רוצה פרטים על לימודים?
שירות אישי חינם!

מלא/י פרטיך ונחזור אליך

ד"ר תמי מירון על לימודים וקריירה בתחום הפודטק

תהיתם פעם איזה תהליך עובר המזון שאנו אוכלים עד שהוא מגיע אלינו לצלחת? חולמים לפתח את מוצרי המזון של העתיד? שוחחנו עם ד"ר תמי מירון, סמנכ"לית הטכנולוגיה של חממת Fresh-Start, על אפשרויות התעסוקה בתחום הפודטק, ועל האופן שבו צעירות וצעירים מסייעים לחולל מהפכה סביבתית וחברתית בתעשיית המזון.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


ד"ר תמי מירון על קריירה בתחום הפודטק, ועל פיתוח מזון העתיד


תעשיית הפודטק (Food-Tech), או ההייטק של המזון, היא אחת התעשיות הפורחות בישראל, עם מאות חברות וסטארט אפים, והשקעות של מעל מיליארד וחצי דולרים בשנה. מדובר בתחום המתמקד בפיתוח טכנולוגיות ומוצרי מזון חדשניים ופורצי דרך.

 

"המושג פודטק מתייחס לשרשרת ערך רחבה מאוד, החל מן הגידול החקלאי בשדה או גידול בעל החיים, דרך הקטיף, העיבוד, השינוע, ועד שהמוצר מגיע אל החנויות ומשם אלינו לצלחת." מסבירה ד"ר תמי מירון, מומחית בתחום הפודטק, וסמנכ"לית הטכנולוגיה (CTO) והמדענית הראשית של החממה הטכנולוגית Fresh-Start. "זהו תחום דינמי במיוחד, אנחנו נדרשים כל העת למצוא דרכים חדשות ויעילות לפיתוח מוצרי המזון תוך עמידה באתגרים, כגון הגידול באוכלוסייה ומשבר האקלים."


בחממה הטכנולוגית Fresh-Start משקיעים בחברות אשר יפתחו את מוצרי המזון המהפכניים של מחר. החממה הוקמה בשנת 2020 בשיתוף החברות תנובה וטמפו וקרנות הון-הסיכון האמריקאיות Finistere Ventures ו - OurCrowd, ובתמיכת רשות החדשנות. "חממה טכנולוגית היא גוף השקעה לשלבים מוקדמים," מסבירה ד"ר מירון. "מטרת החממה הטכנולוגית היא להקים חברות בשלבים מוקדמים, פעמים רבות סביב מחקרים מן האקדמיה, כדי לתת פתרונות מתקדמים לתעשייה ולפתח את טכנולוגיות העתיד. כל חברה שנכנסת לחממה מקבלת השקעה של לפחות מיליון דולרים, וכן שירותי מנטורינג וייעוץ."


"החממה הוקמה בקריית שמונה, מתוך אסטרטגיה של המדינה לפתח את אזור הצפון, בדגש על הגליל המזרחי, וליצור מקומות תעסוקה איכותיים. מטרת העל היא לפתח חבל ארץ בשם 'Food-Tech Valley'. בצפון קיימים שטחים חקלאיים רבים, כמו כן פועל באזור מכון המחקר מיגל, ובקרוב תפעל בו גם אוניברסיטה (כיום המכללה האקדמית תל חי)."


פעילות החממה הטכנולוגית עברה טלטלה גדולה לאחר פרוץ המלחמה. "עד השבעה באוקטובר עמדנו יפה ביעדים שלנו, היו לנו 10 חברות פורטפוליו, מעל 75% מן העובדים הגיעו מהצפון, והחברות בוגרות החממה נשארו באזור." מתארת ד"ר מירון. "ביום אחד, החברות שלנו הועברו מן הצפון בהפתעה, נקרעו מן המעבדות ומן התשתיות שבנינו. יש גם ערך מוסף רב לכך שכל חברות הסטארט אפ פעלו יחד ויצרו אקוסיסטם מקומי, וכל זאת נלקח מאיתנו באחת. תוך מספר שבועות, כל חברה מצאה עצמה במיקום חדש. חלק מן העובדים גויסו למילואים, חלקם בכיתות הכוננות בצפון, ואחרים אף חוו שכול."


