איך מתכננים באקדמיה להתמודד עם המחסור במתכנתים בענף ההייטק?

לימודים חינם מהבית, סיירות תכנות או שילוב עם רפואה - אילו מסלולים חדשים בלימודי מחשבים ותוכנה ייפתחו בקרוב?

ישראל אמנם נחשבת למעצמת הייטק בין לאומית, אך נתון מדאיג שעולה לאחרונה במשק עשוי להעיב על התמונה הזו, והוא מחסור ביותר מ - 10,000 מתכנתים. לצד פריצות דרך משמעותיות בהייטק וחברות ענק בין לאומיות חדשות שמביעות עניין לפעול גם בישראל, כמו למשל חברת אמזון, מעל התחום מרחף מחסור של כוח אדם איכותי שפתרון שלו יכול להצעיד את ענף התוכנה הישראלי קדימה.

כדי להתמודד עם המגמה המדאיגה הזו, עולות לאחרונה מספר יוזמות חדשניות שבאות להכשיר מתכנתים ומומחים בתוכנה, חלקן ראשונות מסוגן באקדמיה הישראלית. רבים ממסלולי הלימוד האלה צפויים להיות ממומנים על ידי המדינה, או לחלופין כאלו שמציעים סיוע במימון עבור הסטודנטים. ברוב המקרים התכניות מתאימות לאקדמאים מענפי המדעים השונים, אך גם מתחומים נוספים, שמעוניינים לעשות את השינוי בקריירה ולעבור הסבה מקצועית לתכנות.

"כדי לשמר את המעמד הבין לאומי של ישראל כמעצמת הייטק, נפעל בשנים הבאות לאפשר למוסדות לימוד את התנאים המיטביים להרחבה של מעגל הסטודנטים, לקליטת סגל מוביל ולבנייה של תשתיות להשגת היעד." אמרה לאחרונה בנושא יושבת ראש ות"ת במל"ג, הפרופסור יפה זילברשץ.

ללמוד מדעי המחשב חינם מהבית

מיזם ממשלתי חדש שואף להגדיל את כמות הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב דרך רעיון פורץ דרך - אפשרות ללמוד בקורסים שונים בחינם ובאופן מקוון. משמעות המיזם החדש היא כי המדינה צפויה לממן כמחצית מן הקורסים שנלמדים בלימודי מדעי המחשב בתכניות המוכרות לתואר ראשון. הקורסים הללו יהיו פתוחים לכלל המועמדים וללא צורך בעמידה בתנאי קבלה והם יילמדו באופן מקוון בלמידה מרחוק, דרך העלאתם לאתר המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית "קמפוס".

תכנית זו צפויה להיפתח בחודש אוקטובר בשנת 2018, היא תיערך בשיתוף פעולה עם חברות גדולות בעולם התוכנה והטכנולוגיה, בהן אינטל, גוגל והתעשייה האווירית. הגורמים הממשלתיים שיזמו את התכנית כוללים את המל"ג, הות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) והמטה לישראל דיגיטלית. תכנית זו שמה דגש על הגדלת מספר הסטודנטים שלומדים את תחום מדעי הנתונים, ענף שיש לו ביקוש רב בעולם ההייטק של היום, כאשר העלייה המתמדת בכמויות המידע יוצרת ציפייה כי הוא יהפוך תוך זמן קצר לאחד הענפים הנדרשים ביותר.

הקורסים המקוונים שנלמדים במסגרת המיזם הממשלתי אמורים להיות מוכרים בכל המוסדות האקדמיים בארץ לצורך קבלת תואר ראשון במדעי המחשב, ומי שמשלימים אותם בהצלחה ועומדים בתנאים יכולים להתקבל לכל אחד ממוסדות הלימוד שמציעים היום לימודי מדעי המחשב. בסך הכל, הקורסים המקוונים יקנו לבוגרים ערך של כ - 70 נקודות זכות ללימודים בתואר.

במסגרת התכנית, הסטודנטים יידרשו ללמוד מספר סוגים של קורסים, בהם קורסי בסיס, קורסי בחירה וכן קורסים במדעי הנתונים. בין הקורסים שאמורים להיכלל בתכנית אפשר למצוא קורסי בסיס כגון חשבון אינפיטסימלי 1 ו - 2, אלגברה לינארית, מבוא להסתברות, מתמטיקה דיסקרטית ומבוא ללוגיקה ותורת הקבוצות. קורסי הליבה צפויים לכלול מסלולים כגון תכנות אלגוריתמים, מערכות הפעלה, מבוא למדעי המחשב, תכנות C ו - C++ וקורסים נוספים.

סיירות תכנות - כמה חודשים ואתם מתכנתים

לא כל היוזמות החדשות להכשרת עובדים חדשים להייטק נוגעות בהכרח ללימודי מדעי המחשב לתואר ראשון. תכנית חדשה שואפת לסייע להכשיר מתכנתים תוך פרק זמן קצר במיוחד, דרך מסלולים להכשרה מקצועית לתעודה שידועים בשם "סיירות תכנות". מדובר בקורסים אינטנסיביים במיוחד שבסיומם הסטודנטים אמורים להחזיק בכל הכלים שיסייעו להם להשתלב כמתכנתים לכל דבר בחברות הייטק מובילות שזקוקות להם.

רשות החדשנות הכריזה לפני כמה חודשים על תכנית להכשרות חוץ אקדמיות לתפקידי מתכנתים. היעד המרכזי של הרשות לטווח הקצר הוא הכשרה של כאלף אנשי תוכנה בתוך שלוש שנים. מטרה עיקרית של התכנית היא השמה של בוגרי ההכשרות בפועל בחברות הייטק, כאשר הדגש הוא על תפקידים בשכר של לפחות 14,000 שקלים לחודש לאחר פרק זמן של כ - 15 חודשים אחרי סיום הקורס.

