פרופסור יעל פרג על לימודים בתחום הקיימות, ועל אתגרי הסביבה של מחר

פרופסור יעל פרג: "תואר בקיימות - למי שרוצים לעצב לעצמם עתיד עם משמעות"

תחום הקיימות רלוונטי לחיי כולנו. די שנפתח את העיתון ונקרא על גלי החום הקיצוניים באירופה ובארה"ב, או שנפתח את החלון ונרגיש את אירועי החום הקיצוני שהופכים תכופים יותר ויותר באזורינו, ומעידים על אחת הבעיות הגדולות של זמננו - שינויי האקלים. מחסור במים, צמצום בשטחים פתוחים, וכמויות גדלות של פסולת, גם הם נכנסים תחת מטריה רחבה זו של בעיות מעולם הקיימות. ישראל, כמדינה קטנה וצפופה, בעלת משאבים מוגבלים וקצב ריבוי טבעי גבוה, חשופה במיוחד לאתגרים משמעותיים בכל הנוגע לקיימות.

"כשמסתכלים על תחזיות שינויי האקלים בישראל בעשור הקרוב, המצב מדאיג. אנו צפויים לחוות יותר גלי חום, ויותר אירועי מזג אוויר קיצוני. אנו נדרשים לחשוב על המשאבים החיוניים לחיים שלנו שעלולים להיפגע, ועל דרכים שבהן נוכל להגן על אותם משאבים ותשתיות." מתארת פרופסור יעל פרג, מומחית למדיניות אנרגיה ושינוי אקלים, וראשת החטיבה באנרגיה בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן.

במסגרת מחקריה, עוסקת פרופסור פרג באתגרים העכשוויים והעתידיים במשק החשמל הישראלי, לרבות אלה העולים לאחרונה לכותרות במהלך המלחמה, כגון תרחיש העלטה והחשש מפגיעות בתחנות הכוח. "ישנם סוגים רבים של איומים על מערכת החשמל שלנו. היום אנו עסוקים באיום של חיזבאללה, אך כשהאיום הזה יוסר, נישאר עם איומים אחרים, שאינם קשורים לאויבינו, אלא לתכנון ולהיערכות. התשתיות שלנו אמנם זקוקות להגנה מפני פגיעות טרור, אך עלינו לחשוב גם על הגנה בפני שינויים נוספים, שאנו יודעים שיתרחשו." היא מסבירה.

"ייצור חשמל בעולם מתחמם הוא סוגיה לא פשוטה, בייחוד בישראל, שבה האוכלוסייה גדלה בקצב גבוה מאוד. הדבר תקף גם למערכות המים במדינה, לאור הירידה בכמות הגשמים. עלינו לחשוב על הנושאים הללו מבעוד מועד, כדי להכין את המערכות, להגדיל את קיבולת ההתפלה ושימור המים, ולמצוא פתרונות מתאימים בתחומי המזון והחקלאות. לשם כך נדרש שילוב של חדשנות, יצירתיות, וחשיבה מחוץ לקופסה."

לימודי קיימות - צעד ראשון בדרך לפתרון הבעיות הסביבתיות

לדברי פרופסור פרג, חדשנות, יצירתיות, וחשיבה מחוץ לקופסה מאפיינים את זירת היזמות והמחקר בישראל, וניתן לראות כי כאשר ניצבים בפנינו אתגרים גדולים, מתגייסים גם טובי המוחות כדי למצוא פתרונות פורצי דרך.

"הפתרונות לבעיות הרבות מגיעים מזירות שונות, לרבות מתחומי המדיניות, הניהול, והטכנולוגיה. מבחינה זו, בישראל פועל אקוסיסטם עשיר מאוד של חדשנות, שכולל חברות הייטק, סטארט אפים, וגופים ממשלתיים, ששואפים יחד לייצר פתרונות לסוגיות הסביבתיות."

אמצעי נוסף בעזרתו שואפים להתמודד עם האתגרים הסביבתיים הינו הכשרת דור העתיד, באמצעות לימודים אקדמיים. לדברי פרופסור פרג, מאחר שקיימות היא תחום אינטרדיסציפלינרי, המצריך הבנה בניהול, בכלכלה, במדעים, ובנושאים רבים נוספים, הוא נלמד במתכונת דו-חוגית. באוניברסיטת רייכמן, התואר הראשון בתחום נלמד בשילוב לימודי כלכלה או לימודי ממשל.