"בתוך כל המתרחש בצפון, אני מאוד אופטימית, כי אני רואה את היזמים והעובדים שלנו, וזה מעורר השראה ותקווה." היא מדגישה. "למרות המכה שחטפנו כולנו בכנף, אנו לא עוצרים. זה החוסן שלנו, ואנו ממשיכים לדאוג לעתיד התעשייה וכלכלת ישראל. קרו דברים טובים לחברות שלנו בתשעת החודשים האחרונים, יש פריצות דרך ושיתופי פעולה גלובליים, במהלך המלחמה הקמנו שתי חברות, אנו בדרך להקים את השלישית, ותומכים תמיכה מלאה בכל החברות שלנו."

 

משלבים כוחות במגוון תחומים: מה ללמוד כדי להשתלב בפודטק?


ד"ר מירון מתארת כי פודטק הוא תחום אינטרדיסציפלינרי, המקיף מגוון עולמות תוכן, בהם מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, ביולוגיה סינטטית, פיזיולוגיה של בעלי חיים, פיזיולוגיה של הצמח, גידול תרביות צמחיות ואנימליות, בינה מלאכותית, ועוד. "אנחנו זקוקים לשילוב כוחות ממגוון תחומי ידע, שעל כולם לפעול יחד כדי שנוכל לפתח את טכנולוגיות המזון החדשות הבאות," היא מתארת.


מסיבה זו, קיים מגוון רחב של תחומים שניתן ללמוד באקדמיה כדי להשתלב בקריירה בתחום. בין תחומי הלימוד הללו ניתן למנות לימודי ביולוגיה, טכנולוגיה של מזון, כימיה, וכן מקצועות רפואיים ופרא רפואיים.


לדברי ד"ר מירון, בתעשיית הפודטק קיים גם צורך משמעותי בידע מתחומי ההנדסה השונים (כגון הנדסת מזון, חשמל, תוכנה, מכונות, ביוטכנולוגיה, ועוד). הידע ההנדסי נחוץ בכל הנוגע לייעול תשתיות ייצור המזון. "תעשיית המזון היא בין התעשיות הגדולות בעולם. במסגרת השאיפה לייעול ולחדשנות, גם תהליכי הייצור צריכים להשתכלל. כיום, אנשים מעוניינים לצרוך פחות מזון מעובד, וכן עולה הדרישה למעבר לתהליכי ייצור אשר מביאים לפגיעה מופחתת בסביבה. כדי להמשיך לייצר ולשווק את מזוננו, עלינו להתייעל מבחינת השימוש במשאבי הטבע, כגון המים והאנרגיה. הדבר הכרחי עבור קיומנו ועבור עתידנו." היא מדגישה.


בענף הפודטק קיימות הזדמנויות תעסוקה הן לבוגרי התואר הראשון, והן לבעלי תארים מתקדמים. ד"ר מירון מתארת כי בעלי תואר ראשון שאפתנים יכולים להשתלב במגוון חברות בתחום, לצמוח מלמטה, ולהגיע לתפקידים משמעותיים ומספקים. בעזרת התואר השני, באפשרותם להרחיב את הידע שברשותם וכך להתקדם בתחומי עיסוקם, או לחלופין לבסס ידע בענפים רלוונטיים נוספים, כגון מנהל עסקים, לצורך התקדמות לתפקידי ניהול. כמו כן, לאנשים המגלים עניין בתחום המחקר והפיתוח מומלץ להמשיך לתארים מתקדמים.


