סטודנטים מוחים: דווקא בתקופת הקורונה המוסדות לא מוזילים שכר לימוד

הסטודנטים דורשים פתרונות למצב הכלכלי במשבר הקורונה ומסרבים להפוך ל"דור אבוד"

שנת הלימודים נפתחה בשבוע שעבר, ממש בעיצומה של אחת התקופות המאתגרות שידענו. בתוך מציאות של חוסר ודאות, חל"ת ואבטלה, הסטודנטיות והסטודנטים שחזרו לספסל הלימודים צריכים להתמודד גם עם האתגר הכלכלי של תשלומי שכר הלימוד.

בסקר שערכנו באתר "לימודים בישראל", שעליו ענו כ - 400 סטודנטים, בדקנו איך משפיעה תקופת הקורונה על הסטודנטים מבחינה תעסוקתית ומה ההשלכות של המצב המאתגר על הכיס.

אם מסתכלים על המצב התעסוקתי של הסטודנטים בזמן המשבר, מצטיירת תמונה ממש לא מעודדת. 37.7% מהסטודנטים שענו על הסקר ציינו שיצאו לחל"ת בתקופת הקורונה. 23% מהמשיבים פוטרו מהעבודה ו - 15% ציינו שירדו באחוזי המשרה.

למצב הזה יש השפעה גדולה על המבט של הסטודנטים לעתיד. מבין הנשאלים בסקר, 29.7% ענו שהם שוקלים לפרוש מהלימודים בגלל הקשיים הכלכליים בתקופה והקושי לעמוד בתשלומים. עם זאת, יש לציין שרוב המשיבים, 66%, ענו שהם לא שוקלים לפרוש מהלימודים, ומעדיפים לצמצם את ההוצאות ולסיים את התואר.

המוסדות לא מורידים שכ"ל, הסטודנטים בסכנה להיכנס לחובות

למול המצב התעסוקתי המאתגר שהסטודנטים נקלעו אליו, מפתיע לגלות שבמוסדות הלימוד לא מוזילים את שכר הלימוד ובמקרים מסוימים אפילו מעלים אותו.

הרוב המוחלט של המשיבים בסקר, 83% מהם, דיווחו ששכר הלימוד נשאר כמו שהיה לפני הקורונה. 12% מהמשיבים אפילו ציינו שלא רק ששכר הלימוד לא הוזל, אלא אפילו עלה משנה שעברה. רק במיעוט קטן של מקרים ציינו הסטודנטים כי הוצעה להם הוזלה של שכר הלימוד או פריסה נוחה יותר של תשלומים.

במציאות שבה המוסדות והממשלה לא באים לקראת הסטודנטים, הם צריכים למצוא פתרונות שאינם תמיד מיטביים. 40% מהמשיבים בסקר ענו שלקחו הלוואה כדי להתגבר על הקשיים לממן את הלימודים בגלל מחסור בעבודה. 34% ענו שהם נעזרים בתמיכה מההורים, ו - 15% ענו שהאריכו את הלימודים בעוד סמסטר כדי שיוכלו לעבוד יותר ולעמוד בעומס. 9% השיבו שמצאו מלגות שיסייעו להם במימון הלימודים.

מיכל סלומון, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת שנקר, מספרת שהיא שומעת מלא מעט סטודנטים במכללה על המצב הקשה. "סטודנטים מספרים לי שיצאו לחל"ת וחזרו לגור אצל ההורים, שגם להם אין עכשיו עבודה ואיך לסייע. הרבה סטודנטים היו מלצרים, ברמנים, הם בנו על העבודות המזדמנות האלה כדי להחזיק את שכר הלימוד. יש אנשים שלא חלים עליהם עכשיו התנאים לקבלת מלגות והם לא נחשבים סטודנטים במצוקה. אני מבינה את תקנון המכללה, אבל המצב עכשיו שונה לחלוטין. אני מקבלת פניות מסטודנטים ששוקלים לא להמשיך את השנה."

