הסבת אקדמאים לקלינאות תקשורת - הסבה מקצועית לקלינאות תקשורת

הסבה לקלינאות תקשורת - הסבה אקדמאית להפרעות בתקשורת

 

המקצועות הטיפוליים מושכים אליהם רבים שמעוניינים בקריירה מלאת שליחות ועשייה חברתית. אקדמאים משלל ענפים - טיפוליים ושאינם טיפוליים - המעוניינים לשנות את מסלול הקריירה יכולים למצוא עניין רב בתחום קלינאות התקשורת. לעיתים הם מגיעים מענפים שיש בהם דמיון להפרעות בתקשורת, כגון חינוך מיוחד או פסיכולוגיה, ולפעמים פונים לענף זה אחרי עיסוק בו הם חווים סיפוק מועט. לשם כך עליהם להשלים את מסלול הלימודים הנדרש לצורך קבלת הרישיון בישראל.

חשוב לציין - נכון להיום לא פועלים במוסדות הלימוד בארץ מסלולים להסבת אקדמאים לקלינאות תקשורת. בעלי תואר ראשון בענפים אחרים נדרשים ללמוד תואר ראשון נוסף בקלינאות תקשורת ולהשלים אותו מתחילתו ועד סופו, ללא פטורים או קיצור משך הלימוד. זהו אחד מן המקצועות הפרא רפואיים, שבו נחוצים לימודים ארוכים מן הרגיל המלווים בהתנסות מעשית.

בוגרי לימודי קלינאות תקשורת משתלבים בקלות רבה יחסית בשוק העבודה שבו קיים היום מחסור משמעותי בקלינאי תקשורת. בעלי רישיון קלינאות תקשורת יכולים להשתלב בתפקידי טיפול ואבחון בשלל מסגרות, לעבוד מול אוכלוסיות וקבוצות גיל רבות ולקחת חלק בעשייה טיפולית מלאת שליחות וסיפוק.

 

• קראו בהרחבה על הסבת אקדמאים

לימודי קלינאות תקשורת - הפרעות בתקשורת

 

קלינאי תקשורת מתמקדים בשיקום יכולות הביטוי בעל פה וכישורי השמיעה של המטופלים שלהם. הם מסייעים למטופליהם להתמודד עם שלל קשיים כגון לקויות שמיעה, בעיות בדיבור ובהגייה, הפרעות בקול ועוד. קלינאי תקשורת עובדים במוסדות טיפול ושיקום כגון בתי חולים וקופות חולים וכן בשלל מסגרות כגון מרכזי שיקום, חברות בתחום מכשירי השמיעה, ארגונים בתחום הנגישות ואף בחברות טכנולוגיות העוסקות בפיתוחים בתחום התקשורת התומכת.

כדי לקבל את ההכשרה לעסוק בתחום זה, יש להשלים לימודי הפרעות בתקשורת, הידועים גם בשם לימודי קלינאות תקשורת. במהלך הלימודים הללו לתואר ראשון עוסקים במגוון רחב של ענפים, כגון פסיכולוגיה, נוירולוגיה, מדעי המוח ואף בלשנות.

אורכם של לימודי קלינאות תקשורת הוא לרוב כשלוש שנים וחצי. בדרך כלל מדובר בתכניות לימודים מלאות שמתקיימות בשעות הבוקר ואחר הצהריים, שבהן לומדים בחמישה ימים מלאים בשבוע. אקדמאים עובדים שמעוניינים במסלול גמיש צריכים להביא בחשבון היבט זה בבחירה ללמוד לתואר נוסף בקלינאות תקשורת, שכן בדרך כלל שילוב עבודה ולימודים מציב עומס לא קטן על הסטודנטים. חשוב לציין גם כי מעבר למשך הלימודים יש צורך לעבור בחינות חיצוניות וכן שנת סטאז' כך שמשך ההכשרה הכולל עד להשתלבות בתעסוקה הוא ארוך משלוש שנים וחצי, ויכול להגיע גם לחמש שנים.

נוסף על הלמידה העיונית הלימודים כוללים גם פעילויות במעבדות שפה ותקשורת וכן התנסות קלינית. בהתנסות הקלינית משתלבים במוסדות שיקום ובריאות כגון מכוני שמיעה, בתי חולים ומרפאות שיקומיות. בהדרכה של צוות אנשי מקצוע, ניתן לתרגל את הכלים הנלמדים ולהתנסות באבחון ובטיפול במגוון מטופלים.

 

• מתעניינים במקצועות הבריאות והרפואה? קראו על לימודי רפואה

 

הסבה מקצועית לקלינאות תקשורת

כאמור, לא ניתן היום ללמוד בתכנית הסבה לקלינאות תקשורת. תכניות אלה אינן מוצעות באף אחד מן המוסדות שבהם לומדים כיום קלינאות תקשורת. בעלי תואר בוגר ומעלה בתחומים אחרים, נדרשים לעבור תהליך שבו משלימים תואר מלא בהפרעות בתקשורת, שאורכו שלוש שנים וחצי, ועומדים בכל חובות הלימודים במהלכו, לרבות ההתנסות הקלינית במערכת הבריאות והשיקום. במרבית

המקרים האקדמאים אינם יכולים לקבל פטורים על סמך לימודיהם הקודמים ואין באפשרותם לקצר את משך הלימוד.

