דורשים שינוי: הסטודנטים לווטרינריה במאבק על זכויותיהם

ג'ונגל אקדמי: הסטודנטים לווטרינריה מוחים ודורשים ללמוד כמו כולם

המוסד היחיד בארץ המאפשר היום לימודי וטרינריה היא הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. השנה הרביעית ללימודים היא שנה קלינית שמתקיימת בבית החולים הווטרינרי שבבית דגן. ההכשרה המעשית הזו נמשכת שעות ארוכות מדי יום, כשהסטודנטים צריכים גם להיות זמינים לכוננויות, כולל בשבת ובחג. יותר ממחצית הלומדים בתכנית זו לתואר שני הם בני 30 ומעלה, כרבע מהם הורים. לטענת הסטודנטים, אופי הלימודים מקשה עליהם לנהל חיים תקינים ויוצר בעיות כלכליות ואישיות עבורם.

לטענתם, כל הבקשות והפניות לבית הספר להסדיר את שעות ההכשרה ולשנות את המצב לא קיבלו מענה עד היום, זאת על אף שהמאבק נמשך כבר כעשרים שנה ואף הגיע לבית המשפט המחוזי ולבג"ץ. עקב החשש שלהם למחות, הצטרפה אגודת הסטודנטים למאבקם וכעת מסייעת להם לקדם אותו. אתמול, יום שלישי ה - 29 למרץ, הפגינו בשעות הבוקר מול בית הספר לווטרינריה ברחובות ובהמשך אותו היום מחו גם מול בית החולים הווטרינרי. במהלך ההפגנה השנייה, סירבו הסטודנטים להיענות לבקשת מנהל בית הספר למחות באחורי בית החולים ונותרו לעמוד בקדמית המבנה.

להפגנה הגיעו מאות מפגינים, ביניהם סטודנטים לווטרינריה משנים א' עד ג'. עם זאת, הסטודנטים בשנה ד', שנמצאים בעיצומה של השנה הקלינית, נאלצו להיעדר מאירוע המחאה, שכן נדרשו להגיע לבית החולים כרגיל ולא שוחררו. בין מי שתמכו במאבק מרחוק, מאחורי הקלעים, נמנה גם הקומיקאי גדי וילצ'רסקי, שלאחרונה התגייס למספר מחאות סטודנטים נוספות ברחבי הארץ, כמו מאבק הסטודנטים בקרית אונו נגד האגודה.

חלק מהסטודנטים הגיעו לבושים במסכות בדמות חיות שונות, מחשש שצוות הפקולטה יזהה אותם. באופן כללי, טוענים הסטודנטים כי הם נמנעו עד כה מלמחות בעניין זה מתוך חשש שהדבר יפגע בציונים שלהם או ביכולת שלהם לסיים את התואר השני. מסיבה זו בחרו גם להתראיין בעילום שם ולא לחשוף את זהותם.

"רואה את הבן שלי שעה בשבוע"

לפי אגודת הסטודנטים, בשל שעות העבודה הלא סדירות קשה לסטודנטים להחזיק במשרה קבועה בזמן הלימודים, וכך נוצר מצב כלכלי קשה בקרבם שיוצר חובות שיכולים אף להגיע לעשרות אלפי שקלים. לדבריהם המצב גם מקשה על הסטודנטים לשלם את שכר הלימוד, עד כדי כך שחלקם תלויים בזמן זה בבני הזוג או בהוריהם.

יושב ראש אגודת הסטודנטים בעברית שלומי אחיאב ציין: "לא ניתן שיפגעו בזכויות הכי בסיסיות של הסטודנטים. לא יתכן שתואר בווטרינריה יחייב את הסטודנטים במימון חיצוני וברכב וימנע מאנשים לכלכל את עצמם ואת משפחותיהם. המאבק לא ייגמר עד שהפגיעה תופסק לחלוטין."

אחד הסטודנטים בשנה ד' תיאר את התנאים הקשים עמם הוא וחבריו מתמודדים במהלך השנה הקלינית. "אנחנו עובדים שישה לילות ברציפות, 12 שעות וחצי ולפעמים משמרות של 16 שעות וחצי ואפילו יותר, גם בשבתות ובחגים. אנחנו לא סטאז'רים ובכל זאת עושים את כל הדברים האלה."

