תואר ראשון בלשון עברית באוניברסיטת תל-אביב

חוג ללשון עברית - תואר ראשון בלשון עברית באוניברסיטת תל-אביב

תואר ראשון בלשון עברית, המתקיים בחוג ללשון עברית של אוניברסיטת תל-אביב, מקנה לסטודנטים ידע נרחב על מבנה הלשון העברית לתקופותיה, תוך לימוד שיטות מחקר בתחום, והצגת הישגי המחקר. 

מה לומדים?

לימודי לשון עברית כוללים מגוון קורסים, העוסקים בהיבטי השפה לרבות תחביר, דקדוק, הגיית המילים, מילונאות, בלשנות, ועוד. כמו כן, סוקרים הסטודנטים את הקשר שבין הלשון העברית לבין שפות שמיות נוספות, באמצעות לימוד הבלשנות השמית, והשפות ארמית וערבית.

הלימודים בחוג מיוסדים הן על השיטה ההשוואתית (אשר מקשרת בין הלשונות השמית הקרובות לבין התפתחות העברית לדורותיה), והן על מחקר סינכרוני (המתמקד בגילויה השונים של השפה העברית בת זמננו).

במהלך הלימודים, מתקיימים קורסים שבהם לומדים על התפתחותה ההיסטורית של השפה העברית, תוך היכרות עם הרבדים המאפיינים כל תקופה, החל מלשון המקרא, דרך לשון חז"ל, ימי הביניים, תחיית העברית, ועד לעברית המודרנית בת זמננו. במסגרת זו לוקחים חלק בקריאה מודרכת במגוון טקסטים, מתקופות שונות.

• קראו על לימודי מדעי הרוח.

משך הלימודים ומתכונתם

משך הלימודים לתואר ראשון בחוג ללשון עברית שלוש שנים. הלימודים בחוג ללשון עברית מתקיימים במסלול דו חוגי בלבד, שבו לימודים בחוג ללשון עברית, ובחוג נוסף לבחירת הסטודנטים. 

נושאי לימוד

• סמנטיקה.
• ניקוד עברי.
• לשון חכמים.
• תחביר עברי.
• מבוא לבלשנות.
• ארמית מקראית.
• דקדוק לשון המקרא.
• קריאה בטקסטים קלאסיים.
• ועוד.
   

מהם תנאי הקבלה?

אפיקי הקבלה הינם:

• פסיכומטרי: זכאות לבגרות וגם פסיכומטרי 450 ומעלה.
• ציון התאמה: ציון התאמה 500 ומעלה.
• ללא פסיכומטרי: ממוצע בגרויות 102 ומעלה.
• או - ממוצע ציוני בגרות, ללא בונוסים, במקצועות ההומניים – 85 ומעלה.
• או - זכאות לבגרות וגם 3 קורסים מקוונים הנלמדים באוניברסיטת תל-אביב, בציון 80 ומעלה בכל אחד, מתוכם שניים לפחות במדעי הרוח.
• או - זכאות לבגרות וגם השכלה אקדמית ממוסד המוכר על ידי המל"ג, בהיקף 30 ש"ס אקדמיות לפחות, בממוצע 85 ומעלה.
• או - תואר בוגר ממוסד המוכר על ידי המל"ג.
• או - תואר מוסמך ממוסד המוכר על ידי המל"ג.
• או - זכאות לבגרות וגם גיל 40 ומעלה.
   

איזה תואר מקבלים?

לבוגרים מוענק תואר ראשון B.A בלשון עברית.

מהן אפשרויות התעסוקה?

באפשרות הבוגרים להשתלב בענפי עריכת הלשון, בפיתוח כלים העוסקים בניתוח לשון ממוחשב, כגון מנועי חיפוש ומילונים, בהגהה והתקנת טקסטים, החינוך היהודי בתפוצות, בהוראה באולפנים או במערכת החינוך (יש צורך בתעודת הוראה), בהדרכה, בתרגום, בכתיבה ספרותית, בשירות המדינה, באמצעי התקשורת, באקדמיה ללשון העברית, ועוד. כמו כן, בחוג תכנית ללימודי תעודה בעריכת לשון, הפתוחה לבעלי תואר ראשון, וכן תכנית לתעודת הוראה. נוסף על כך, הבוגרים יכולים להמשיך לתואר שני, במסלול עיוני, במסלול מחקרי, או במסלול סגנון ועריכה.