תנאי קבלה - תתקבל או לא?!

כל המעוניין ללמוד באוניברסיטה או במכללה נדרש לעמוד בתנאי הקבלה במוסד הלימוד ובחוג אליו הוא נרשם. לכל מוסד אקדמי ישנם תנאי קבלה שונים, וכמו כן, לכל תחום לימודים ישנם תנאי קבלה המשתנים מדי שנה, בהתאם למגמות ההיצע והביקוש.

מתוך מטרה לערוך סינון של המועמדים, מחליט כל מוסד אקדמי על תנאי הקבלה לכל חוג ומסלול לימודים. ככל שהמסלול נחשב למבוקש יותר, כך סף הקבלה הנדרש לקבלה אליו יהיה גבוה יותר. מרבית המוסדות האקדמיים מציעים מספר נתיבים אפשריים לקבלה לתואר הראשון, לרבות אפיקים חלופיים המאפשרים גם למי שאינם עומדים בהכרח בכל תנאי הסף לשפר את סיכויי קבלתם ללימודים, בכפוף להשלמות הנדרשות.

חדש באתר לימודים בישראל - האם יקבלו אותך?

לנוחיותך, פיתחנו במיוחד עבורך מחשבון סיכויי קבלה לכל המסלולים בכל המוסדות האקדמיים!

אם יש לך עניין בלימודים, אם רצית לברר את סיכויי הקבלה שלך... אנחנו נעזור לך!

משימת בירור תנאי הקבלה אל המסלולים השונים עלולה לקחת זמן רב. השירות באתר לימודים בישראל יכול לחסוך לך את הזמן והכאב ראש הכרוך בדבר.

כל שעליך לעשות הוא למלא טופס פשוט ונציג מטעם האתר יסייע עבורך באיתור תנאי קבלה ומוסדות לימוד מתאימים!

• מלא את פרטיך בטופס ונציגי מוסדות הלימוד יחזרו אליך תוך זמן קצר - השירות חינם.

מרבית המוסדות האקדמיים, המדובר בשני קריטריונים מרכזיים - ממוצע תעודת הבגרות, והציון במבחן הפסיכומטרי. כדי להירשם לתואר הראשון, יש צורך בתעודת בגרות מלאה (למעט בלימודים באוניברסיטה הפתוחה), בעדיפות לתעודת בגרות מעלת ממוצע גבוה ככל הניתן, וזאת בהתאם לרף המוצב בכל חוג.

נתון מרכזי נוסף הינו הפסיכומטרי. המוסדות האקדמיים עורכים שקלול של נתוני הפסיכומטרי וממוצע הבגרויות ועל סמך ממוצע זה מחליטים לגבי קבלה או דחיה מן המסלול. לעיתים המשקל הניתן לפסיכומטרי ולממוצע הבגרות הינו זהה, ובמקרים אחרים ניתן משקל רב יותר לחלק הכמותי של הפסיכומטרי ולמרכיבים הכמותיים של תעודת הבגרות.

במקצועות המבוקשים במיוחד באקדמיה, כגון לימודי משפטים, לימודי מנהל עסקים, לימודי הנדסה, לימודי פסיכולוגיה, וכן לימודי רפואה, עשויות להיות דרישות נוספות כגון הצגת ציון גבוה בבגרות באנגלית או בבגרות במתמטיקה ברמת 4 או 5 יחידות; מעבר מבחני מיון; ראיונות אישיים; ועוד.

אופן חישוב ממוצע הבגרות מתבצע על ידי כפל כל ציון במספר יחידות הלימוד בו הוא נלמד; לאחר מכן מתבצע חיבור כל המכפלות, ולאחר מכן חילוק התוצאה שהתקבלה בסכום יחידות הלימוד הכולל. הציון אשר התקבל הוא ממוצע הבגרויות. חשוב להדגיש כי נדרשות לפחות 20 יחידות לימוד לצורך חישוב הממוצע. במוסדות האקדמיים מאפשרים לעיתים להשמיט מקצועות בחירה מסוימים אשר מורידים את הממוצע. ניתן לחשב את ממוצע הבגרויות במחשבון ממוצע הבגרויות שלנו.

יש להדגיש כי עשויים להיות מוסדות אקדמיים מסוימים הנוקטים בשיטת חישוב אחרת בנוגע לממוצע הבגרות.

חישוב הציון בפסיכומטרי מתבסס על טבלת ההמרות של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שהינו הגוף האחראי על הפסיכומטרי בישראל. באמצעות נוסחה זו ניתן לחשב את הציון הכללי בבחינה, וכן את הציון בכל אחד מחלקיה (חשיבה כמותית, חשיבה מילולית, ואנגלית).

