פרופסור אורלי בנימין על לימודים וקריירה בסוציולוגיה

פרופסור אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית, על לימודים וקריירה בתחום הסוציולוגיה

לאחר שנים שבהן נרשמה באקדמיה מגמת ירידה באחוז הסטודנטים הבוחרים ללמוד את מקצועות מדעי החברה, לטובת ענפי ההייטק, ניתן להצביע לאחרונה על מגמה חדשה ומסקרנת, אשר עשויה להעלות מחדש את קרנם של אותם מקצועות. האם לצד הביקוש המתמיד למקצועות ההייטק הרווחיים, אנו צפויים לראות גם עניין מתגבר בענפי לימוד כגון סוציולוגיה ואנתרופולוגיה? פרופסור אורלי בנימין, נשיאת האגודה הסוציולוגית הישראלית וראשת המגמה לפסיכולוגיה חברתית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סבורה שכן.

פרופסור בנימין, שתחומי מחקרה כוללים ארגונים ועבודה, אי שוויון ועוני, מגדר, ויחסים בין דוריים, חוקרת כיום את תופעת "ההתפטרות הגדולה", שראשיתה לאחר מגפת הקורונה, במסגרתה עובדים בעולם התפטרו בהמוניהם ממקומות עבודתם, או הביעו חוסר רצון לשוב אליהם לאחר תקופת החל"ת. "התברר כי אחד הדברים הקשים ביותר לאותם עובדים היה כי לא הצליחו לייצר תחושת משמעות במקומות העבודה שלהם." היא מסבירה.

"תחושת המשמעות נקשרת לביטוי עצמי, למימוש ערכים, וכן ליחסים בין אישיים. הממצאים הללו מסמנים לנו שאמנם אנשים רוצים 'כסף גדול' והכנסה גבוהה, ומעוניינים לראות עצמם חלק מתנופת ההצלחה של העולם הטכנולוגי, אך בה בעת אנשים רבים יותר ויותר, בייחוד צעירים, מחפשים לעצמם חיים מאוזנים יותר מבחינת שעות התעסוקה, ורוצים חיי עבודה שבהם יוכלו לתת ביטוי למי שהם, מבחינת ערכים ומעגלי שייכות."

לדבריה, התמורות הגלובליות הללו העלו את האטרקטיביות של התעסוקה בארגוני החברה האזרחית (כלומר עמותות וארגונים ללא כוונת רווח), כאפשרות עבור אותם צעירים לשלב פרנסה וקריירה עם עיסוק בסוגיות חברתיות הקרובות לליבם. גם בישראל, ארגוני החברה האזרחית חווים צמיחה משמעותית, וביתר שאת לאחר פרוץ המלחמה, באמצעות הפעלת מסגרות התנדבות ובניית קהילות לחיזוק תחושת השייכות. "הארגונים הללו בהחלט אטרקטיביים למועסקים צעירים, ואני רואה קשר חזק בין תחושת המשמעות בעבודה לבין לימודי מדעי החברה, ובהם גם לימודי הסוציולוגיה. יש קשר בין הבנת התהליכים החברתיים הללו כפי שהם מתרחשים, לבין הרצון להיות חלק מארגוני חברה אזרחית שמקדמים שינוי." היא מסבירה.

"הדבר החשוב ביותר הוא מי שאנחנו. מה אנחנו מביאים איתנו, כשאנחנו דופקים בדלת עולם התעסוקה ומבקשים להיכנס? האם אנו מכוונים להשתלבות במסגרת שכל כולה מחויבת להפקת רווחים, או שאנו מביאים איתנו טווח רחב יותר של תובנות ואיכויות אנושיות, לצד הבנת תהליכים היסטוריים ותהליכי שינוי ארגוניים? תחום הסוציולוגיה מקנה חשיבות רבה להבנת הדינמיקה הארגונית, ולכן, במקומות העבודה המבט הסוציולוגי הוא כלי רב ערך."

