דברים שבאים עם הזמן - סטודנטים בשנה אחרונה מספרים

שנה ראשונה מול שנה אחרונה - הניסיון עושה את ההבדל

כולם זוכרים במעומעם את היום הראשון שלהם בקמפוס, סטודנטים חדשים ונרגשים, מלאי אנרגיה ורצון לקרוע את האקדמיה. אבל במשך הזמן, רובנו הבנו שלמלאי ההתלהבות יש גבול. ואז אנחנו מוצאים את עצמנו, סטודנטים בשנה האחרונה ללימודים, כשאנחנו שוברים את כל הכללים וההבטחות ששמנו לעצמנו בתחילת התואר. מה השתבש בדרך? האם בעצם סטודנטים בשנה האחרונה הם חכמים יותר מחבריהם ה"צעירים"? הנה כמה דברים שסטודנטים בשנה א' חושבים שהם יודעים, אבל מגלים את האמת לגביהם עד השנה האחרונה.

להגיע בזמן לכל השיעורים

לכאורה, זה נראה כמו כלל ברזל של האקדמיה. הסילבוס בכל קורס מצהיר במפורש שאין לאחר לשיעורים, מה שמעורר אימה בקרב סטודנטים לשנה א', שיעשו הכל כדי לא להגיע בזמן, גם אם זה מצריך יציאה מהבית של שעתיים לפני הקורס. בשנה האחרונה, לעומת זאת, רוב הסטודנטים כבר מזמן לא מפחדים לאחר להרצאות, ואפילו לתרגילים, שלא לדבר על להפגין נוכחות...

איה (24), סטודנטית שנה ג' באוניברסיטת תל-אביב, מספרת: "בסמסטר הראשון של שנה א' היה לי תרגיל עם נוכחות חובה, שבו המרצה היה סוגר בשעה 8:00 את דלת הכיתה בדרמטיות ומשאיר את המאחרים בחוץ, כמובן במחיר של חיסור. כל הסטודנטים המאחרים היו רצים באמוק ומנסים להספיק לתחוב את הרגל לפני הדלת שעוד שנייה נסגרת להם בפנים. עכשיו, בשנה ג', נוכחות זה הדבר האחרון שמטריד אותנו. עד היום אנחנו צוחקים בחוג על איך לקחנו את זה כל כך ברצינות."

להקפיד על התזונה

כולם יודעים שהסטודנט צועד על קיבתו. הקמפוסים מלאים בקפיטריות שמנסות להציע לנו את הארוחה המפוקחת המושלמת, ומזנונים שמתיימרים לספק לנו מנות בריאות ומשביעות. כסטודנטים בשנה א', אתם בוודאי מטפחים חזון אכילה בריאה, ומתכננים להמשיך את כל שנות התואר שלכם בליווי גרגירי גוג'י, נשנושי ירקות חתוכים ואורז מלא. בדרך כלל, החלום התזונתי הזה מתפוגג אחרי כמה חודשים באקדמיה, ומתנפץ לחלוטין בתקופת המבחנים הראשונה של התואר, בה התזונה נהפכת על פיה וכוללת בעיקר במבה ומשקאות אנרגיה, במקרה הטוב. סטודנטים בשנה האחרונה ללימודים יודעים שמנה חמה וחטיפים מהמכונות הם החברים הכי טובים שלהם, למרות שהם עולים במחיר של כמה קילוגרמים עודפים ונזק לעורקים.

אביב (27) סטודנט בבן גוריון: "בואו נגיד שהזמנים של האוכל המושקע בקופסאות מהבית נגמרו מאוד מהר. עכשיו, בשנה ג', אני מאמין שבקבוק קולה הוא מזין מספיק." נשמע מעורר תאבון.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• הקללה של סמסטר ב' - למה הוא תמיד גרוע יותר מסמסטר א'?
• דברים שסטודנטים עושים במקום ללמוד - החיים בתקופת מבחנים
• איך להצליח ללמוד ולהישאר בחיים - דרכים להישאר בפוקוס בלימודים
• שלום כיתה א' - סטודנטים שמתחילים את לימודי התואר הראשון מספרים

מסיבות פתיחת השנה

מסיבת פתיחת השנה של האוניברסיטה או המכללה נראים כמו בילוי אקזוטי במיוחד לסטודנטים בשנה הראשונה, שמחכים להן בכיליון עיניים. הבאזז סביב האירועים הסטודנטיאליים האלה שוכך מהר מאוד בדרך כלל. עד השנה האחרונה, הסטודנטים בדרך כלל מעדיפים לבלות את שעות הפנאי האלה מחוץ לקמפוס, כי כשהם כן מגיעים למסיבות, הם בדרך כלל מוצאים עצמם מוקפים ב"קטינים", או בעתודאים.