באופן כללי, כל תשובה נכונה מזכה בנקודה אחת. כדי לחשב את ציוני הגלם בכל חלק, יש לחבר את הנקודות בכל אחד משלושת התחומים. כך מתקבלים שלושה ציונים (כמותי, מילולי, אנגלית). המרכז הארצי לבחינות פרסם סולמות אחידים לצורך מעבר מציון הגלם לציון בסולם האחיד.

כמו כן, כדי לחשוב את הציון הכללי, יש לבצע שקלול המייחס משקל כפול לחלקים הכמותיים והמילוליים מאשר לחלק האנגלית.

באתרנו תוכלו למצוא מחשבון לחישוב הציון בפסיכומטרי, המאפשר לחשב את הציון בקלות ובמהירות. במחשבון ניתן להזין את מספר התשובות הנכונות בכל חלק בפסיכומטרי, ולקבל את טווח הציון.

ציון הסכם מורכב משקלול בין הציון בפסיכומטרי לבין ממוצע תעודת הבגרות. היחס בין הפסיכומטרי לבגרות בשקלול הציון משתנה מחוג לחוג. חישוב הסכם הכללי מתבסס על שקלול הציון הפסיכומטרי הרב-תחומי עם ממוצע הבגרות הכללי.

לצד זאת, קיימים ציוני סכם שהינם ייעודיים למקצועות כמותיים או הנדסיים. ציון סכם ההנדסה מביא בחשבון את ציון הפסיכומטרי בדגש כמותי, וכן מקנה משקל רב יותר לציון בבגרות במתמטיקה ובפיזיקה. ציון הסכם הכמותי משקלל את ציון הפסיכומטרי בדגש הכמותי עם ממוצע הבגרויות הכללי.

אופן חישוב הסכם עשוי להשתנות ממוסד אקדמי אחד למשנהו, ועשוי להתבסס על נוסחאות פנימיות אחרות במוסדות השונים.

ישנם מוסדות אקדמיים מסוימים, כגון האוניברסיטה הפתוחה, בהם אין צורך בפסיכומטרי כדי להתקבל ללימודים.

לצד זאת, רבים מן המוסדות האקדמיים מציעים, לצד מסלול הקבלה על סמך הציון המשוקלל, גם מסלול לימודים ללא פסיכומטרי. במסלול זה מתקבלים המועמדים על סמך ממוצע בגרויות גבוה, וכן על סמך הישגיהם במבחן אמירנט להערכת הרמה באנגלית (מבחן זה היה ידוע בעבר בשם אמי"ר או אמיר"ם). ממוצע הבגרות הנדרש כדי להתקבל ללא פסיכומטרי משתנה מחוג לחוג (וכן משנה לשנה בהתאם לרמות הביקוש).

• מכללה או אוניברסיטה - מה עדיף?
• מתקשים להחליט איפה ומה ללמוד? אנחנו פה כדי לעזור! מבחן בחירת לימודים.

במרבית המוסדות האקדמיים, תעודת בגרות מלאה הינה דרישת חובה לצורך קבלה לתואר הראשון. עם זאת, באוניברסיטה הפתוחה ניתן להתקבל למרבית המסלולים לתואר הראשון ללא דרישה להצגת תעודת הבגרות.

בלימודי תעודה מסוימים אין דרישה בהכרח לתעודת בגרות מלאה, ולעיתים די באישור על סיום 12 שנות לימוד.

יש להדגיש כי במסלולים בהם ישנה דרישת חובה לתעודת בגרות מלאה, מציעים המוסדות האקדמיים מכינות ייעודיות המאפשרות גם לבעלי בגרות חלקית, או לבעלי בגרות מלאה אשר אינה עומדת בממוצע הנדרש, לשפר את סיכויי קבלתם ולצמצם את הפערים.

הרמה הנדרשת באנגלית לצורך קבלה לתואר הראשון במרבית המוסדות האקדמיים הינה רמת "בסיסי" לפחות. רמה זו מתייחסת לציון 85 ומעלה בחלק האנגלית של הפסיכומטרי, או לציון 85 ומעלה במבחן אמירנט (לשעבר אמי"ר). חשוב לציין כי כדי לסיים בהצלחה את התואר הראשון, יש להגיע לרמת "פטור" באנגלית עד לסיום השנה השנייה לתואר.

במרבית המוסדות האקדמיים, מאפשרים למועמדים לתואר הראשון אשר אינם עומדים בדרישות הסף ללמוד במכינה קדם אקדמית. המכינה הינה מסגרת המאפשרת לגשר על הפערים הלימודיים וכך לשפר את סיכויי הקבלה לתואר. לצד זאת מקנה המכינה ידע וכלים להמשך הדרך באקדמיה.

