מדוע יותר ויותר סטודנטים בוחרים ללמוד רפואה בחו"ל?

כ - 60% מהרופאים בארץ למדו רפואה בחו"ל: סטודנטים על מצב לימודי הרפואה היום

כמעט שישים אחוזים מהרופאים שעובדים היום בארץ למדו רפואה במוסדות אקדמיים בחו"ל, שיעור שהוא הגבוה מכל מדינות המערב. שישה מכל עשרה רופאים בוחרים לעשות את הכשרתם מעבר לים, תוך עלויות גבוהות ולימודים רחוק מהבית. רובם עושים זאת במדינות אירופה, כגון רומניה, איטליה או הונגריה.

יש לא מעט שיקולים שמביאים סטודנטים ישראלים לבחור ללמוד רפואה בחו"ל. אחד מהם הוא תנאי הקבלה לרפואה במוסדות הלימוד בארץ, שכוללים ציונים גבוהים במיוחד בפסיכומטרי ובבגרויות.

"הדבר שהניע אותי היה החשש להגיע למצב שבו אני מנסה להתקבל במשך שלוש או ארבע שנים לפקולטה לרפואה בארץ ולא מצליח. זו סיטואציה מאוד נפוצה. כמובן שעם תנאי הקבלה, לא משנה לאן, רק להתקבל." מספר נתנאל, סטודנט בשנה רביעית ללימודי רפואה במסלול באנגלית, שלומד במילאנו שבאיטליה. "החלטתי לנסוע לחו"ל כדי להגשים חלום - ללמוד רפואה. היום, במבט מפוכח לאחור, אני מרגיש שבחרתי נכון. אנשים שהתחילו את הדרך יחד איתי הצליחו רק היום, ארבע שנים אחרי, להתקבל לשנה הראשונה ללימודים."

החוויה של נתנאל בעת הקבלה ללימודים הביאה אותו להקים יחד עם שי - סטודנטית ללימודי ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה בארץ - קבוצת למידה בשם Make.it שבאה לעזור בהכנה למבחני קבלה ללימודי רפואה באיטליה. לדבריהם, המטרה הייתה להקים קבוצה שתהווה אלטרנטיבה חברתית למכינות המסחריות.

"חוסר האונים שהייתי מצוי בו דחף אותי להבטיח לעצמי שביום שבו אוכל לעזור לאנשים אחרים לא לעבור את מה שעברתי בעצמי, אעשה זאת." מספר נתנאל. "אחרי שכבר השקעתי סכומים אדירים בקורס פסיכומטרי ובשיפור בגרויות, החלטתי לנסות להתקבל ללימודי רפואה בחו"ל. לשם כך הייתי זקוק לקורס הכנה נוסף למבחן הכניסה לפקולטות לרפואה באיטליה - מבחן IMAT. כשחיפשתי קורס הכנה הצטערתי לגלות שוק יקר בצורה מפתיעה של מכינות שדרשו עלויות שגבוהות הרבה יותר מקורס הכנה לפסיכומטרי, כסף שלא היה לי לשלם. העלויות הגבוהות הכריחו אותי להתכונן באופן עצמאי בעזרת ספרי שנה א' ברפואה והרבה שיעורים פרטיים."

"במשך שנים הייתי בטוחה שאלמד רפואה בארץ ואעסוק בתחום, אבל כשהגעתי לשלב הבחירה וההרשמה ללימודים הבנתי שאני מעוניינת יותר בתחום המחקר ופחות בעיסוק הפרקטי ברפואה ולכן נרשמתי ללימודי כימיה וביולוגיה במסלול דו חוגי," מתארת שי. "מחברים רבים שמנסים להתקבל לרפואה בארץ אני יכולה להעיד שהדימוי של מועמדים שמנסים להתקבל במשך שנים, עושים שישה או שבעה מבחני פסיכומטרי ומשפרים כל בגרות אפשרית הוא נכון בהחלט. זה תהליך מורט עצבים ושוחק, שבסופו המועמדים מגיעים ללימודים עייפים ומותשים."