"גם סטודנטים ששילמו מקדמות, לא בטוח שיצליחו לעמוד בתשלומים. עכשיו נראה כאילו הכל בסדר, אבל יכול להיות שהסטודנטים האלה ינשרו בהמשך מהלימודים אם לא יינתנו פתרונות מיידית." מוסיף חורש קן, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית כנרת. "אנשים יצטרכו לעצור את התואר, ללכת לעבוד כדי לחסוך כסף, וכל עיכוב כזה כרוך בזמן ועלויות לסטודנטים. קשה לחזור ללמידה שנקטעה, ויש גם קנסות על גרירת לימודים. חלק מהם גם לא יקבלו החזרי שכר לימוד ועלולים להיכנס לחובות."

מיכל מתארת כי באגודה נאבקים לאחרונה לפתור את אחת הבעיות הכלכליות שמעלה הקורונה, והיא החזר תשלומי אבטחה ותשלומים נלווים לסטודנטים. "סטודנטים משלמים 500 שקלים דמי אבטחה על קמפוס שבפועל הם לא מגיעים אליו בתקופת למידה מרחוק. במחלקות לעיצוב משלמים נוסף על שכר הלימוד גם על חומרים, בעלות שיכולה להגיע לאלף שקלים בשנה. חתמנו על הסכמים לפיהם האגודה תפקח על התהליך הזה. לא קל לקבל את הדיווחים, אנחנו משתדלים להיות בבקרה והצלחנו להחזיר חלק מהתשלומים הנלווים."

"פגיעה לדורות": מדוע המדינה לא מסייעת לצעירים בזמן קורונה?

בתחילת החודש הובאה לכנסת הצעת חוק בנושא סיוע כלכלי לסטודנטים בזמן הקורונה. בהצעת החוק שקידם חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (מפלגת יש עתיד) התייחס לסכנת הנשירה מהלימודים שעומדת בפני הסטודנטים והציע מספר דרכים לסיוע כלכלי כגון מתן פיצוי מהמדינה למוסדות לימוד שיורידו את שכר הלימוד וביטול של קנס לסטודנטים שעוזבים את המעונות בגלל הסגר.

עם זאת, יום לאחר מכן הצעת החוק לסיוע כלכלי לא עברה ונפלה בהצבעה בכנסת. בין המתנגדים להצעת החוק נכלל השר להשכלה גבוהה זאב אלקין.

הסטודנטים מתארים מצב מורכב שבו גם המענקים והסיוע שניתן על ידי המדינה לא תמיד סיפקו מענה לאוכלוסיית הצעירים. "רבים מהסטודנטים לא היו זכאים למענקים שהמדינה נתנה בתקופת הקורונה, כי הם נמצאים מתחת למדרגת הגיל של 28 שנים, או כי עבדו בעבודות מזדמנות ולא צברו וותק של חצי שנה." מתאר חורש. "המדינה הייתה בגירעון גם לפני הקורונה, בסוף הסגר השני מדובר על עוד 200 מיליארד שקלים שנוספו. נכון, המענק לכל אזרח ניתן למי שצריכים אותו - הורים לילדים קטנים, עצמאיים, אבל מאיפה הכסף הזה? זאת הלוואה מאיתנו הצעירים, שבארבעים שנה הקרובות יצטרכו לשלם מיסים גבוהים יותר ולקבל שירותים מצומצמים. זאת פגיעה לדורות."

"אנחנו לא מבקשים טובות, אנחנו בסך הכל מבקשים כלים להתמודד עם המשימה שעומדת בפנינו. במדינות אחרות לא סתם משלמים בזמני שגרה לצעירים דמי מחיה, שכר לימוד ומגורים, עושים זאת כהשקעה לטווח ארוך. עכשיו הממשלה שופכת כסף על ההווה ולא שמה שקל לעתיד. אנחנו שואלים, האם אלה סדרי עדיפויות טובים במדינה? לא הגיוני שהכל ייפול על הגב שלנו."

