לפני שיהיה מאוחר: סטודנטים נלחמים באנטישמיות ברשתות החברתיות

עוצרים את ההסתה ב - Live: הסטודנטים שבאים לשים סוף לאנטישמיות ברשת

התכנית למאבק באנטישמיות ברשת היא יוזמה של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. זוהי תכנית מלגות שבה יכולים סטודנטים ממוסדות ומתחומי לימוד שונים לתרום למאבק לאנטישמיות באינטרנט. הפרויקט נוסד לפני כחמש שנים אז כלל כ - 20 סטודנטים כשהיום משתתפים בו למעלה מ - 120 סטודנטים מרחבי הארץ.

הסטודנטים בתכנית מבצעים ניטור של תכנים ברשת, רובו ברשתות החברתיות הגדולות, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ויוטיוב. כך הם מאתרים פוסטים וסרטונים בהם מופיעים ביטויים אנטישמיים ופועלים להסרתם. הצוות פועל במעל 17 שפות ועורך מעקב ידני וכן דרך תוכנות ואפליקציות. כיום, זוהי הקבוצה הגדולה ביותר בארץ ובעולם שפועלת בנושא מניעת האנטישמיות אונליין.

"אנחנו גדלנו עם השנים, אבל לצערנו גם התופעה רק הולכת וגדלה," מתאר עידו דניאל, סטודנט לתואר שני בדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, שנמנה בין ראשי פרויקט המלגה. "בשנת 2014 הגשנו כ - 16,000 תלונות לחברות ניו מדיה. בשנה שלאחר מכן כבר הגשנו 29,000. כשליש מהתלונות טופלו והרשתות הסירו את התכנים."

"בסך הכל הרשתות משתפות איתנו פעולה." הוא ממשיך. "טוב להן שיש ארגון סטודנטים שעוסק בנושא, זה עוזר להן לשפר את המנגנון שלהן, כמובן שעד גבול מסוים. צריך להבין שאלה חברות עסקיות, שמטרתן להרוויח כסף. אני תמיד אומר שלמשל ביוטיוב, כשיש סרטון אנטישמי של יהודי עם קרניים או סרטון של חתול מנגן בפסנתר, צפייה זו צפייה. יש גם כל כך הרבה סוגים של גזענות והם לא עוסקים רק באנטישמיות."

"היד קלה על העכבר": מה המצב היום ברשת?

עידו מתאר שהיום עולה מגוון של תוכן אנטישמי לרשתות החברתיות, בין היתר ניתן לכלול הסתה לגזענות, לפשעי שנאה ולטרור, התחזות, איומים ואלימות מילולית. היבט נוסף אותו פועלים הסטודנטים למנוע הוא מכירה של פריטים אנטישמיים באתרי מסחר מקוון. אלו מתחילים בספרים אנטישמיים ויכולים להגיע אפילו לכיסויי סמארטפון ובגדי ילדים עם קריקטורות אנטישמיות.

"זה חיבור בין העולם הווירטואלי והפיזי, אתה יכול להזמין פריטים אנטישמיים, לעיתים בהפרה של חוקי מדינה. אתה יכול למכור ולקנות פריטים שאף חנות לא הייתה מעזה לסחור בהם. אני לא מדבר על פריטים היסטוריים או מזכרות מהתקופה לצרכי אספנות, הדברים המרכזיים כוללים ספרות אנטישמית של הכחשת שואה שאנשים מוכרים היום. יש היום תרבות שלמה סביב זה, שנמצאת לצד ספרי עיון היסטוריים לגיטימיים."

עידו מתאר שהקבוצה עוסקת פחות בנושא ה - BDS, תנועת החרם נגד ישראל, אך אומר שהם מקבלים פניות רבות מסטודנטים יהודים בחו"ל, למשל לגבי התבטאויות של ראשי ארגוני סטודנטים או מרצים. "המצב מחמיר, הרבה סטודנטים חשים לא בנוח. בשבוע האפרטהייד למשל מתרבות התקיפות נגד סטודנטים יהודים בקמפוסים."