במסגרת פעילות המיזם, חברות תוכנה שונות מקבלות את תמיכתה של רשות החדשנות לקיום התכניות, כאשר על כל תלמיד שמשתלב בהצלחה בתעסוקה ברמת שכר מתאימה מקבלות החברות מענק ומכאן ניתן לצפות כי החברות הללו יפעלו בצורה משמעותית להשמה של הבוגרים בצורה מוצלחת. מספר חברות הייטק זכו במכרז והן צפויות לפתוח בקרוב את סיירות התכנות עבור קהל הסטודנטים.

ברשות החדשנות ציינו כי קיבלו החלטה שיש צורך להזרים עובדים להייטק לא רק ממקורות אקדמיים אלא ממסלולים להכשרה מקצועית, כאשר השאיפה היא להעניק לבוגרי כלים שיהפכו אותם לרלבנטיים לגיוס כבר עם סיום ההכשרה. הדבר יתאפשר דרך טיפוח ניסיון מקצועי פרקטי כבר בזמן הקורסים עצמם, כדי למנוע מצב שבו בוגרים נתקלים ב"מחסום" של דרישה לניסיון קודם בשוק העבודה, כמו שקרה עד להיום לבוגרים רבים של לימודי מדעי המחשב והנדסה בעת הגשת המועמדות למשרות.

אורך הלימוד בתכנית בוטקאמפ תכנות משתנה ממסלול למסלול וממוסד הכשרה אחד לאחר, אך באופן כללי אורכן צפוי להיות בין שלושה חודשים לחצי שנה. בחלק מהמקרים מקבלות הסיירות מועמדים שהם בעלי תואר ראשון, ציון גבוה בפסיכומטרי וממוצע גבוה בתעודת הבגרות. במקרים אחרים מתקבלים מועמדים לפי מבחן לוגיקה וראיונות אישיים. לחלק מהקורסים מתקבלים רק בוגרי לימודי מדעי המחשב או לימודי מדעים מדויקים.

היבט ייחודי שניתן לראות בחלק מתכניות סיירות התכנות הוא העובדה כי הן מתקיימות ללא עלות. זאת בכפוף להתחייבות של הסטודנטים לעבודה בחברה המכשירה למשך פרק זמן של מספר שנים (לרוב כשנתיים). תכניות הכשרה אחרות אמנם כרוכות בתשלום, אך רבים מן החברות המכשירות מציעות מלגות וסיוע במימון לסטודנטים.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• כמה באמת אפשר להרוויח בהייטק הישראלי? הכל על שכר בהייטק
• איך סטודנטים למדעי המחשב השתלבו במחקר של אינטל בטאיוואן?
• תואר או ניסיון - מה יותר חשוב כשמחפשים משרות בתחום ההייטק?
• סטודנטית מספרת: כך התחלתי לעבוד באינטל כסטודנטית ללא ניסיון
• ד"ר יוכבד פנחסי אדיב על עתיד התעשייה הישראלית ועל השינוי שבדרך

רוצה להיות רופא וגם מתכנת? לימודי מדעי המחשב ורפואה

שילוב מעניין שצפוי להיכנס בקרוב לכותלי האקדמיה הוא לימודי רפואה ומדעי המחשב, תכנית שתיפתח בקרוב באוניברסיטה העברית בירושלים. המסלול התהווה בעקבות דרישה הולכת וגוברת בעולם הרפואה לרופאים עם הכשרה קלינית שמחזיקים גם בידע במדעי המחשב, בדגש על נושאים כמו אלגוריתמיקה ולמידה ממוחשבת. רופאים אלה, שידועים בכינוי "רופאים חישוביים" צפויים להיות חוליה מרכזית בקידום הן של עולם הרפואה והן של תעשיית הביו טק שנמצאת היום בפריחה משמעותית בישראל.

מדובר במסלול אינטנסיבי שבו הסטודנטים לומדים בתכנית לימודי רפואה ואחריה לומדים במסלול "חוג לאחר תואר" במדעי המחשב. הסטודנטים במסלול ילמדו שלוש שנים בבית הספר לרפואה ובמקביל ילמדו יסודות במדעי המחשב, כאשר בשנה הרביעית הם ילמדו שנה אחת בבית הספר למדעי המחשב ולהנדסה של האוניברסיטה. עד היום, לא פעלה תכנית דומה בישראל שבה אפשר היה לשלב את שני התחומים.

הלימודים יכללו קורסים ברפואה ומדעי המחשב, קורסים שמתמקדים ברפואה חישובית וכן פרויקטים מחקריים פרקטיים שונים שמאפשרים לשלב את שני העולמות וגם להתנסות מקרוב במחקר מעשי עם חוקרים מנוסים. לאחר תום תכנית זו הם יכולים להמשיך גם ללימודים הקליניים ברפואה, שדרושים למי שרוצים להשתלב במערכת הבריאות.

באוניברסיטה העברית הסבירו את הרציונל שמאחורי התכנית וציינו כי היא באה להתאים את הרופאים והכשרתם לרפואת העתיד. הכשרת הרופאים של מחר צפויה להעניק להם מיומנויות דיגיטלית, במטרה להכשיר אותם לשלב בין הרגישות שבטיפול ישיר בחולים לבין הידע בבינה מלאכותית ותהליכים חישוביים. כל זאת יכול לסייע לקדם את הרפואה הישראלית לעבר מגמה של רפואה מותאמת

אישית, נושא שהופך למשמעותי יותר ויותר בעולם הרפואה וצפוי להיות אחד הענפים המבוקשים והפופולריים ברחבי העולם וגם בארץ בשנים הקרובות.