מה למדו האנשים ששינו את ההיסטוריה?

5/1/2023 מאת: אנאבל אדמסקי (1,345 צפיות)

מארי קירי, זיגמונד פרויד, וילהלם רנטגן ואברהם לינקולן ידועים היום כאנשים שעיצבו את פני ההיסטוריה, אך גם הם התחילו את דרכם כצעירים שהתלבטו מה ללמוד, ואף התמודדו עם לא מעט קשיים בדרך לקבלת התואר. מה למדו אישים מפורסמים במדעים, במדעי החברה, ובתחום הטכנולוגיה, לפני שהגיעו למקומם כדמויות ששינו את העולם?

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


מה למדו האנשים ששינו את העולם?


הם תרמו רבות לתולדות האנושות, ועיצבו את האופן שבו נראים חיינו כיום – אך מה למדו אישים ידועים בהיסטוריה כדי להגיע לאותם הישגים מרשימים? כיצד החלו את דרכם? ומה הביא אותם לבחור באותו מקצוע? גם אם לעיתים החיים הביאו אותם לתגליות ולהישגים בדרך מקרה, הצלחתם כרוכה בהרבה עבודה קשה, נחישות והתמדה, שבנוסף לידע הרב שרכשו באקדמיה, עיצבו אותם לדמויות המפתח שאנו מכירים ומעריכים היום.


הנה כמה אישים ידועים, מן ההיסטוריה וגם מזמננו, והמסע שאותו עברו באקדמיה:


זיגמונד פרויד – פסיכולוג ואבי הפסיכואנליזה


זיגמונד פרויד ידוע היום כאבי הפסיכואנליזה ונחשב לאחד הפסיכולוגים המשפיעים בהיסטוריה, ששינה לחלוטין את אופיו של מקצוע הטיפול. מה שפחות ידוע לגבי פרויד היה כי בצעירותו, התלבט לא מעט מה כדאי לו ללמוד. פרויד, שנולד בשנת 1856 באימפריה האוסטרית, גדל במשפחה ענייה. הוריו עודדו אותו ללמוד והשקיעו בהשכלה שלו למרות המצב הכלכלי הקשה ששרר בבית. בנעוריו, התלבט לא מעט באיזה מקצוע כדאי לו לבחור ללמוד. הוא התעניין בתחומים כגון אבולוציה ומדעי הטבע, וגם שקל לימודים במקצועות משפטים, מדעי החברה, ואפילו לימודי דת. בסופו של דבר, אחרי שסיים בהצטיינות את בחינות הבגרות, החליט ללמוד רפואה.


אחרי שהשלים את לימודי הרפואה, ערך מחקרים נרחבים אודות המוח האנושי ומערכת העצבים. בשנת 1885 עבר השתלמות בפריז אצל הנוירוביולוג הנודע ז'אן-מרטן שארקו, אז גם התוודע לראשונה לתחום ההיפנוזה. כשחזר לווינה פתח מרפאה פרטית בתחום הפרעות העצבים והמוח, וגם התנסה בטיפול במטופליו באמצעות היפנוזה. עם זאת, סבר שההיפנוזה, וכמוה גם שיטות הטיפול האחרות שהיו מקובלות באותה תקופה, היו בלתי יעילות, ופיתוח בעצמו שיטת טיפול חדשנית, שהתבססה על שיחה עם המטופל. בשיטה זו סייע למטופלים שונים שהתמודדו עם פוביות, דיכאון, חרדה, ועוד.


תחום נוסף שבו התעניין פרויד במחקריו היה חלומות ופירושם. הוא סבר שהחלום הוא אחת הדרכים שבהן באות לידי ביטוי המשאלות הכמוסות ביותר של האדם, שבדרך כלל מודחקות אל הלא מודע. דרך פירוש וניתוח של תוכן החלום, ניתן לפתוח צוהר אל הלא מודע, ולסייע בטיפול.


ספרו של פרויד בתחום זה, "פשר החלום", אשר יצא לאור בשנת 1901, נחשב לספרו הנודע ביותר. מעניין לציין כי בתחילת דרכו, נחל הספר כישלון מסחרי ורק 351 עותקים נמכרו. כיום, הספר מהווה אבן דרך בתחום הפסיכולוגיה בעולם.

 

מארי קירי – מדענית וכלת פרס נובל


מארי קירי, או בשמה המקורי מריה סקלודובסקה, היא בין חלוצות מחקר הרדיואקטיביות, והייתה האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל. קירי היא גם האדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל בשני תחומים שונים – יחד עם בעלה פייר, היא כלת פרס נובל לפיזיקה (1903) על תגליותיה בחקר הקרינה; וכמו כן היא כלת פרס נובל לכימיה (1911) על גילוי היסודות הרדיואקטיביים רדיום ופולוניום. לאור תרומתם המרשימה לעולם המדעים של בני הזוג קירי, נקרא היסוד הכימי קוריום (שסמלו הכימי Cm), על שמם.