לבנות את האדם, וגם את הקריירה: על לימודי הסוציולוגיה ושוק העבודה

הקשר בין השאיפה לקריירה רווחית לבין הרצון במימוש תובנות חברתיות בעבודה, רלוונטי גם לבוגרי לימודי הסוציולוגיה. פרופסור בנימין מדגישה כי בקרב אותם בוגרים, אלו המשתלבים במשרות מבוקשות בשוק העבודה יהיו לרוב מי שמסוגלים ליישם בפועל את הכלים המגוונים שרכשו באקדמיה, לצד פיתוח קשרים חברתיים מתאימים. היא מצביעה על כך שצעירים רבים כיום עובדים כבר במהלך לימודיהם במשרות משמעותיות, שבהן הם נדרשים להפגין אחריות רבה ולהוביל תהליכים חשובים בארגון. לימודי הסוציולוגיה יכולים להקנות לאותם סטודנטים ערך מוסף כעובדים, באמצעות יישום הכלים הנלמדים בתואר.

"סוציולוגיה היא דיסציפלינה שהיא בראש ובראשונה מחקרית, תיאורטית ואנליטית, והנתיב המרכזי והמוכר ביותר לסוציולוגים הוא במוסדות להשכלה גבוהה. לצד זאת, הסוציולוגיה מציעה תשתית לאנשים המעוניינים להתפתח במגוון תחומי עיסוק. היא דיסציפלינה שבונה את האדם ואת השקפת עולמו, והיא תורמת לפיתוח ראייה ביקורתית, יכולת ניתוח, והיכרות עם תהליכים חברתיים היסטוריים ועכשוויים, ממגוון נקודות מבט." היא מסבירה.

"בלימודי הסוציולוגיה ניתן להרחיב את האופקים, ולבנות את עמוד השדרה המוסרי כבני אדם. לאחר מכן, יהיו בידי הבוגרים מטענים ורגישויות שיוכלו ליישם בתפקידים רבים, בהם גם בתפקידי ניהול, ובמגזר הציבורי. כיום מדברים רבות על תחום האחריות החברתית בעסקים. מנהלים בעלי רקע בסוציולוגיה מחזיקים בנקודת מבט המאפשרת להם לקדם אחריות חברתית, וכן לגייס עובדות ועובדים בחברות שלהם בקלות רבה יותר."

את הבסיס לפיתוח המיומנויות הללו ניתן לרכוש במהלך התואר הראשון בסוציולוגיה, אשר במסגרתו מושם דגש על הפן המתודולוגי ועל כישורי איסוף הנתונים האמפיריים. לדברי פרופסור בנימין, הסטודנטים בתואר הראשון לומדים לעומק על שיטות מחקר מגוונות, על הרציונל שבבסיסן, ועל האפשרות ליישמן בעולם האמיתי.

בנקודת חיבור זו, שבין התיאוריה לפרקטיקה, פועל תחום הסוציולוגיה היישומית. מדובר בענף המתמקד ביישומים של תיאוריות סוציולוגיות גם מחוץ לעולם האקדמי, בתהליכי תכנון מדיניות וקבלת החלטות בענפים מגוונים (כגון שלטון מקומי, בריאות, תעסוקה, ועוד).

"בארגונים אזרחיים וציבוריים ישנו צורך הולך וגובר ביכולות כתיבת ניירות עמדה, ובניתוח ואיסוף נתונים באופן יסודי, לאורך זמן, לצורך הפקת תכנים רלוונטיים. אלו מיומנויות שבוגרי לימודי הסוציולוגיה מצטיינים בהן." מדגימה פרופסור בנימין. "התואר הראשון מאפשר לסטודנטים לדון בתיאוריה בקונטקסט של המציאות העכשווית. כך אנו מוציאים לשוק העבודה אנשים בעלי רגישויות ויכולות חשיבה, המציבות אותם במסלולים שמהם ניתן להמשיך ולהתקדם."

עוד היא מציינת כי במקרים רבים, סוציולוגים המשתלבים בתפקידים ניהוליים מחזיקים בתארים מתקדמים בתחומים רלוונטיים. "התואר הראשון פותח מגוון אפשרויות, וכדי להתקדם לתפקידים בכירים יותר, מומלץ להמשיך לתואר שני ובו להעמיק את הידע, וגם ללמוד כיצד להביא לידי ביטוי את מיומנויות הריאיון, ניתוח הנתונים, והכתיבה שנרכשו בתואר הראשון."

כיצד הסוציולוגיה מתאימה עצמה להווה, וגם לעתיד?

