למדו מההצלחה של אחרים במגוון תחומים

בפרויקט ההצלחות שלנו, ניסינו לפענח את הסוד להצלחה

הראיונות האישיים עסקו בשאלות גם על מהות העבודה בתחום, אבל גם על הדרך המקצועית אותה עשה כל מרואיין, והבחירות המקצועיות שהובילו אותו לאן שהוא נמצא כיום. פעמים רבות המרואיינים חלקו עצות מניסיונם, לצעירים ולמי שנמצאים בתחילת הקריירה. כך למשל, שאלנו את מנכ"ל וולט ישראל, אמרי גלאי, כיצד מגיעים לתפקידים ניהוליים; מהסופר אתגר קרת, קיבלנו עצות לכותבים מתחילים; וד"ר ליאת יקיר סיפרה לנו איך מדוקטורט בגנטיקה במכון ויצמן הגיעה לייעוץ גנטי שעזר לשדך את המשתתפים ב"חתונה ממבט ראשון".

אז איך הם עשו את זה?

• אתגר קרת - סופר ישראלי
• ורדה רזיאל ז'קונט - פסיכולוגית, אשת תקשורת וסופרת
• פרופסור ירון זליכה, כלכלן וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו
• סתיו שפיר - חברת כנסת
• פרופסור עמוס רולידר, מומחה לניתוח התנהגות
• מיכל דליות - אשת חינוך והוראה
• זין קורן - צלם עיתונות ודוקומנטרי
• רענן שקד - עיתונאי, מחזאי, תסריטאי וסופר
• ענת הראל - גורו כושר ובריאות
• ריקי קורי - מעצבת פנים
• נעמה בצלאל - מעצבת אופנה
• ד"ר ליאת יקיר - גנטיקאית מולקולרית המוכרת מהתכנית "חתונה ממבט ראשון"
• אלכס אברבוך - ספורטאי אולימפי
• יואב לנדסמן, מהנדס מערכות בכיר בחללית בראשית
• אורי ששון, מדליסט אולימפי
• דליה דורנר - שופטת בית המשפט העליון
• רועי גליץ - צלם 
• רוית אסף - מנהלת רשת בתי ספר למקצועות היופי
• אמרי גלאי  - מנכ"ל וולט ישראל
• יניב ריבלין - מנכ"ל בירד ישראל
• אביה מזרחי, מנכ"לית מלונות פתאל
• עמנואל קוק - מייסד שותף ב-IBI השקעות
• חזקוש ישורון, שהפך מבלוגר לקופירייטר בכיר במשרד פרסום
• איתי הרמן - יוצר ומעצב משחקים וחדרי בריחה
• ד"ר דרור סופר על קריירה ברפואת טראומה
• פרופסור כרמית לוי, חוקרת מחלת הסרטן
• צפרא דוויק - יו"ר איגוד העובדים הסוציאלים
• נירה כהן צוברי- מנהלת מכון הפיזיותרפיה בביה"ח בילינסון
• נירית רותם לרר - מנהלת שירותי הפיזיותרפיה, בית החולים איכילוב
• סיגל פרישמן - מנהלת היחידה לתזונה בבלינסון
• אורנה צבי - מנהלת הסיעוד בבית החולים וולפסון
• פלי הנמר -  יזם ומנהל קבוצת "אנשים ומחשבים"
• ד"ר יוכבד פנחסי אדיב - יו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות

רבים מהמרואיינים סיפרו שהתגלגלו לאן שנמצאים כיום, ושההצלחה מצאה אותם: שילוב בין קבלת החלטות בתזמון מתאים, נכונות להתנסות בדברים חדשים, ויכולת ללמוד, הביא אותם להצליח ולהתבלט בתחומם.

לימודים עדיין מהווים קרש קפיצה להצלחה. כך למשל, בסקר של מכון מדגם, שנערך בשנת 2019 בקרב צעירים על השאיפות והציפיות שלהם מהקריירה, כ – 75% ענו כי תואר אקדמי חשוב בעיניהם. ואכן, רבים מהמרואיינים בפרויקט ההצלחות הם בעלי תואר אקדמי – גם אם לא בתחום העיסוק אליו הגיעו. רב תחומיות מודגשת על ידי רבים מהמרואיינים בתור אחד מהכלים להצלחה בעידן שלנו, שמתאפיין בשוק עבודה דינמי ובשינויים טכנולוגיים תכופים. מנכ"ל וולט ישראל, לדוגמא, הוא בוגר תואר ראשון בקרימינולוגיה, שאחרי סיום התואר החליט להתמחות במנהל עסקים והמשיך לתואר שני בתחום. היכולת להתאים עצמם לשינויים במשק, אפשרה למצליחנים שראיינו לעמוד בקצב של ההתפתחויות ולמקסם את סיכויי ההצלחה.

באתר לימודים בישראל עוסקים כבר 20 שנים במתן מידע לגבי מסלולי לימוד ואפשרויות שונות לתעסוקה, ובייעוץ לימודים לצעירים שמתלבטים לגבי תחילת דרכם בשוק העבודה. המידע לגבי מסלולים לתואר ראשון במוסדות הלימוד השונים שנמצא באתר, יכול לעזור לקבל החלטה לגבי מה ללמוד. הסקר שנערך במסגרת האתר, בקרב מעל 28,000 סטודנטים, כולל חוות דעת שלהם על תחומי לימוד ומוסדות לימוד – וכך יכול לסייע לבחור היכן ללמוד את המקצוע שבחרתם.