הסטודנטים יוצאים למחאה להורדת שכר הלימוד

נראה שהסטודנטים לא נשארים אדישים למצב, ויוצאים לרחובות למחות ולהשמיע את זעקתם.

ביום ראשון השבוע (25/10) כמאה סטודנטים הפגינו בירושלים מול מבנה המל"ג בקריאה להוריד את שכר הלימוד. הסטודנטים הניפו שלטים וקראו קריאות כמו "סטודנט עני זה אני" ו - "הסטודנטים לא הפקר". ביום שני (26/10) התקיימה הפגנה של סטודנטים מהמכללות הלא מתוקצבות. עשרות סטודנטים הפגינו מול ביתו של יו"ר הוועד למכללות לא מתוקצבות, פרופ' רון שפירא, ודרשו לקצץ בשכר הלימוד. למחרת (27/10) התקיימו הפגנות של אגודות סטודנטים מכל הארץ.

"המחאות השבוע הן זעקה על המציאות שבה נמצאים הצעירים והצעירות בישראל מאז חודש מרץ. אנחנו דור העתיד של המדינה וכרגע אנחנו נשארים מאחור." אומרת דניאל איפלן, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללה האקדמית תל חי. "לא הכניסו אותנו לשום מתווה, הלימודים הפכו למקוונים מכורח המציאות ואנחנו משלמים ומשלמות את המחיר. אנחנו לא מחפשים צדקה, רק לסיים את התואר שלנו בכבוד כדי לצאת לשוק העבודה ולהתחיל להניע את המשק. אני גרה במטולה ויו"ר האגודה במכללה הכי צפונית בארץ, היה חשוב לי ליצור מקום של אחדות צפונית ואכן למחאה הצטרפו סטודנטים ממכללת כנרת, אורנים, אוהלו. זאת לא מחאה פוליטית אלא המחאה של כולנו. לא נשתוק עד שנקבל את מבוקשנו."

"למה הסטודנטים לא יצאו עד עכשיו לרחוב ולא קמו במשך שנים? המצב כזה גרוע שהם נמצאים במלחמה יום יומית על ההווה שלהם ואין להם זמן לחשוב על העתיד. קשה להם לעסוק בנושאים אחרים." אומר חורש. "עכשיו המצב הפך למשימה בלתי אפשרית. סטודנטים מבינים שאם לא ישנו את המצב אז ייכשלו לא רק בעתיד אלא גם בהווה."

מיכל מסכימה ומוסיפה: "אנחנו דור העתיד של המדינה. ההון האנושי הוא כל מה שיש, ויש לנו דור אבוד של צעירים שלא יהיה להם כסף. החלום לקנות בית התפוגג כבר בעבר, היום הוא הפך לחלום בהקיץ."

הסטודנטים אומרים שהם לא מתכוונים להפסיק לפעול כדי לשנות את המציאות הבעייתית שבה הם חיים היום. "השטח בוער והסטודנטים לא מקבלים את המצב הזה יותר. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שהמצב ישתנה ומישהו יעשה צעד."

"אנחנו מתכוונים להמשיך למחות, לא נפסיק עד שנראה שינוי בתודעת הציבור." אומרת מיכל. "חשוב להדגיש גם שמעבר לסטודנטים, יש ציבור שלם של צעירים, חיילים משוחררים בלי עבודה או הכנה לתעסוקה. משהו צריך לקרות. אנחנו מיליון וחצי איש, וגם 350 אלף סטודנטים זה ציבור לא מבוטל. אנחנו דורשים ממקבלי ההחלטות להתעורר ולהבין את חומרת המצב, ויש היום מי שמקשיבים לנו. חייבים ליצור שינוי של סדר העדיפויות."