"אני מוצאת ערך רב בתואר השלישי, ובתארים המתקדמים בכלל. מלבד הבקיאות הרבה וההעמקה בתחום דעת מסוים, ניתן לפתח במהלכם מיומנויות אישיות החשובות בתעשיית הפודטק, כגון כישורי מחקר, יכולת הגעה לתגליות פורצות דרך, חדשנות, התמדה, ועוד."

 

על חרדת החמצה וקבלת החלטות: מה חשוב לדעת לגבי בחירת קריירה ולימודים?


ד"ר מירון היא בעלת תואר שלישי (דוקטורט) בכימיה, ביוכימיה, ומדעי המזון מן האוניברסיטה העברית, עבודת הדוקטורט שלה מומנה על ידי מכון המחקר של חברת "נסטלה" בשווייץ. בין תפקידיה הראשונים בתעשייה היה ניהול מחלקת ייצור החלבונים והאנזימים בחברה הגלובלית סיגמה-אולדריץ (Sigma Aldrich, שנרכשה על ידי הענקית Merck). לאחר מספר שנים בתפקיד זה, ובעקבות הזדמנות מן העולם היזמי, השתלבה בעולמות הסטארט אפ, ובמשך מעל ל - 15 שנים הייתה מעורבת בעשרות חברות הזנק, בתפקידים מגוונים, כגון יזמת, סמנכ"לית טכנולוגיה, יועצת לסטארט אפים וגופי השקעה, ועוד. מאז הקמת החממה הטכנולוגית Fresh-Start, מכהנת ד"ר מירון בתפקיד ה - CTO (סמנכ"לית הטכנולוגיה) ולוקחת חלק בעשייה המגוונת והדינמית של החממה בתהליכי ההשקעה בחברות, הבנייה של החברות, והליווי שלהן בצעדיהן הראשונים.


מתוך ניסיונה העשיר במנעד רחב של תפקידים, מציינת ד"ר מירון כי בתעשיית הפודטק ניתן לבחור מבין מגוון אפשרויות תעסוקה, ובאופן זה, יכול כל אחד למצוא את המקום המתאים לו ביותר מבחינת כישוריו ושאיפותיו. אחת האפשרויות היא השתלבות בחברות סטארט אפ, מסלול המתאפיין בדינמיות רבה, אך גם בשעות עבודה תובעניות ובתנאי חוסר ודאות. אפשרות נוספת היא עבודה בחברות המזון הגדולות, שם יכולים הבוגרים ללמוד ולהתפתח, בסביבה מובנית יותר מבחינה ארגונית ותהליכית. נוסף על כך, קיימות הזדמנויות לפיתוח קריירה במשרד הבריאות, בתפקידי רגולציה, וכן ניתן להשתלב בתפקידי הבטחת איכות, ובתחום הפטנטים בחברות בתעשייה.


"בסופו של דבר, בחירת הקריירה וההשתלבות בתעסוקה תלויים בגורמים נוספים לצד ההשכלה האקדמית, כגון הכישורים והיכולות האישיים, וצורכי השוק. הביקוש בכל הענפים והדרגים בתעשייה הזו הוא רב, זו תעשייה שקיים בה צורך מתמיד בכוח אדם איכותי, וכן התעסוקה בה נחשבת ליציבה, כי אנשים תמיד יצטרכו לאכול." היא מוסיפה.


מגוון אפשרויות התעסוקה בשוק הפודטק עשוי, לדבריה, להעלות לא מעט חשש והתלבטות בקרב צעירים העומדים בפני בחירת לימודים וקריירה. "אנו חיים בעידן עם אפשרויות רבות מאי פעם, והדבר עשוי להיות מבלבל, אנשים עלולים להיבהל מכל המגוון, להתקשות בקבלת ההחלטה לגבי הקריירה, או לחוות FOMO, כלומר חרדת החמצה. העצה שלי היא לא להיבהל מן ההיצע, ולהתחיל עם תחום שנשמע מעניין. גם אם התחלנו ללמוד משהו והוא מתברר כפחות מתאים לנו, תמיד ניתן לעבור לעולם תוכן אחר. כמו כן, ככל שמתפתחים בשוק, רוכשים מיומנויות חדשות שמקדמות אותנו, הידע שרכשנו אינו 'הולך לאיבוד'. במקביל, ניתן גם להיחשף לאפיקים חדשים ולהרחיב את רשת הקשרים המקצועית. לכן חשוב להתקדם, להיות בתנועה, ולא להפסיק ללמוד ולהתפתח."