קיימים מספר סוגי מכינות, חלקן מתאימות למועמדים בעלי בגרות חלקית, ומאפשרות להם להשלים את הפערים הנדרשים לצורך קבלה לתואר; בעוד אחרות מתאימות לבעלי בגרות מלאה אשר ברצונם לשפר ציונים במקצועות מסוימים בהם אינם עומדים בדרישות הסף. כמו כן, מוצע מסלול קדם מכינה למועמדים ללא תעודת בגרות. בוגרי המכינה העומדים בכל התנאים יכולים להמשיך לתואר הראשון, בכפוף לעמידתם ביתר תנאי הקבלה. לעיתים המכינה מאפשרת להתקבל רק לאותו המוסד בו נלמדה, ולעיתים היא מאפשרת קבלה לכל מוסד אקדמי מוכר להשכלה גבוהה. המעוניינים להתקבל לחוג מסוים יכולים ללמוד במכינה ייעודית אשר התכנים הנלמדים בה מותאמים לצרכי אותו החוג (כגון מכינה ייעודית למשפטים, מכינה ייעודית לסיעוד, וכדומה).

אפיק מעבר הינו מסלול קבלה חלופי לתואר הראשון, המתבסס על שיתוף פעולה אקדמי בין האוניברסיטה הפתוחה לבין מוסדות אקדמיים שונים (אוניברסיטאות ומכללות) בפריסה ארצית. במסגרת מסלול קבלה זה, המועמדים מתחילים את לימודיהם באוניברסיטה הפתוחה, בה תנאי הקבלה הינם נוחים, באוניברסיטה הפתוחה הם לומדים מקבץ קורסים ייעודי המורכב מקורסי מבוא הנלמדים בשנה א' של התואר. לאחר העמידה באותם הקורסים בציונים הנדרשים, ניתן להמשיך אל מוסד אקדמי אחר עמו מתקיים שיתוף הפעולה. חשוב להדגיש כי כדי להתקבל אל אפיק המעבר, חובה להציג תעודת בגרות מלאה.

קיימים אפיקי מעבר למגוון מקצועות, כגון אפיק מעבר לסיעוד, אפיק מעבר למשפטים, אפיק מעבר לעבודה סוציאלית, אפיק מעבר לפסיכולוגיה, אפיק מעבר לחינוך, ועוד.

על פי החלטת המועצה להשכלה גבוהה, מועמדים מעל גיל 30 יכולים להתקבל לתואר הראשון גם אם אין ברשותם תעודת בגרות מלאה. באפשרות אותם המועמדים לגשת למכינת 30+, שהינה מכינה ייעודית לציבור המועמדים מעל גיל 30. הישגי מכינה זו מחליפים את ממוצע הבגרות בתהליך הקבלה לתואר הראשון. חשוב לציין כי המועמדים מעל גיל 30 נדרשים לגשת לפסיכומטרי. כמו כן, ישנם מוסדות אקדמיים המאפשרים למועמדים מעל גיל 30 להתקבל על סמך הישגיהם במכינה וכן ניסיון מקצועי משמעותי הרלוונטי לתחום הנלמד, אשר נבדק בין היתר באמצעות ראיון אישי והגשת המסמכים הנדרשים.

מרבית המוסדות האקדמיים מציעים נתיבי קבלה ייעודיים לציבור משרתי ומשרתות המילואים. ההתאמות למשרתי המילואים מתייחסות למי ששירתו מספר ימי מילואים מסוים (לרוב בין 60 - 100 ימים, אולם המספר עשוי להיות גבוה יותר מטווח זה) בשנה הקודמת להגשת המועמדות לתואר. אותן ההקלות מביאות בחשבון בין היתר את אופי השירות (עדיפות ללוחמים), את אורכו, ואת סמיכותו למועדי הקבלה ללימודים.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל, במהלכה מספר רב של מועמדים נקראו לשירות מילואים ארוך ומאתגר, נפגעה יכולתם להתכונן כנדרש לקראת הפסיכומטרי או לשפר את ההישגים בבגרויות. מסיבה זו פורסמה הוראת השעה "חרבות ברזל" במסגרת חוק זכויות הסטודנט, במסגרתה יכולים המוסדות האקדמיים להעניק הקלות בתנאי הקבלה למשרתי המילואים (עבור שנת תשפ"ו) בעקבות השירות במילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. אופי ההקלות משתנה ממוסד למוסד, ועשוי לכלול קבלה ללא פסיכומטרי, קבלה בציון סכם הנמוך מעט מרף הקבלה, ועוד.

ישנם מוסדות אקדמיים המאפשרים קבלה לתואר הראשון על סמך השכלה אקדמית קודמת, בין אם חלקית, ובין אם בהיקף תואר מלא. ההכרה של המוסד האקדמי בלימודים הקודמים תלויה בשיקול דעתו של אותו המוסד, כאשר בעת הגשת המועמדות במסלול זה, שוקלים המוסדות את הציונים בקורסים אשר נלמדו, תוך השוואתם לקורסים הנלמדים באותו המוסד. כמו כן, מביאים המוסדות בחשבון את הציון בפסיכומטרי ואת ההישגים בתעודת הבגרות. חשוב לציין כי מסלול זה מתייחס למועמדים אשר למדו במוסדות אקדמיים המוכרים על ידי המל"ג.