"השילוב בין כלכלה וקיימות הוא רלוונטי במיוחד, מכיוון שחלק גדול מן ההחלטות שיש להן השלכות סביבתיות מתקבלות על סמך נתונים כלכליים וניתוח כדאיות כלכלית. כאשר מקבלי ההחלטות אינם מכירים את כלכלת הסביבה ועקרונות של כלכלה מקיימת, הם עלולים להתקשות במציאות הפתרונות המיטביים. לכן, אנו שואפים להכשיר דור של כלכלנים בעלי הבנה בכלכלת הסביבה ובקיימות, שביכולתם לתכלל את העלויות והתועלות הסביבתיות בתהליכי קבלת ההחלטות." היא מסבירה. "גם שילוב של קיימות עם לימודי הממשל רלוונטי, משום שעל מקבלי ההחלטות ברמה המוניציפלית והלאומית כאחד להכיר את בעיות הסביבה הבוערות, המשפיעות על חיי התושבים, כדי להציע פתרון מיטבי."

פרופסור פרג הגיעה למחקר בתחום הקיימות במסגרת התארים המתקדמים, לאחר תואר ראשון בביולוגיה. "התחלתי תואר שני בביולוגיה ותוך כדי הלימודים, הבנתי שני דברים: ראשית, שבעיות סביבתיות מעניינות אותי, ושנית, שאני לא אוהבת לעבוד במעבדה. מכאן החלטתי להתמקד בשאלות הנוגעות למדיניות ולארגונים, ובפתרונות מערכתיים. שיניתי כיוון, וכתבתי את עבודת הדוקטורט בתחום המדיניות הציבורית ומדיניות הסביבה." היא מספרת.

לאחר התואר השלישי, המשיכה לפוסט דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד שבאנגליה, ושם העמיקה בממשק שבין מדע ומדיניות ובמדיניות אנרגיה, במסגרת המכון לשינויי סביבה (Environmental Change Institute). לאחר שבע שנים באוקספורד, שבה פרופסור פרג לישראל, והקימה בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן חטיבה בתחום האנרגיה, הנלמדת במסגרת התואר הראשון.

"תחום האנרגיה הוא מורכב ואינטרדיסציפלינרי. בדרך כלל אנשים חושבים עליו בהקשר של לימודי הנדסה, אך בעצם הוא קשור קשר עז גם לסביבה ואקלים, לכלכלה, למדיניות, ולפוליטיקה. בחטיבת האנרגיה הסטודנטים לומדים על התחום על היבטיו השונים, החל מטכנולוגיות לייצור חשמל ואיך פועלת המערכות, דרך נושא החדשנות הטכנולוגית, והמעבר למערכות אנרגיה נקיות, ועד לסוגיות חברתיות כגון ביטחון אנרגיה, כלכלת אנרגיה, גיאופוליטיקה, התנהגות צרכנים, עוני אנרגטי, והאופן שבו אנרגיה יכולה לשמש כגורם מיצב או מלבה של קונפליקטים אזוריים ובין לאומיים." היא מתארת.

"קשה להדגיש עד כמה גדולים אתגרי הקיימות וכמה חמורות בעיות הסביבה בעולמנו. כדי להתמודד עם האתגרים, יש דרישה לאנשים שמבינים את הנושאים לעומק, ולכן אנו מקנים לסטודנטים לא רק הבנה תיאורטית, אלא גם כלים פרקטיים והתנסות מעשית, Hands On, כדי לאפשר להם להכיר מקרוב את האתגרים הנלמדים."

במסגרת הפן המעשי של הלימודים, הסטודנטים לוקחים חלק בקורס יזמות סביבתית שבו מתנסים בפיתוח פתרונות יישומיים לבעיות מן השטח, באמצעות הקמת מיזם על כל מרכיביו, לרבות המודל העסקי, המכירות, חקר השוק, שיתופי הפעולה, ועוד. נוסף על כך, הסטודנטים יוזמים ומפעילים מועדונים ויוזמות, כגון מועדון פוד-טק (טכנולוגיות מזון), מועדון יזמות ירוקה, ועוד. במסגרת בית הספר הבינלאומי ע"ש רפאל רקנאטי פועל גם מסלול לימודי תואר ראשון בקיימות-ממשל בשפה האנגלית, שבו לומדים יחד סטודנטים מרחבי העולם.

