לימודי שימור לתואר ראשון

לימודי שימור אתרים ומבנים לתואר ראשון

 

שימור אתרים היסטוריים ותרבותיים הוא תחום הדורש ידע ומיומנויות מענפי ידע רבים ושונים, כגון ארכיאולוגיה, אדריכלות, היסטוריה, ועוד; זהו מקצוע מבוקש בארץ ובעולם, ובמדינת ישראל הוחלט על מבצע רחב לשימור אתרים היסטוריים בתמיכת הממשלה. ניתן ללמוד תחום זה לתואר ראשון, וכן במסגרת לימודי תעודה המיועדים לאקדמאים. הלימודים מכשירים אנשי מקצוע להשתלב במגוון תפקידי שימור מבוקשים, באמצעות הקניית הידע והכלים הפרקטיים הנוגעים לשימור אתרים ומבנים היסטוריים וארכיאולוגיים. מדובר בענף שהביקוש לו בישראל הינו גבוה, וצפוי להמשיך לעלות.

 

מה לומדים?

 

תכנית הלימודים מקנה ידע רב-תחומי מלימודי מדעי הרוח השונים, מתחום הטכנולוגיה ההנדסית, וכן מתחומי המדע בכל הנוגע להליכי השימור. הלימודים מתמקדים בענפי הידע הבאים: היסטוריה, אמנות ותולדותיה, ארכיאולוגיה, וארכיטקטורה. נוסף על כך, כל תחומי הידע הללו נלמדים מתוך היבטים משפטיים, תיירותיים, חברתיים, ועוד. באופן זה, הסטודנטים מקבלים פרספקטיבה מלאה על אודות התחום, חשיבותו, והקשריו ההיסטוריים והתרבותיים.

 

התכנית מקנה ידע עיוני ותיאורטי רב, וכוללת סדנאות מעשיות להכשרת התלמידים בעבודה היישומית בשטחי השימור עצמם. במסגרת לימודיהם הסטודנטים לוקחים חלק בסיורים לימודיים, וכן בפרויקטים יישומיים המתקיימים במעבדות, לצורך התנסות בפועל בשיטות הנלמדות.

 

מה משך הלימודים?

משך הלימודים הינו 3 שנים. כל שנה אקדמית כוללת שלושה סמסטרים הנלמדים ברצף, בהם גם סמסטר קיץ. הלימודים מותאמים גם לאנשים עובדים, ומשלבים גם למידה היברידית הכוללת קורסים מקוונים בזום.

 

היכן לומדים? 

• המכללה האקדמית גליל מערבי (עכו): לימודי שימור מורשת אתרים ומבנים במכללה האקדמית גליל מערבי נפרסים על פני שלוש שנים וכוללים גם סמסטרים בקיץ. במהלך לימודיהם, הסטודנטים לוקחים חלק בחפירות ארכיאולוגיות, משתתפים בעבודות שימור, ויכולים להשתתף בתכניות חילופי סטודנטים לחו"ל.

  

נושאי לימוד 

• השבחת נדל"ן.
• תיעוד אדריכלי.
• בעיות הנדסיות בשימור.
• הנוף ההיסטורי המעוצב.
• כלכלת הנדל"ן ההיסטורי.
• סוגיות בתולדות האמנות.
• מורשת התרבות הקלאסית.
• סיבות להרס ושיטות הטיפול.
• ארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
• תיעוד מבנים ואתרים היסטוריים.
• ועוד.

 

מה הם תנאי הקבלה?

 

תנאי הקבלה לתואר הינם:

• תעודת בגרות מלאה.
• ציון 500 ומעלה בפסיכומטרי.
• בגרות באנגלית ברמת 4 יחידות לימוד, בציון 60 ומעלה.
• קבלה ללא פסיכומטרי על סמך ממוצע בגרות איכותי, לבעלי ממוצע בגרויות 80 ומעלה.
• מועמדים אשר אינם עומדים בדרישות הסף יכולים לקחת חלק במכינה קדם אקדמית, למועמדים מעל גיל 30 מוצעת מכינת 30+, את המכינה יש לסיים בציון ממוצע 80 ומעלה.

מה הן אפשרויות התעסוקה ולימודי ההמשך?

 

בסיום הלימודים יוכלו הבוגרים להשתלב בתעסוקה בתחום ייחודי זה, ולזכות לקדימות בו בשל הכשרתם המקצועית האקדמית המקיפה. בין השאר, באפשרותם להשתלב בתפקידים ניהוליים או מעשיים במוסדות ובגופים העוסקים בשימור ומתמחים בו, כגון רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, מערכת החינוך, משרדי אדריכלים, רשויות מקומיות, ועוד. תפקידים שיוכלו למלא במסגרות אלה כוללים ביצוע סקירות, תיעוד תהליכים, ניהול אתרים, ייעוץ בתחום, ועוד. נוסף על כך, באפשרות הבוגרים להמשיך לתארים מתקדמים בתחום השימור, או בענפים אקדמיים משיקים כגון שימור ותכנון ערים, גיאוגרפיה, ועוד (בכפוף לביצוע ההשלמות המתאימות).

כיום ישנו ביקוש רב למומחים בתחום השימור בישראל. מבנים רבים אינם זוכים לשימור הראוי, וזאת על אף החקיקה לפיה מגוון פרויקטים מחויבים בהגשת תכניות שימור. בוגרי החוג נדרשים במגוון אתרים, ארגונים, וגופים ציבוריים, שבהם גוברת ההבנה בדבר יתרונות השימור מבחינה כלכלית, תרבותית, ותיירותית, ושבהם עולה הצורך בחיזוק ובהשבחת נכסי נדל"ן.

 

• קראו על לימודי תרבות.

 

תואר שני בשימור

 

בוגרים המעוניינים להמשיך להעמיק את הידע שברשותם יכולים ללמוד גם לתואר שני בתחום. התואר השני מכשיר חוקרים בענף השימור, וכן מקנה מיומנויות מעשיות מתקדמות בתחום התרבות החומרית. התחום נלמד, במרבית המקרים, כמגמת התמחות במסגרת תואר מוסמך בתחומים כגון ארכיטקטורה, ארכיאולוגיה, עיצוב אורבני, וכדומה.

 

לימודי תעודה

קיימות תכניות לימודי תעודה בתחום, המיועדים לרוב לבוגרי תארים באדריכלות, המעוניינים בהרחבת הידע המקצועי בתחום השימור האדריכלי. כמו כן, קיימים קורסים המיועדים לבוגרי תואר בארכיאולוגיה, המתמקד בהקניית ידע בתחום השימור באופן ייעודי לארכיאולוגים המועסקים בחפירות. הקורסים נערכים בשיתוף גורמים כגון רשות העתירות, המועצה לשימור אתרי המורשת, רשות הטבע והגנים, ועוד. הקורסים משלבים למידה עיונית עם התנסות מעשית בשטח, באופן המביא בחשבון את ניסיונם של הסטודנטים ואת הידע שברשותם.