"בניגוד לעד לפני כמה שנים, היום השיח שמחולל את BDS הוא ממש אנטישמיות, היא הפכה לתנועה אנטי יהודית. בעבר, הרשת לא הייתה מפותחת, לכן אולי היה קשה יותר לתפוס אנשים. היום כשלכולם יש יד קלה על העכבר, רואים הרבה יותר 'פליטות פה', ולא רק. לדוגמא, ממש לאחרונה פעילי BDS בוושינגטון ארגנו הפגנה נגד מוזיאון השואה בעיר. הם העלו תמונות והיו ממש גאים, זו לא פליטת פה. הם הפגינו לגבי שואת העם הפלסטיני, פתחו איוונט בפייסבוק וקראו לאנשים להצטרף."

"לתפוס את האנטישמיות לפני שהיא מתחילה להתפשט"

שי בלומברג, סטודנטית ללימודי תולדות האמנות ולימודים לטינו אמריקניים באוניברסיטה העברית, היא מלגאית בשנה הראשונה שלה בפרויקט. היא מתמקדת בעיקר בפעילות ברשתות החברתיות בדרום אמריקה ובברזיל בפרט. לדבריה, התופעה לא עוצרת רק ברשת וגולשת גם לרחובות.

"בערים הגדולות זה מתבטא המון בשטח. יש הפגנות גדולות מאוד, על יום האדמה והקמת מדינה, הפגנות סולידריות והפגנות חרם. הם די פעילים." היא מתארת. "אנשים בברזיל לא יודעים הרבה על מה שקורה פה בפועל, רובם לא ביקרו בארץ. כשהם רואים את התכנים האלה ברשת זה משכנע אותם. מאוד קשה להילחם בזה."

שי אומרת שלדעתה, כדי להתמודד עם המצב, יש צורך במאבק משותף של גורמים דיפלומטיים ופרויקטים כמו מאבק הסטודנטים. "אני חושבת שזה צריך להיות מאמץ גם שלנו, כדי להציג את הדברים שצורה נכונה. אנחנו מנסים ליצור שיח, לענות על שאלות ולהסביר לאנשים בצורה הגיונית, להביא את הדברים איך שהם קורים כאן בפועל."

"מאוד קשה לשכנע את מי שמאז ומתמיד האמינו בדבר מאוד מסוים, אבל אני חושבת שזה מאמץ של לתפוס את הדברים כשהם ניצנים, ברמת הילדים והצעירים שעכשיו רק לומדים על הדברים האלה, אם הם בכלל לומדים עליהם. לבוא להציג להם את הדברים בצורה פשוטה ונגישה, אבל גם מתוך מקום של לתפוס אותם כשהם מתחילים להתוודע לדברים האלה. אנחנו מנסים לתפוס את הדברים לפני שהם מתפשטים כי ברגע שהם מתפשטים מאוד קשה לעצור אותם. אני חושבת שהעבודה שאנחנו עושים היא מאוד חשובה כי היא ב - LIVE".

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• הסוף לשיימינג? אפליקצייה שפיתחו סטודנטים באה לעצור את האלימות באינטרנט
• קמפיין רשת של סטודנטים יוצאי בריה"מ מביא את סיפורי גיבורי המלחמה היהודים
• הסתה משני צידי המתרס ברשת: אגודות הסטודנטים מתמודדות עם גילויי גזענות
• אילו מיזמים חברתיים צמחו בקמפוסים ברחבי הארץ?

ביקורת או אנטישמיות? מודעות למצב המורכב של ישראל

נמרוד גורנשטיין, סטודנט ללימודי משפטים ולימודי היסטוריה באוניברסיטת תל-אביב, הצטרף לפרויקט לפני כשלוש שנים לאחר שמצא עצמו מגיב על ביטויי אנטישמיות רבים באינטרנט. מאז הוא פועל במספר מישורים ובין היתר ניהל בשנה שעברה את צוות ויקיפדיה של התכנית.