הדור הצעיר כתקווה לעתיד בתחום הקיימות

תחום הקיימות מציע קשת רחבה של אפשרויות תעסוקה, שבהן ניתן להשתלב כבר לאחר סיום התואר הראשון. בין אפיקי העיסוק הללו, ניתן למנות חברות קלינטק, חברות אנרגיה, חברות יעוץ גלובליות בתחומי האחריות התאגידית וה - ESG, חברות יעוץ מקומיות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, ארגונים ללא כוונות רווח ותפקידי חינוך לקיימות, ועוד. לא מעט מבוגרי התואר הראשון ממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל.

פרופסור פרג מספרת על רבים מבוגרי התואר אשר הקימו חברות ומיזמים מצליחים, כגון חברת Bee Hero (שייסד הבוגר איתי כנות עם שותפיו מיכל רויזמן, ועומר דוידי) שתוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות מסייעת לחקלאים להגן על אוכלוסיית הדבורים המאביקות; חברת BloomX (שנוסדה על ידי הבוגר תאי שדה) שעוסקת בתחום ההולך ומתפתח של ההאבקה המלאכותית; החברה Venn (שנוסדה על ידי הבוגר אור בוקובזה ושותפיו), אשר פיתחה פלטפורמה להקמת קהילות בשכונות מגורים; והחברה קיימות ושפ"ע (שנוסדה על ידי הבוגרים נועם נחמני ונחי ברוט) המייעצת בתחום הבניה הירוקה וחשבונאות הפחמן.

היא מציינת כי מכיוון שקיימוּת היא תחום הרלוונטי באופן מתמיד למציאות חיינו, גם הביקוש לבוגרים בו גבוה. "בראש כל הרשימות של מקצועות העתיד תמצאו מומחים לסביבה וקיימות. זה משום שאנו נמצאים בתקופה מלאת אתגרים. ברמה האידיאולוגית, נדרשים אנשים שרוצים לערוך 'תיקון עולם', אך ברמה הפרקטית, מדובר באנשים שמוכנים לפעול למען עתיד טוב יותר - לדור הזה ולדורות הבאים - ושמנסים לחשוב כיצד מצליחים לתת פתרונות טובים לבעיות השונות."

במשק האנרגיה האתגרים הללו ניכרים הן ברמה הגלובלית, למשל, במסגרת המאמץ לקדם מעבר למערכות דלות פחמן בניסיון להתמודד עם שינויי האקלים, והן ברמה המקומית, בדמות ניסיונות להקמת תשתיות חשמל ואנרגיה המותאמות לאתגרים הדמוגרפיים, הביטחוניים, והטכנולוגיים המייחדים את המדינה.

במציאות שבה מגמת החִשְׁמוּל רק צפויה להתגבר - עם החדירה של רכבים חשמליים, טכנולוגיות AI שהן צרכניות חשמל, צורך מוגבר בהתפלת מים ומיזוג אוויר - גם האתגרים בתחום האנרגיה עתידים להפוך למורכבים יותר ויותר, הן מבחינה טכנולוגית והן ברמה הניהולית. עם זאת, פרופסור פרג אופטימית לגבי העתיד, וחלק משמעותי מן האופטימיות הזו כרוך באמונתה בכוחו של דור העתיד לתרום לשינוי המתהווה. "החיים בישראל מחייבים אותנו לעבוד קשה, להיות אופטימיים, ולהתאמץ. בסופו של דבר, עלינו ללמוד את הבעיות לעומקן ולחשוב על הפתרונות באופן המושכל והרציונלי ביותר, כדי לפעול למען עתיד טוב יותר לכל מי שחי כאן. אני מתמלאת באופטימיות כאשר אני פוגשת את הסטודנטים שלנו ואת הנכונות שלהם להירתם למשימה."

"זאת האידיאולוגיה שלנו, אנו חייבים לתת לדור הצעיר את הידע והכלים לשינוי, ואנחנו גם חייבים אותו איתנו." היא מוסיפה. "אני מתייחסת לסטודנטים שלי כאל שותפים לשינוי - שינוי שלא יכול לקרות בלעדיהם. מי שמחפשים חיים עם עשייה משמעותית, ומעוניינים לעצב את עתידם - קיימות היא המקום עבורם."