כשהיא נשאלת למי לימודי הסוציולוגיה עשויים להתאים במיוחד, משיבה פרופסור בנימין כי מכיוון שהתחום כולל קשת רחבה של גישות ושיטות מחקר, הוא יכול להתאים למגוון של אנשים. מבחינה מתודולוגית, סוציולוגים מתבססים הן על שיטות מחקר כמותניות, הנשענות על תחום הסטטיסטיקה, והן על שיטות מחקר איכותניות, המתמקדות באיסוף נתונים באמצעות חקר נרטיבים אנושיים. משום כך, התחום יכול לעניין הן את מי שנהנים מעיבוד סטטיסטי מורכב של נתונים, והן את מי שנמשכים לחקר סיפורים אנושיים וללמידה מתוך שותפות עם חוויות אנושיות מגוונות.

נוסף על כך, הלימודים נערכים בדרך כלל בשילוב תחום האנתרופולוגיה, ובמסגרתם נלמדים תהליכי איסוף נתונים כחלק משיטת המחקר אתנוגרפיה, המתמקדת בחקר תופעות על סמך עבודה מעשית בשדה. "תחום האתנוגרפיה מאפשר לחוקרים להיות בשטח עם אנשים, וללמוד מהם על הדינמיקה החברתית, הכוחות הפועלים, ועוד. לימודי האנתרופולוגיה מתאימים למי שסקרנים לגבי החיים האנושיים, באופן שבו הם מתארגנים כאן ועכשיו, וגם במקומות רחוקים." היא מתארת. "באופן כללי, הן הסוציולוגיה והן האנתרופולוגיה מציבות הזדמנות לאנשים שמתעניינים בחיי האדם, על מורכבותם והדינמיקות הייחודיות שלהם."

לצד עיסוקה בעבר ובהווה, הסוציולוגיה גם מפנה את מאמציה אל עבר העתיד, ומתאימה עצמה לשינויים הטכנולוגיים המתחייבים ממנו. פרופסור בנימין מתארת תנופה משמעותית בתחום הסוציולוגיה הדיגיטלית, ענף מחקר הבוחן את הדרכים שבהן העולם הדיגיטלי משפיע על התיאוריות והכלים הסוציולוגיים עצמם. "התיאורטיקנים בתחום זה שואלים שאלות חשובות לגבי אתגרים גדולים, כגון כיצד אנו, כסוציולוגים, צריכים להתאים את עולם המושגים שלנו להווה, ואיך אנו יכולים ליישם את המושגים הללו בעולם שנשלט על ידי אלגוריתמים?"

"הסוציולוגיה מתאימה עצמה לרוח התקופה," היא ממשיכה. "כפי שהיא צמחה מתוך תנופת התיעוש בשלהי המאה התשע-עשרה ותחילת המאה העשרים, וכפי שהתעצבה מחדש עם עליית מהפכת המחשוב, כך היום היא סוללת לעצמה נתיב לתוך העולם הדיגיטלי."

"הסוציולוגיה הולכת קדימה כל הזמן, מכיוון שבאפיון שלה היא מנתחת תופעות מגוונות מן הכאן והעכשיו, ומתבססת על מגוון נקודות מבט של חוקרים שונים. סוציולוגים עוסקים בנקודות שינוי בנושאים רבים הנוגעים לחיינו, ולבחירות שאנו מקבלים במהלכם. השדה הזה הוא רגיש מאוד לשינויים במובן הרחב שלהם, אך כל הזמן מזהה גם את 'העבר שבתוך ההווה' , כלומר האופן שבו הסדר החברתי הישן עדיין משועתק וממשיך להתקיים, גם אם ה'עטיפה' שלו משתנה. תחום העיסוק הזה מרתק, מכיוון שהוא עוסק בתופעות מרובות ממדים, שמתאפיינות באמביוולנטיות ובכיוונים הופכיים."

"בדיוק כפי שהסוציולוגיה משתנה באופן מתמיד, גם מי שלומדים אותה נדרשים לדינמיות, חשוב שיראו את הקשר המתקיים בין תקופות שונות, ויתעניינו בתהליכי השינוי הללו, ובאופן שבו הם משנים אותנו כבני אדם. סקרנות בנוגע ליחס שבין העבר להווה, והתהליכים שהתרחשו והעבירו אותנו מנקודה אחת לאחרת, היא אחד המרכיבים החשובים שנחוצים בלימודי הסוציולוגיה."