תהליך קבלת התואר כולל כמה שלבים עבור האקדמאים. לאחר הקבלה לחוג, עליהם להשלים שלוש שנים וחצי של לימודים הכוללים גם התנסות קלינית. לאחר קבלת התואר, עליהם לעבור מבחן הסמכה שעורך משרד הבריאות. בשלב הבא, יש להשלים שנה של עבודה בשטח (סטאז') בו משתלבים במקומות מאושרים תוך ליווי של קלינאי תקשורת מוסמכים. אחרי השלמת שנת העבודה בהדרכה ניתן להצטרף כחברים באגודה של קלינאי התקשורת בישראל ולהתחיל לעסוק במקצוע. כאמור מדובר בתהליך שאורכו יכול להגיע גם לכחמש שנים.

 

• קראו גם על הסבה לריפוי בעיסוק
• מתלבטים מה כדאי ללמוד? קראו על בחירת לימודים

 

תנאי קבלה הסבת אקדמאים קלינאות תקשורת

המעוניינים בתואר נוסף בקלינאות תקשורת נדרשים במרבית המקרים לעמוד בכל תנאי הקבלה לקלינאות תקשורת, בדומה למועמדים אחרים שאינם אקדמאים אשר ניגשים לתואר. הדרישות לקבלה משתנות ממוסד למוסד ומשנה לשנה, אולם במרבית המקרים יש צורך בציון גבוה במיוחד בפסיכומטרי (לרוב מעל 650 ובמקרים רבים מעל 700), ובציון משוקלל גבוה של הבגרויות והפסיכומטרי.

כמו כן, לרוב נערכים מבחני קבלה חוגיים שבהם בודקים את המיומנויות והכישורים של המועמדים. למתאימים מתקיימים גם מבחני אישיות וראיונות אישיים וכן וועדות רפואיות.

עם זאת, בחלק מן המוסדות בעלי תואר אקדמי יכולים להתקבל על סמך ממוצע הציונים בתואר, יש להדגיש כי מועמדים אלה צריכים לעמוד בכל חובות הקבלה האחרים, לרבות מבדקי המיון והאישיות, בהתאם לדרישותיו של כל מוסד לימוד. בעלי תואר ראשון נדרשים לרוב לממוצע גבוה שנע בין 85 - 95, בעלי תואר שני נדרשים לממוצע גבוה אף הם, המשתנה ממוסד למוסד. מסלול קבלה זה אינו תקף בכל המוסדות וחשוב לברר לפני הגשת המועמדות כי מוסד הלימודים יכול להכיר בתואר כתנאי קבלה. במוסדות מסוימים, אין הכרה בתואר הקודם של האקדמאים לצורכי תנאי קבלה.

 

הסבה לתואר נוסף מחינוך לקלינאות תקשורת

בוגרי לימודי חינוך וכן מורים ומורות שמעוניינים לעבור לתחום קלינאות התקשורת נדרשים להשלים את המסלול המלא ללימודי קלינאות תקשורת, בדומה לבוגרי מקצועות אחרים שמעוניינים לעבור הסבה. לא קיימת תכנית הסבת אקדמאים מחינוך לקלינאות תקשורת נכון להיום, ולבוגרי לימודי החינוך אין פטורים על סמך הלימודים בתחום ההוראה. עליהם לעבור את כל תהליך ההכשרה לרבות הלימודים המלאים לתואר, בחינות, שנת העבודה בהדרכה וכן עמידה כל שאר החובות הנדרשים על ידי משרד הבריאות כיום.

 

לימודי קלינאות תקשורת מעל גיל 30

בני שלושים ומעלה שמעוניינים לעבור הסבה לתחום ההפרעות בתקשורת צריכים בדומה לסטודנטים בגילים אחרים לעבור את המסלול המלא של לימוד תואר ראשון נוסף, השלמת סטאז' ומעבר בחינות. חשוב לציין כי מועמדים בגיל זה נדרשים גם לעמוד בכל תנאי הקבלה הרגילים, לרבות פסיכומטרי ובגרויות.

חשוב שמועמדים בגיל זה המעוניינים לעבור את השלבים השונים ולקבל הסמכה כקלינאי תקשורת יביאו בחשבון את מכלול השיקולים בהחלטה, כגון משך המסלול הארוך מן הרגיל, עומס הלימודים ויכולת לשלב את העבודה עם לימודים שפגיעה בה יכולה לשנות את רמת ההכנסה בזמן הלימודים. יחד עם זאת, לא מעט בני שלושים ומעלה בוחרים לעבור מסלול זה וללמוד במקצוע שיש להם תשוקה רבה אליו. בשוק העבודה לא צפויה בעיה להשתלבות עובדים בגיל זה כקלינאי תקשורת.

 

• קראו גם על הסבה מקצועית בגיל 40