דרכה של קירי עד להיותה חוקרת משפיעה לא הייתה קלה. כאישה צעירה, נאלצה ללמוד מדעים באופן חתרני, שכן לנשים בפולין לא הותר ללמוד במוסדות אקדמיים באותה תקופה (סוף המאה ה-19). לכן ,למדה במיזם שנקרא "האוניברסיטה הצפה", במסגרתו צעירי ורשה למדו במקומות סודיים, בשעות הלילה המאוחרות. מאוחר יותר, כשהיא בת 24, עברה להתגורר בפריז והתקבלה ללימודי כימיה ופיזיקה בסורבון, הידוע גם כאוניברסיטת פריז. זו הייתה תקופה מורכבת ורוויית קשיים כלכליים עבור קירי הצעירה, שלימדה בלילות כדי לממן את שכר הלימוד ואת מחייתה. היא המשיכה גם לתואר שני, שאותו מימנה בעזרת מענק שבו זכתה. לאחר לימודיה השתלבה במחקר בתחומי המתכות והקרינה, אותו ערכה עם החוקר פייר קירי, שהפך בהמשך גם לבעלה.

 

אברהם לינקולן - נשיא ארצות הברית ה - 19


אברהם לינקולן ידוע כאחד מנשיאי ארצות הברית המשפיעים ביותר, שהנהיג שורה של צעדים פורצי דרך כגון ביטול העבדות ומניעת פילוג במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. אך לפני כניסתו לחיים הפוליטיים, היה ידוע לינקולן כעורך דין.


את חייו המקצועיים החל דווקא כמוכר בחנות מכולת, ולאחר מכן עבד כמודד קרקעות. עם זאת, לינקולן הצעיר לא נהנה מן העבודה ושאף לעבור הסבה לתחום אחר ומספק יותר. תחילה, התלבט האם להיות נפח, אך גילה שתחום המשפטים מסקרן אותו יותר. בגיל 25 עבר בהצלחה את מבחני לשכת עורכי הדין, והוסמך למקצוע.


הוא החל את הקריירה המשפטית שלו בעיקר בתיקים קטנים ובהרבה עבודה אדמיניסטרטיבית, אך עם הזמן צבר ניסיון ונחשף לנבכי מערכת המשפט האמריקאית. בשנת 1837 גם הקים משרד יחד עם שותף. כך זכה לקחת חלק בתיקים מורכבים וגדולים יותר, וגם הגדיל את קהל לקוחותיו. עם השנים, הפך לינקולן לאחד מעורכי הדין הידועים בארצות הברית, ולקוחות מכל רחבי הארץ הגיעו עד אליו כדי שייצג אותם.


אחד הכישורים שבהם היה ידוע לינקולן בעבודתו היה כושר ביטוי יוצא דופן בעל פה ובכתב. כמו כן, התפרסם כנואם מצטיין, שידע להלהיב את ההמונים בדבריו ולהעביר מסרים ביעילות. התכונות הללו סייעו לו להשתלב בהמשך בתחום הפוליטיקה, כשבשנת 1846 נבחר לבית הנבחרים מטעם המחוז שלו. לינקולן צבר ניסיון במערכת הפוליטית, ובשנת 1860 גם נבחר כנשיא ארצות הברית.

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 

 

סאנה מרין – ראשת ממשלת פינלנד


סאנה מרין, ראש ממשלת פינלנד, היא כיום ראשת הממשלה הצעירה ביותר מבין כל ראשי הממשלה המכהנים בעולם. לתפקיד נבחרה כשהיא בת 34 בלבד.


מרין, שנולדה בשנת 1985 בהלסינקי בירת פינלנד, גדלה בבית עני והתמודדה עם לא מעט קשיים בילדותה, לאחר גירושי הוריה והתמודדותו של אביה עם אלכוהוליזם. במקביל ללימודיה בתיכון עבדה בעבודות שונות כגון בסופרמרקט, בחלוקת עיתונים, ובמאפייה. לימודים באקדמיה לא היו דבר מובן מאליו עבור מרין, שהייתה הראשונה במשפחתה שהשלימה 12 שנות לימוד, וגם הראשונה במשפחה שלמדה באקדמיה. בבעלותה תואר ראשון ותואר שני במדעי הניהול מאוניברסיטת טמפרה.


לאחר לימודיה השתלבה בעשייה מדינית וחברתית ובשנת 2013, בגיל 27 בלבד, נבחרה לתפקיד ראשת העיר טמפרה. לאחר מכן נבחרה לפרלמנט הפיני ומילאה תפקידים משמעותיים בהם שרת התחבורה ושרת התקשורת. בשנת 2019 נבחרה לראשות ממשלת פינלנד, והייתה לאדם הצעיר ביותר בהיסטוריה של פינלנד שכיהן בתפקיד זה.