עוד הוא מציין כי הוא חש שלמצב יש פגיעה משמעותית בחייו ובמשפחתו. "יש לי שבועות שבהם אני רואה את הבן שלי אולי שעה או שעה וחצי בשבוע. אני לא מצליח לתכנן עבודה. יש קשיים כלכליים מאוד גדולים. בנוסף, אין לסטודנטים ביטוח של תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה."

"אנחנו רוצים לקבל זכויות של סטודנטים ולהיות כפופים ללוח שנה אקדמי, שבו שבתות הן שבתות וחגים הם חגים. לא נשמע עוד דבר כזה אצל סטודנטים, לא מצופה מאף אחד אחר להגיע להרצאה בשבת, זה המסלול היחיד שזה קורה בו." הוא מוסיף ואומר. "עושה רושם שבית הספר כלל לא רוצה לבוא לקראתנו. בדיעבד אולי יכול מאוד להיות שהייתי בוחר ללמוד וטרינריה בחו"ל, שם גם הייתי מסיים קודם את התואר. לא הייתי שולח את בני ללמוד וטרינריה בארץ."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• מאבק הסטודנטים הביא למהפכה בתחבורה הציבורית בגליל
• הסטודנטים לחשבונאות נאבקים נגד מבחני המועצה - ועל עתיד המקצוע
• סטודנטים למשפטים נגד החלטת השרה שקד: לא להאריך את ההתמחות
• סטודנטים קוראים למהפכה בלימודי הכלכלה: מה הדברים שמפריעים להם?

"לא ניכנע עד שנקבל את שאנו דורשים: פשוט להיות סטודנטים"

"אנחנו דורשים שינוי ורוצים להיות סטודנטים ככל הסטודנטים במדינה," אמרה אחת הסטודנטיות שהובילה את ההפגנה. לדבריה, המאבק הפעם שונה מהותית מן המאבקים הקודמים, בהם הסטודנטים המוחים ביקשו משכורות. "לדעתי זו הסיבה שהפעם המאבק יצליח. האגודה תומכת בנו הפעם, הרקטור לצדנו והסטודנטים בכל השנים בחוג התאחדו יחד." היא מציינת, "אני לא הייתי מתחילה במאבק אם לא הייתי מאמינה במאה אחוז שנעשה פה עוול ושצריך לשנות את המצב מיד, וגם מאמינה שנצליח לשנות."

בנאום שנשאה מאוחר יותר, קראה סטודנטית זו בין היתר: "בעוד פחות מחודש חל חג הפסח, רוב הסטודנטים יבלו את ליל הסדר בחיק המשפחה ויקשיבו ל'מה נשתנה', אבל 22 סטודנטים לווטרינריה יבלו את החג בבית החולים או בבית, מחכים בהתראה של שלושים דקות להקפצה לכוננות. אתם בטח שואלים, מה נשתנה המאבק הזה מכל אלו שהיו לפניו? היום באנו לעשות היסטוריה!"

היא המשיכה ואמרה בנאומה: "לכולנו יש אותה מטרה, להילחם בעלויות החיים הכבדות ולאפשר לנו לחיות בכבוד. במדינה הקטנה בה אנו חיים יש אמנם רק מקום אחד בלבד, קטן ואינטימי ללמוד וטרינריה, אך ללא זכויות כמו לשאר הסטודנטים במדינה. אנחנו לא יודעים מתי נחזור הביתה מיום לימודים, אם נוכל לקחת את הילדים מהגן, ואיך נוכל להתקיים שנה שלמה ללא עבודה, ללא שכר וללא תנאים סוציאליים.

אנחנו לא מבקשים שכר, תנו לנו את הזכות ללמוד כסטודנטים, לא בשבתות, בלילות ובחופשים. היום אנחנו כאן כדי להגיד לא עוד. לא ניכנע ולא נפסיק להיאבק עד שנשיג את המעט שאנחנו דורשים, פשוט להיות סטודנטים!"

כשהיא נשאלת אם מצב הסטודנטים כיום פוגע במוטיבציה שלה לגשת למקצוע, היא מסכימה אך אומרת שכמו רבים אחרים, לא הייתה מוותרת על תחום הווטרינריה, על אף הקושי. "זה מוריד קצת מהמוטיבציה שבחרתי ללמוד דווקא בארץ ולא ללמוד בחו"ל, אבל זה מקצוע שיש בו המון שליחות. אני מאמינה שכל אחד שבא ללימודים האלה מאמין במאה אחוז שזה מה שהוא רוצה להיות, למרות כל הקשיים, אנחנו פה למען בעלי החיים."