"בעיני, תהליך הקבלה בארץ לא משקף את היכולות של המועמד לתפקד כרופא טוב או אפילו להצליח בלימודי רפואה. התהליך מוביל לכך שמועמדים מתחילים ללמוד במסלול ארוך וקשה בגיל מאוחר יחסית אחרי שנים של הכנה ולמידה מעייפת." היא מוסיפה.

שיקול נוסף שמביא לא מעט סטודנטים ללמוד בחו"ל הוא ההיבט הכלכלי. סטודנטית לרפואה שלומדת בחו"ל מספרת שאחרי ארבע שנים של ניסיונות לקבלה בארץ, החליטה לוותר על החלום ללמוד בארץ ולבחון אפשרויות אחרות ומשתלמות יותר מבחינה כלכלית.

"ההשקעה הכספית בקבלה לרפואה בארץ היא שוות ערך ללימודים של שנתיים בערך במדינה אחרת, תלוי במדינה כמובן. סטודנטים חושבים הרבה על הפן הזה. לי אישית עולה הרבה פחות ללמוד כאן, זה שווה ערך לארבע שנים של מאמץ לקבלה לארץ, אם נוסיף את הזמן שבו לא עבדתי כדי ללמוד." היא אומרת.

סף הקבלה הולך ועולה, יותר סטודנטים בוחרים ללמוד בחו"ל

מדוע בעצם נוצר המצב הנוכחי לקבלה ללימודי הרפואה בארץ? מה גורם להצבתם של תנאי הקבלה הגבוהים? אחד הגורמים שתורמים לכך הוא כמות מוגבלת של מחלקות ותשתיות טיפול שנדרשים לתהליך ההכשרה של הסטודנטים, אשר ידועים גם בשם "שדות קליניים".

השדות הקליניים כוללים בין היתר מעבדות וחדרי ניתוח שבהם הסטודנטים משתמשים במהלך הלימודים וגם את המחלקות בבתי החולים בארץ שבהן הם מבצעים את ההתמחות. ההיצע המוגבל של שירותים אלה יוצר מצב שבו ניתן להכשיר כמות קטנה של סטודנטים בלבד בכל מחזור וכך לא ניתן לקבל את כולם ללימודים, גם אם הם מחזיקים בציונים גבוהים מאוד.

"לדעתנו, המצב קיים משום שקיימות רק ארבע פקולטות שמציעות את המסלול השש שנתי, מה שמוביל למיעוט מקומות ביחס לביקוש," מתייחסים לכך שי ונתנאל.

הם מצביעים גם על גורם נוסף במשוואה, והן תכניות הכשרה שפועלות בארץ שמיועדות לסטודנטים זרים. מדובר בתכניות ייעודיות שבהן לומדים כמאה סטודנטים זרים, רובם מארה"ב. סטודנטים אלה משתמשים בתשתיות הקליניות המוגבלות בארץ, אך רובם המוחלט חוזר בסיום הלימודים ומשתלב בעבודה בארה"ב. "המסלולים האלה תופסים מקומות פוטנציאליים של מועמדים ישראלים. נוצר מצב שבו סף הקבלה ללימודים רק עולה משנה לשנה."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• סטודנטים לרפואה הפגינו וקראו לשר הבריאות למנוע פגיעה בלימודיהם
• הסטודנטים לרפואה שלא מחכים לסיום התואר כדי להשפיע על החברה
• סטודנטים למקצועות הבריאות נאבקים על השבתת ההתנסות המעשית
• "תנו ללמוד כמו כולם": הסטודנטים לווטרינריה במאבק על זכויותיהם

פתיחת הפקולטה באריאל: בקרוב שינוי במצב הסטודנטים לרפואה בארץ?

