי חיים, כשיש ברשותם של אנשי המקצוע הכלים המתאימים לעבודה עם הילדים והנוער ועם הוריהם."

 
"גם בלימודים מתקדמים לתואר שני בייעוץ החינוכי, אין מספיק מודעות לכך שהייעוץ לא חייב להתרחש רק במסגרת מערכת החינוך. ישנם יועצים ויועצות רבים שעובדים בקהילה, במגזר השלישי, בחינוך הבלתי פורמלי, או שיש להם קליניקות פרטיות. הם מדריכים הורים, מנחי קבוצות, ויודעים להוביל תהליכים פסיכו-חינוכיים. יש ביקוש אדיר ליועצות חינוכיות שיודעות לעבוד גם ברמה המערכתית, עם הרשות המקומית, ההנהלה, והצוות החינוכי כמו גם עם הורים ואנשי מקצוע בצוותים רב-מקצועיים, וגם ברמה הפרטנית. יועצים חינוכיים עובדים עם ילדים, מתבגרים, ובעלי צרכים מיוחדים בעתות שגרה ובמצבי חירום" היא מוסיפה.

 
"ישנם מי שמגיעים לתחום הייעוץ החינוכי לאחר התנסות משמעותית אישית שלהם, שיכולה להיות התנסות טובה שהובילה אותם לבחור בתחום, ויכולה להיות גם פחות טובה, שדווקא הבהירה להם את הצורך הקריטי ביועצים מצוינים ומסורים שאמונים על הרווחה הנפשית בתוך בית הספר וגם מחוצה לו." היא אומרת, ומציינת כי הגיוון הזה בייעוץ החינוכי היה אחד הגורמים שהביאו אותה לבחור ללמוד את התחום ולהתמקצע בייעוץ קצר מועד, בהתערבות במצבי טראומה ומשבר, ובייעוץ אונליין.

 
"היה לי מאוד חשוב לעבוד עם ילדים ונוער בצומת משמעותי של עיצוב הזהות וההתמודדות עם קשיים בתחום האישי, המשפחתי, והחברתי. הרגשתי שזה מקום שצריכים להיות בו אנשים עם הרגישות המתאימה, כדי שהילדים לא יעברו 'מתחת לרדאר', כפי שקורה לצערנו לא אחת."

 
ואילו תכונות נדרשות למי שמעוניינים להשתלב במקצוע? "אני חושבת שצריך להיות אדם עם יכולת התבוננות, גם אינטרוספקטיבית, כלומר התבוננות על עצמי, על מה שמניע אותי, ועל איך שאני מגיב. היות שאנחנו כלי העבודה של עצמנו, השיח הזה הוא הכרחי לעבודת היועצים. במכללה למנהל הוספנו כחלק מהלימודים גם שיעורי מיינדפולנס. החיבור גוף-נפש הוא כלי רב עוצמה בתחום האישי וככלי מקצועי." מתארת ד"ר דניאלס.

 
"בייעוץ חינוכי יש צורך באנשים שבאים עם לב פתוח ונפש חפצה, שמגיעים עם רצון לשנות ולקדם, ורואים גם אתגר בתוך כל הקשיים הקיימים בתחום בריאות הנפש ובמערכת החינוך. דווקא בגלל המצב שבו אנחנו נמצאים, יש המון מקום ליוזמה ולחדשנות ויצירתיות. היועצים היום עובדים עם אוכלוסיות רבות יותר, עם יותר סוגי משפחות, ועם מנעד עצום של קשיים ומצבי סיכון שלא ידענו כמותם בעבר. יש מגוון עולמות תוכן, שכל אחד מהם הוא רחב היקף, והיועצת צריכה להכיר ולהבין את כל התחומים הללו בכדי להתערב נכון." היא מוסיפה.

 

מה צופן העתיד למקצוע הייעוץ החינוכי?

 
ד"ר דניאלס מרחיבה על הגיוון הרב שבעבודת היועצת החינוכית, הנדרשת לפעול הן בתוך מערכת החינוך, והן מחוץ לה. "היועצת החינוכית בבית הספר היא הגורם שמְתַכְלֵל את כל המערך המסייע הטיפולי והיא נציגת בריאות הנפש במערכת הפועלת למען הרווחה הנפשית של תלמידים, הורים, ואנשי המסגרת החינוכית." היא מסבירה. "יהיו תהליכי ייעוץ קצרי מועד, שהיועצת תבצע בעצמה, ויהיו תלמידים שיופנו לצוות רב מקצועי בתחומים טיפוליים נוספים. אבל עדיין, היועצת תמשיך ללוות את התלמיד, שנמצא ברוב זמנו במערכת החינוך."

 
לדבריה, הבנה של ריבוי פניו של המקצוע, לצד ריבוי ערוצי הייעוץ האפשריים (פנים אל פנים, ייעוץ מקוון, ייעוץ קצר מועד, ועוד), יכולה לאפשר לכל אחד ואחת המשתלבים בו להביא את עצמם לידי ביטוי באופן המתאים להם, ובאותה עת באופן המיטיב עם הנועצים ועם המערכת שבה הם עובדים.

 
לצד זאת, לדבריה, המקצוע עובר בשנים האחרונות תמורות משמעותיות, והיכולת להגיב למתרחש במציאות המורכבת של ימינו, צפויה להשפיע רבות גם על עתידו. אחד השינויים שהיא צופה למקצוע הוא המעבר לעבודה בערוצים חדשניים ומותאמים לעידן הדיגיטלי. "אנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד רק בשיטות מסורתיות, אלא חייבים להיות מותאמים לעידן החדש. היועצת אינה יכולה לִתְחֹם את הסיוע לתלמידים רק לשעות שבהן היא נמצאת בבית הספר, וכאן המיומנויות הדיגיטליות יקבלו במה."

 
כמו כן, אופיו הדינמי של המקצוע יתרום אף הוא להמשך התפתחותו ולהרחבת תחומי הפעילות. "אני חושבת שהייעוץ החינוכי יוצא מהארון הבית ספרי. היועצת תהפוך לאשת צוות דומיננטית בצוותים הרב מקצועיים ובצוותים הטיפוליים. יש ניצנים לכך גם היום, והדבר ימשיך באופן נרחב יותר. היועצת החינוכית תפעל לאורך כל שלבי ההתפתחות, החל מגני הילדים ועד להשכלה הגבוהה."

 
"היועצים והיועצות הם כוח אדם איכותי, עם ניסיון עשיר מאוד. הם מגיעים עם תואר שני ולאחר שנתיים של פרקטיקום בבתי הספר וגם לא פעם בארגונים קהילתיים. קריטי לשלב אותם במערך בריאות הנפש בישראל. כדי להתמודד עם המשבר הגדול ביותר שידענו בישראל בתחום בריאות הנפש, אנחנו צריכים לעבוד ביחד, ולדאוג לרצף שלם של מענים."

 

ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), ראשת התוכנית לתואר שני בייעוץ חינוכי במסלול האקדמי המכללה למנהל, ומחברת הספר "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" (הוצאת מטר).