בני (26) סטודנט שנה ג' באוניברסיטת תל-אביב, נזכר במסיבת פתיחת שנה לא מוצלחת במיוחד: "האיוונט בפייסבוק נראה מבטיח. בפועל, מסתבר שערב פתיחת שנה בקמפוס הוא בעצם חבורה של סטודנטים לשנה א' למדעים מדויקים ששרים בקריוקי שירי ארץ ישראל. הם, מצדם, נראו כאילו הם ממש נהנים."

הרשמה לקורסים

בשביל סטודנטים בשנה א', שבוע הרישום לקורסים הוא מינימום מבצע צבאי. הם יושבים ימים שלמים מול המחשב, מנסים כל צירוף אפשרי, בוחנים לפרטי פרטים את הסילבוסים ולא מוותרים על אף פרט. לפעמים הם מבצעים סקר שוק של ממש, ושואלים סטודנטים מהשנה מעליהם לחוות דעת מפורטת על המרצים והשיעורים. בשנה האחרונה, רוב הסטודנטים, שנשארו עם קורסים ספורים בלבד למילוי כמות הש"סים, ייקחו כל קורס שיקרה בדרכם, העיקר לסיים עם התואר.

לפעמים, מדובר במקרה ההפוך, בו סטודנטים בשנה א' עושים את הטעות המרה של בחירה תמימה של קורסים. טעויות נפוצות כוללות בחירה של שיעורים עם כמות אדירה של הגשות חובה, או שיעור עם נוכחות חובה בשמונה בבוקר. אל דאגה, הניסיון מגיע עם השנים, ולרוב עד סוף הלימודים כבר תדעו לזהות ממרחק את הקורסים המסוכנים האלה.

סיגל (27) סטודנטית בשנה אחרונה ללימודי משפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, משתפת: "בשנה א' חיפשתי בזמן הרכבת קורסי הבחירה את אלה עם הכי הרבה נקודות זכות, כדי לצאת מזה כמה שיותר מהר. טעות טיפוסית של שנה א'. מהר מאוד הבנתי שצריך לחפש קורסים שאמנם לא נותנים הרבה נקודות זכות, אבל יש בסוף שלהם מבחן עם חומר פתוח, או אפילו עבודה. זאת מיומנות שנרכשת עם הזמן."

למידה למבחנים

זה אולי נראה מוזר לסטודנטים בשנים הראשונות, אבל ככל שעובר הזמן, תמצאו את עצמכם מבלים פחות ופחות זמן בביצוע הפעולה שלשמה התכנסנו...למידה. תקופת המבחנים הראשונה בתואר היא פרק זמן מורט עצבים ומעורר חרדות, ומלווה בלילות ללא שינה מול מחברות פתוחות וסיכומים עמוסים. אחרי ותק של כמה שנים באקדמיה (גם אם לא נכחו בה ברוב הזמן בגופם) סטודנטים נוטים לחשוש פחות מתקופת המבחנים. בדרך כלל, הם יסתפקו בהשאלת סיכומים מהסטודנט המסכם התורן של הכיתה, ולפעמים בכלל לא יטרחו לגשת למועד א'. בקיצור, ממלכת מועדי ב' היא נחלתם של סטודנטים עייפים בשנה ג', שלרובם אין מושג איך הם עדיין שורדים באקדמיה.

טלי (24) סטודנטית בשנה אחרונה באוניברסיטה העברית, חולקת את דעתה על מועדי ב': "בשנה א', אם את מקבלת 80 במבחן, זה לא פחות מאסון, ואת ניגשת ישר למועד ב' כדי לשפר ציון. בשנה ג', לעומת זאת, ציון של 61 הוא מספיק בהחלט, והוא ממלא אותך באושר על שאת לא צריכה לגשת למועד ב'!"