"בוויקיפדיה אפשר לפעמים למצוא ערכים שהם מוטים או שיש בהם מידע לא מאוזן. זו פחות פלטפורמה של אנטישמיות שמשתוללת בלי רסן, כי היא מנסה לעגן את עצמה בכל מיני מקורות. אלו דברים יותר מוסתרים, שינסו להיות יותר אקדמאים." הוא מסביר. "נותנים כל מיני קישורים לאתרים אנטישמיים. מתוך זה שאתה רואה שיש הפנייה אתה יוצא מנקודת הנחה שהאתר מהימן, אבל בפועל רואים שהוא כל דבר חוץ מאמין."

נמרוד מציין שצעירים וסטודנטים רבים בישראל לא תמיד מודעים להיקף האנטישמיות ברשת ולממדי התופעה. "אני חושב שבשנים האחרונות יש מודעות הולכת וגוברת למצב היהודים באירופה, עם זאת, אני חושב שאנשים לא נחשפים יותר מדיי לתכנים אנטישמיים כבדים פה בארץ. יש דברים ויזואליים שאפשר לחשוב שכבר חלפו מהעולם, שהם בהחלט קיימים ברשת. אני חושב שבאופן כללי הישראלי הממוצע הצעיר לא מבין שזה קיים ואני חושב שרוב החברים שלי קצת מופתעים כשאני אומר להם את זה."

שי מסכימה עם דבריו, "יש עכשיו המון דיבור על העניין, זה בכותרות, אבל לדעתי אין הרבה מודעות. אני ממוצא ברזילאי ועובדת בעיקר עם ברזיל, ולפני שנכנסתי לפרויקט לא הייתי מודעת לממדים של התופעה."

"אני חושב שההבנה הכללית שיש אנטישמיות חזקה יותר בעולם מאשר בארץ, אבל אני לא בטוח אם סטודנטים בחו"ל מבינים את האופי שלה, שהוא של אנטישמיות ישנה וגם אנטישמיות שמגולמת באנטי ציונית, דבר שמאוד רלבנטי לאוניברסיטאות." מוסיף נמרוד. "מבחינת מובילים רבים של BDS, הבעיה היא עצם הקיום של מדינת ישראל. ברגע שיש אנשים שאומרים שציונות היא גזענות, הם אומרים שאין צדקת קיום לעם היהודי, וזו כבר אמירה בעייתית מבחינתי, כי לא אומרים אותה על שום עם אחר."

"יש יותר הבנה בארץ שה - BDS הוא תנועה בעייתית, מבחינת ההבדל שאנשים מצליחים לעשות בין מהי אנטישמיות ומהי ביקורת על ישראל. גם בארץ אנחנו לא תמיד מצליחים להבדיל, אבל יש הבנה שבהחלט יש ביקורת שנובעת ממניעים אנטישמיים. זה לא אומר שכל ביקורת על ישראל היא אנטישמית, אבל בהחלט אומר שצריך לעשות איזה שהוא תהליך הבדלה."

בינתיים, הסטודנטים בקבוצה אומרים שהם שואפים להמשיך להתרחב לעוד חזיתות, כדי להילחם בתופעה שרק הולכת ומתפשטת. כך הם מקיימים למשל שיתופי פעולה עם אגודות סטודנטים וארגונים ברחבי העולם, וגם עורכים כנסים וסדנאות.

"אנחנו תמיד במגמת התפתחות ובשאיפה לשיתופי פעולה, כדי לשפר את הפרישה ולהגיע לעוד מקומות." אומר עידו. "אנחנו עכשיו בשיתוף פעולה עם קהילות יהודיות בעולם שמוכנות לעשות משהו בנידון, למשל בגרמניה ובדרום אפריקה. תמיד אפשר לעשות עוד."