 

סונדאר פיצ'אי – מנכ"ל "אלפבית" (גוגל)


סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל חברת אלפבית (גוגל), ידוע היום כאחד המנכ"לים המשפיעים והרווחיים בעולם. את דרכו לכיסא המנכ"ל עשה פיצ'אי בהרבה נחישות ועבודה קשה, כשאת המסע התחיל בלימודי מדעי המחשב במכון הטכנולוגי של קרגפור, בהודו. את הלימודים מימן בעזרת מלגה וגם נעזר בהוריו, שהיו מי שחשפו אותו לעולם המחשבים ועוררו בו כבר כילד את האהבה לטכנולוגיה. לאחר סיום התואר הראשון, המשיך ללימודים מתקדמים, וברשותו שני תארים שניים, האחד במדעי החומרים וההנדסה, והשני - במנהל עסקים. בשני התחומים, אגב, נחשב לסטודנט מצטיין.


אחרי סיום לימודיו עבד פיצ'אי בכמה חברות גדולות, בהן חברת הייעוץ והאסטרטגיה "מקינזי" וחברת ההייטק "אפלייד מטיריאלס", שם השתלב במחלקת ההנדסה. בשנת 2004 הגיע לחברת גוגל בתפקיד בתחום החדשנות הטכנולוגית. עם השנים, ועם הרבה עבודה קשה, התקדם בשורות החברה והחל לנהל פרויקטים גדולים. בשנת 2013 הפך למנהל של פרויקט מערכת ההפעלה "אנדרואיד". כמו כן, לקח חלק בכמה מן המהלכים המשמעותיים בתולדות גוגל, כשניהל פרויקטים לפיתוח דפדפן גוגל כרום ולפיתוח חנות האפליקציות Google Apps.


בעיניו של פיצ'אי, יצירתיות, לקיחת סיכונים, ונחישות הם ערכים שחשובים לכל מנהל צעיר שחולם לפרוץ ולהצליח. הוא עצמו מימש לא פעם את העקרונות הללו בעבודתו, הפגין חשיבה מחוץ לקופסה, ודגל ברעיונות שלפעמים אפילו עמדו בניגוד לאלו של המנהלים שלו. כך למשל, כשהתחיל לנהל את "אנדרואיד", היא נחשבה כמחלקה נפרדת, אך פיצ'אי האמין כי הדבר הנכון לעשות כדי לקדם ולהצמיח את החברה, יהיה למזג אותה יחד עם גוגל. פיצ'אי הצליח לשכנע את מנהליו לבצע את המיזוג, וגם זכה להצלחה גדולה.

 

וילהלם רנטגן – מגלה קרני ה - X


לפעמים תגלית בתחום אחד יכולה להיות בעלת השפעה מהפכנית על ענף אחר. וילהלם רנטגן, פיזיקאי גרמני, גילה בשנת 1895 את קרני ה – X (שידועות היום גם בשמו, קרני רנטגן). גילוי קרני ה – X תרם לקידום של ענף הרפואה ולפיתוחן של טכנולוגיות דימות מצילות חיים.


עם זאת, גילוי קרני ה – X התרחש במקרה, במסגרת מחקריו של רנטגן בתחום הזרם החשמלי. כחלק ממחקרו, גילה רנטגן סוג חדש של קרינה שעד אותו זמן לא הייתה ידועה למדע. לקרניים החדשות שגילה נתן את השם "קרני X", בדומה לנעלם במשוואה מתמטית, שכן לא היה בטוח לחלוטין מה גילה ומה יהיו ההשלכות של התגלית. הוא המשיך לחקור, וגילה שהקרניים בעלות יכולת לחדור דרך מתכות ואפילו דרך הגוף האנושי. שבועיים לאחר התגלית, הפיק את תצלום הרנטגן הראשון, שהציג את ידה של אישתו אנה, כשהיא עונדת טבעת. גילויו של רנטגן היכה עד מהרה גלים בעולם המדעי, ותוך זמן קצר החלו לחקור את יישומיו בתחום הרפואה.


רנטגן נחשב היום לדמות מהפכנית בעולם המדעי, אך תחילת דרכו באקדמיה לא הייתה פשוטה. כנער, הוא סולק מבית הספר לאחר שהואשם (שלא בצדק) בציור קריקטורה של אחד ממוריו, וכך סיים את התיכון ללא תעודת בגרות. הוא ניסה להתקבל ללימודים באוניברסיטת אוטרכט, אך לא היו בידיו מכתבי ההמלצה הדרושים וקבלתו נדחתה. בהמשך התקבל לפוליטכניון בציריך (שנקרא היום המכון הטכנולוגי של ציריך) ולמד הנדסת מכונות. בשנת 1869 סיים את התואר השלישי שאחריו השתלב כמרצה לפיזיקה באוניברסיטאות שונות. לאורך לימודיו, רנטגן לא נחשב מעולם לסטודנט מצטיין או הגיע להישגים יוצאי דופן, וגם בעבודתו כחוקר לא הטביע חותם משמעותי בתחום מחקרו עד שהגיע לגיל חמישים וגילה את קרני ה – X. על גילוי זה זכה בפרס נובל לפיזיקה, בשנת 1901.