פרויקט ההצלחות נערך מתוך הבנה כי מלבד קבלת מידע על המסלול עצמו ועל החוויה של סטודנטים, מומחים ואנשי מקצוע בעלי ניסיון רב שנים יכולים לתת זווית ראייה אחרת על התחום שאותו צעירים שוקלים ללמוד. המומחים נותנים עצות למי שנמצאים בתחילת דרכם בתחום, אבל גם מספרים איך נראה יום בחייהם, ובאיזה סוג של אתגרים ניתן לצפות להיתקל במהלך העבודה.
מאפיין משמעותי שבלט בראיונות עם המצליחנים, הוא התפישה שלהם את המקצוע: רובם ככולם מתייחסים לקריירה שלהם בתור מקור לסיפוק, ואוהבים את מה שהם עושים. במהלך שנות עבודתם הם גם התפתחו במסגרת התחום אבל גם פרצו החוצה ממנו. כך סיפרה למשל ד"ר ליאת יקיר, שמצאה את עצמה מסתעפת גם לתחום של תקשורת המדע, ומשם לייעוץ שידוכים גנטי שהוביל אותה גם ל"חתונה ממבט ראשון".

רבים מהם ממליצים למי שאינם בטוחים מה ללמוד, ללכת עם הלב שלהם ולבחור בתחום עיסוק בעל משמעות עבורם, בלי להתחשב קודם כל בשכר. מדובר בטיפ שאולי נוגד את האינטואיציה של רוב הצעירים – בסקר של מכון מדגם, כ – 57% מהנסקרים ענו כי השכר הוא אחד משני הגורמים המשמעותיים בבחירת הקריירה. אבל המצליחנים מספרים כי מה שחשוב זה קודם כל לאהוב את מה שעושים, ומשם אם ניחנים ביצירתיות וביוזמה אפשר לפתח את זה למגוון של אפיקים, כולל כאלו רווחיים יותר.

שאלנו את ד"ר ענת רפפורט, פסיכולוגית תעסוקתית המתמחית בתחום מזה 20 שנים על הנושא:

"המשמעות של הצלחה מאוד שונה מתחום לתחום," מספרת ד"ר ענת רפופורט, "מה שצריך כדי להצליח בעולם העסקי, שונה מאוד ממה שצריך בעולם האקדמי או בעולם של עבודה בעמותות."
רפופורט מסבירה כי מי שרוצים ללכת לכיוון העסקי, צריכים להיות מוכנים לקחת סיכונים ולדעת "לדלג מכישלון לכישלון עד שמצליחים. לא לקחת כישלון מאוד קשה, ולדעת להמשיך הלאה," היא מוסיפה. לעומת זאת, מי שרוצים להצליח בתחומי החינוך, הרווחה, ומעוניינים לעבוד בעמותות ובמגזר השלישי, דווקא צריכים "לקחת קשה". "צריכים להיות מחוברים רגשית, באופן שונה מאשר בעסקים, אבל בדומה לעסקים צריך להיות עם חוש ליזמות ולהיות מסוגלים לזהות הזדמנויות," היא טוענת.

כאשר אני שואלת את רפופורט אם כל אחד יכול להצליח, היא מתלבטת. "אני חושבת שאפשר להסתדר, להצליח במידה מסוימת, אבל הצלחה במידה רבה? לא כל אחד יכול," היא לבסוף עונה. "חשבתי על זה הרבה, וצריך גם לומר שאין הגדרה אחת להצלחה, הצלחה זה מה שאדם מגדיר לעצמו ככזו," היא מוסיפה. "אדם אחד יגיד שהצלחה בשבילו זה להרוויח המון כסף, ואחר יאמר שעבורו הצלחה זה לתרום לחברה, או להתפרסם. כל אחד וההצלחה שלו."

על פי רפופורט, כישרון הוא רק אחד מהגורמים שקובעים הצלחה. "הרבה פעמים אנשים אומרים לי שהם לא מבינים איך הם לא הצליחו, הם הרי סומנו כמוכשרים במשהו," היא מספרת. "אבל יש כל כך הרבה גורמים נוספים, מעבר לכישרון: לקיחת סיכונים, אמביציה, יכולת ליצור קשרים ולעשות נטוורקינג."

זה לא אומר שאי אפשר לשפר את היכולות בתחומים האלו: כך למשל, היכולת ליצור קשרים משמעותית מאוד ברוב תחומי העיסוק. "כך, לדוגמא, אנשים שלא יודעים לעשות סמול טוק יכולים לפתח את יכולות ההקשבה שלהם," רפופורט מסבירה. "מי שקשה לו לשוחח ולדבר, עדיין יכול להיות טוב בהקשבה, וזה משהו שמאוד יכול לקנות אנשים."

אבל יותר מהכל, מה שבלט גם בשיחה עם רפופורט וגם ברוב הראיונות עם מי שהצליחו בתחומם, כדי להצליח צריך להפנים את הדינמיות של החיים בעידן שלנו, ולפתח את היכולת להסתגל לשינויים. "הצלחה קשורה גם בלדעת להתהפך עם השינויים לכיוון הרלבנטי. אנחנו חיים בעולם שמשתנה בקצב מאוד מהיר, אפשר לתכנן כיוון מסוים ובסוף הכל מתהפך. עכשיו בתקופה של הקורונה, זה הופך להיות יותר בולט," רפופורט מסכמת.