במציאות שבה המועמדים לרפואה ממשיכים להיתקל מדי שנה בקשיים, עולים פתרונות אפשריים שונים למצב אך נכון להיום נראה שאין שינויים של ממש בשטח. כאשר הם נשאלים על פתרונות אפשריים שלדעתם יכולים לעזור, יש לסטודנטים לא מעט רעיונות להציע, כמו למשל פתיחה של פקולטות נוספות ללימודי רפואה או הגבלה של מספר הפעמים בהן ניתן לגשת לפסיכומטרי.

"אפשר אולי לשקול ביטול של הפסיכומטרי לקבלה ללימודי רפואה ובמקומו לקיים מבחן כניסה במקצועות המדעיים, כמו שמתבצע היום במדינות רבות בעולם." מציעים נתנאל ושי.

"הוספה של תקנים לרופאים יכולה להיות נקודת פתיחה טובה," מוסיפה סטודנטית לרפואה בחו"ל. "הרופאים שלנו קורסים תחת העומס הבלתי נסבל במחלקות ויש מחלקות רבות בפריפריה שבהן אין מספיק רופאים. לאור תנאי ההעסקה של הרופאים, סטודנטים רבים מעדיפים להישאר בחו"ל."

ד"ר אראל בוצ'ינסקי, יושב ראש ארגון 'מרשם' - ארגון המתמחים לרפואה בישראל - מציין כי בעיניו, מצבם של הרופאים והמתמחים בארץ הוא חמור ודורש פתרון ומענה מיידים. "מדובר במצב חירום לאומי. למרות שהפתרון אליו ברור לכולם, הגורמים הרלבנטיים מגלגלים את הפתרון מאחר לשני, בזמן שהחולים סובלים והרפואה נפגעת. המדינה חייבת לקחת אחריות על המצב שנמצא תחת חובותיה הבסיסיים ביותר לאזרח, בריאות התושבים."

"חייבים להשיק תכנית ארוכת טווח, אשר תכלול פתרון המשכי ורציף שמשחרר את כל צווארי הבקבוק שקיימים במערך להכשרת רופאים בישראל - הגדלה של מספר הסטודנטים לרופאה בפקולטות, גם על חשבון הסטודנטים הזרים, והגדלה של מספר התקנים לרופאים בבתי החולים. הדבר ייתן מענה לצורך בהגדלה של השדות הקליניים, הקטנת העומסים במערכת ומניעה של המצב שייחודי לארץ של 'אבטלה רפואית' שבו רופאים בעלי רישיון מחכים לתקנים במערכת ובזמן זה חותמים בלשכת האבטלה."

ארגון מרשם פועל זה מספר שנים למען מספר מטרות, בהן פעילות למען לתנאי ההעסקה של המתמחים ושיפור תנאי העבודה שלהם, שמירה על זכויות מטפלים כמו זכות למנוחה וזכות להגנה מפני אלימות ומטרות נוספות. מאז הוקם הארגון, חבריו נאבקים כדי לשפר את מצב המתמחים ועורכים מחאות שונות ברחבי הארץ. רק לפני כשנתיים דיווחנו כאן על מאהל מחאה שהקימו המתמחים בארגון יחד עם סטודנטים מכל הארץ, שבו מחו במשך 26 שעות על שעות העבודה הארוכות במשמרת בבית החולים. מאז עבר זמן, אך המתמחים ממשיכים להיאבק ומקווים שהשינוי קרוב.

ייתכן שהבשורה תגיע מכיוון החלטה חדשה שהתקבלה בשבוע שעבר, כאשר הכריז שר החינוך וראש המל"ג נפתלי בנט על אישור הקמת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל. פקולטה זו תהיה השישית במספר בישראל וילמדו בה כשבעים סטודנטים בתכנית ארבע שנתית ללימודי רפואה. הפקולטה אמורה הייתה להתחיל בהפעלת התכנית כבר בשנת הלימודים הקרובה (תשע"ט) אולם כעת נראה כי הפקולטה לא תיפתח כמתוכנן אלא רק במועד מאוחר יותר, שטרם נמסר.