 

כיצד תחום הפודטק מתאים עצמו למציאות המשתנה?


הצעירות והצעירים אשר ישתלבו בענף יגלו שהם בחברה טובה. ישראל נחשבת כיום לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הפודטק, והיא מהווה בית למגוון פיתוחים פורצי דרך. "ישראל מצטיינת בחדשנות, זו חוזקה שלנו. אנו ידועים ביכולתנו לחשוב מחוץ לקופסה." אומרת ד"ר מירון. "אנו מדינה קטנה, אשר חיה תחת איום תמידי, עם משאבי קרקע ומים מוגבלים, לכן מיומנו הראשון תמיד היינו צריכים להיות מסוגלים לחדש ולהיות יצירתיים, כדי לשרוד."


"נוסף על כך, יש לנו אקדמיה מדהימה המייצרת את הידע הנחוץ לפיתוח הטכנולוגיות פורצות הדרך. כמו כן, רשות החדשנות, שהיא גוף ההשקעה הגדול בארץ, יודעת להשקיע בשלבים מוקדמים מאוד, ולתמוך בטכנולוגיות מן האקדמיה ובהמשך הדרך עד ליצירת גופים תעשייתיים. פיתוח טכנולוגיות פודטק מן השלב המחקרי לשלב התעשייתי הוא מסע לא קצר. מדובר בתהליך ממושך שאורכו בין 10-20 שנה, אבל זהו מסע מרתק ומאתגר, עם אדרנלין גבוה והרבה תגמול בדרך."


פודטק היא תעשייה דינמית, שאינה קופאת על שמריה, ומתאימה עצמה כל העת לשינויים המתחוללים בעולמנו. בעידן של עליית המודעות הסביבתית, נדרשים המומחים להתמודד עם אתגרים לא פשוטים בכל הנוגע לעתיד המזון. מומחי הפודטק של מחר יצטרכו לתת מענה לשאלות גדולות הנוגעות לשינויים המתחייבים בתעשייה לאור משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, לצד שאלות אתיות ובריאותיות אשר הדור הצעיר מעלה לסדר היום, במטרה להפוך את תהליכי ייצור המזון לירוקים ואחראיים יותר.

 

ד"ר מירון סבורה כי ביכולתם של תהליכי השינוי הללו למשוך צעירים וצעירות איכותיים נוספים לענף. "במקביל להיותו עולם תוכן מרתק, תחום הפודטק הוא גם בעל חשיבות רבה. בעולמנו היום, מאוד נכון בעיני לבחור בענף שמעבר לכך שניתן להתפרנס ממנו, הוא גם בעל ערך מוסף חברתי, מוסרי, וסביבתי. כאשר אנשים קמים בבוקר כדי לעשות טוב, גם איכות החיים שלהם עולה, והחיים שלהם הופכים לטובים יותר."

שירות אישי חינם

צריך פרטים על לימודים?

רוצה ללמוד?
רוצה שמוסדות הלימוד יחזרו אליך?

אנחנו באתר לימודים דואגים לך. נציגי השירות שלנו ישמחו לענות לך על שאלות בנושאי: תנאי קבלה, מלגות, עלויות, קורסים, משך הלימודים, הטבות וכו', אנו מזמינים אותך לנסות את השירות שלנו בחינם.

מתחייבים לא להעביר את פרטיך ללא אישור
שאלות הגולשים בנושא
אפשר ללמוד לתואר שני בהנדסה לאחר לימודי מדעי המזון (טכנולוגיה של המזון)?