 בפני המועמדים אשר אינם עומדים בתנאי הקבלה הנדרשים למסלול המבוקש ניצבות מספר אפשרויות. הבחירה בין אותן האפשרויות תלויה בין היתר בנתונים הלימודיים שברשות אותו המועמד, בלוח הזמנים העומד לרשותו, בעלויות, וכדומה.

• מכינה קדם אקדמית: מסלול הכנה המאפשר להשלים פערים ולהתכונן לקראת התואר הראשון. מרבית המכינות מחליפות את תעודת הבגרות. במרבית מסלולי המכינה, ישנה חובה לגשת לפסיכומטרי.

• השלמה או שיפור בגרויות: המועמדים אשר אינם עומדים בדרישות במקצועות מסוימים יכולים לגשת לשיפור או להשלמת בגרויות באותם המקצועות במסגרת קורסים ייעודיים במכוני ההכנה הפרטיים. כמו כן, קיימות מכינות להשלמת בגרויות המאפשרות להשלים לתעודת בגרות מלאה.

• שיפור הציון בפסיכומטרי: מי שהגורם המונע את קבלתם לתואר הינו ציון הפסיכומטרי, יכולים לגשת לשיפור הציון בפסיכומטרי במועד נוסף. לחלופין, ניתן לנסות להתקבל במסלול קבלה ללא פסיכומטרי.

• אפיקי מעבר: אפיק המעבר מתבסס על שיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה לבין מגוון מוסדות אקדמיים. הסטודנטים באפיק המעבר מתחילים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, ולאחר השלמת מקבץ קורסים ועמידתם בכל הדרישות, יכולים להמשיך לתואר ראשון במוסדות אקדמיים אחרים המקיימים שיתופי פעולה בתכנית. חשוב להדגיש כי באפיק המעבר תנאי חובה הינו בגרות מלאה.

• ראויים לקידום: תכנית ראויים לקידום מתייחסת לעיקרון ההעדפה המתקנת, מטרתה לסייע לאוכלוסיות בעלות נתונים מאתגרים לרבות אוכלוסיות מן הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, אשר הישגיהם קרובים לרף הקבלה האקדמי אך מצויים מתחתיו. באוניברסיטאות בהן פועלת התכנית יכולים אותם המועמדים למלא טופס ייעודי ולצרף אליו מסמכים המפרטים את הרקע האישי מבחינה גיאוגרפית, סוציו-אקונומית, משפחתית, ובריאותית. הבקשות הללו מוגשות לוועדה ייעודית אשר דנה בכל מקרה לגופו, ומחליטה על קבלה או אי-קבלה.

בהתאם להחלטת המועצה להשכלה גבוהה, רשאים המוסדות האקדמיים לקבל בכל תכנית לימודים עד 10% משיעור הסטודנטים אשר אינם עומדים בתנאי הקבלה, בנימוקים מיוחדים, כגון צרכים ייחודיים של ציבורים מסוימים בישראל, או נסיבות אישיות מיוחדות או נכות, או על סמך נתונים אקדמיים מיוחדים המצדיקים קבלה חריגה. ועדה מיוחדת דנה באותם המקרים המיוחדים, ומקבלת את ההחלטה בדבר קבלה או אי-קבלה לתואר. חשוב להדגיש כי רק המועמדים אשר נתוניהם קרובים לסף הקבלה יכולים להתקבל במעמד זה. כל מקרה נבדק לגופו.

 המוסדות האקדמיים מציעים מסלולי קבלה ייחודיים, המשתנים ממוסד למוסד. מטרת המסלולים הללו הינה לאפשר שוויון הזדמנויות בקבלה ללימודים האקדמיים, כאשר אותם המסלולים פונים אל אוכלוסיות מיוחדות, כגון המתגוררים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בוגרי החינוך החרדי, בני העדה האתיופית, בני החברה הערבית, בני החברה הבדואית, ועוד.

המעוניינים להתקבל לתכניות לימודי תעודה (קורסים) נדרשים לעיתים לעמוד בתנאי קבלה שונים, כגון הצגת אישור על סיום 12 שנות לימוד, תעודת בגרות מלאה, רקע מקצועי רלוונטי קודם, ועוד. עם זאת, ישנם קורסים רבים (בתחומים כגון שפות, בישול, צילום, וכדומה) בהם לא מציבים תנאי קבלה, ובעיקר ברמת המתחילים, הקורסים הללו מיועדים לקהל יעד רחב של משתתפים, גם ללא רקע קודם.