החלטה של מל"ג צפויה לאפשר תואר שלישי באוניברסיטה הפתוחה ובמרכז הבינתחומי הרצליה

האם בקרוב ניתן יהיה ללמוד לדוקטורט באוניברסיטה הפתוחה?

החלטה חדשה שהתקבלה על ידי המל"ג בסוף חודש מאי האחרון צפויה לפתוח את הדלת להענקה של תכניות לתואר שלישי באוניברסיטה הפתוחה. מוסד זה הוא בין הראשונים בישראל שאינם אוניברסיטאות מחקר שמקבלים אישורים להעניק תארי דוקטורט. נכון לעתה, מדובר על אישור להרחבת הסמכה להענקה של תואר שני, אולם בהמשך הדרך תוכל האוניברסיטה הפתוחה להציע גם מסלולים לדוקטורט, מה שמהווה צעד מהפכני במיוחד באקדמיה הישראלית שבה עד היום רק אוניברסיטאות מחקר יכלו להעניק תואר דוקטור. מהלך זה צפוי גם להרחיב את מנעד המוסדות שמציעים לימודים לדוקטורט ולהגדיל את הגיוון במחקר הישראלי.

האישור שהתקבל לאחרונה מן המל"ג נוגע לאוטונומיה של מוסד הלימוד לפתיחת תכניות לתואר שני. עד היום התקיימו תכניות שונות לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה, אך המשמעות של ההחלטה החדשה היא כי האוניברסיטה לא תצטרך לבקש אישור מן המל"ג בכל פתיחה של תכנית לימוד חדשה, ולא תזדקק עוד לאישור מחודש על המל"ג על הענקת התואר בסיומן של התכניות הללו וזאת בדומה למתרחש באוניברסיטאות המחקר האחרות בישראל. אישור האוטונומיה שהוענק לאוניברסיטה הפתוחה ניתן לה לאחר הכרה של המל"ג ושל ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג) בתנאים שונים שמתקיימים במוסד זה מבחינה אקדמית, תקציבית ותאגידית.

המסלולים החדשים לתואר שני אשר צפויים להיפתח באוניברסיטה הפתוחה בעקבות הצעד החדש אמורים להיות תכניות שונות לתואר שני במדעי החברה. מסלולים אלה צפויים להצטרף לתכניות המוסמך שכבר מתקיימות באוניברסיטה הפתוחה, בהן תואר שני במנהל עסקים, תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, תואר שני בהיסטוריה, תואר שני במדעי המחשב, תואר שני בלימודי תרבות, תואר שני במנהל חינוכי ותכניות נוספות.

להחלטה החדשה של המל"ג יש משמעות נוספת ופורצת דרך במיוחד שכן כעת, לאחר שהשיגה האוניברסיטה הפתוחה את האוטונומיה לפתיחת התכניות לתואר השני, באפשרותה לפעול כדי לקדם פתיחה של תכניות דוקטורט במסגרתה. אישור האוטונומיה הוא שלב בתהליך שנדרש לצורך קבלת סמכות להעניק תארי דוקטור. יש לציין כי האוניברסיטה הפתוחה תצטרך לעמוד בשורה של תנאים נוספים ולעמוד בדרישות סף שונות כדי לקבל את אישור המל"ג. בין השלבים הבאים נדרש אישור של וועדת משנה במל"ג ואחריו אישור מטעם מועצת מל"ג. בשלב האחרון בתהליך יש צורך בבחינה של וועדה בין לאומית שבודקת קריטריונים אקדמיים שונים של המוסד. תהליך זה יכול לקחת מספר שנים נוספות עד שנראה בפועל תכניות לתואר שלישי באוניברסיטה הפתוחה.

מעודדים את הסטודנטים לבחור במחקר, ומקדמים את המרצים

נשיא האוניברסיטה הפתוחה הפרופסור קובי מצר התייחס להחלטת המל"ג ואמר כי לדעתו, אישור האוטונומיה למסלולי התואר השני פותח דלת להקמה של תכניות לתואר שלישי במוסד הלימוד. לדבריו, ההחלטה של מל"ג מבטאת את ההכרה שלו ביכולות ובהישגים האקדמיים של האוניברסיטה הפתוחה. הוא ציין כי הוא מברך על הצעד ומצפה לשלב הבא בו יאושרו במוסד הלימוד לימודי הדוקטורט.

עד היום, מרצים שמשתייכים לאוניברסיטה הפתוחה שימשו מנחים לדוקטורט, אך מילאו תפקידים אלה במוסדות אקדמיים אחרים ולא באוניברסיטה הפתוחה עצמה. הצעד החדש יכול לאפשר למרצים אלה להנחות לדוקטורט באוניברסיטה הפתוחה עצמה וכך להמשיך ולקדם את ענפי המחקר שלהם ולהכשיר דורות נוספים ואיכותיים של חוקרים.

נכון להיום, לומדים באוניברסיטה הפתוחה כ - 3,400 סטודנטים לתואר שני, מתוך כ - 45,000 סטודנטים שלומדים במגוון התכניות של האוניברסיטה בתחומי דעת כגון מדעי החברה, מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, מדעי הטבע ומדעי הרוח. כעת, ההכרזה על האפשרות לפתיחת תואר שלישי יכולה לעודד את הסטודנטים הללו לבחור להמשיך באפיקים מחקריים באקדמיה ולהפוך לחוקרים בתחומי הלימוד שלהם והציפייה היא כי רבים מביניהם אכן ימשיכו לתואר שלישי ולמחקר.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מה צריך להשתנות במערכת ההשכלה הגבוהה על פי רובי ריבלין?
• במל"ג באים קראת הסטודנטים ומאפשרים לימודים ביומיים בשבוע בלבד
• המל"ג אישר לסטודנטיות אחרי לידה להיעדר מארבעים אחוזים מהשיעורים
• דוקטור בגיל 25: ד"ר רון עדני הפך למרצה באקדמיה, ללא בגרות או פסיכומטרי

האוניברסיטה הפתוחה מצטרפת למרכז הבינתחומי בהצעת דוקטורט

האוניברסיטה הפתוחה מצטרפת אל המרכז הבינתחומי הרצליה, שלו העניקו במל"ג אישור על פתיחת תכנית לתואר שלישי במשפטים בחודש מרץ האחרון. צעד זה הפך את המרכז הבינתחומי למוסד הלימוד הפרטי הראשון בישראל שאיננו מקבל תקצוב על ידי ות"ת שבו מתקיימים לימודים לתואר שלישי.

המרכז הבינתחומי נמצא כעת בעיצומו של תהליך האישור לתכנית התואר השלישי, ומצוי בפני הבחינה של הוועדה הבין לאומית, שהיא בין השלבים האחרונים שנדרשים בתהליך. ההערכה היא כי תכנית התואר השלישי במשפטים תיפתח רק בעוד כשנתיים, אך במוסד הלימוד נמצאים בהכנות לקראת פתיחתו. ייתכן גם כי לאחר פתיחת התכנית לתואר שלישי במשפטים ייפתחו במרכז הבינתחומי תכניות נוספות לתואר שלישי בענפי לימוד נוספים.

המרכז הבינתחומי הרצליה החל בהגשת הבקשות להסמכה להענקת תואר שלישי כבר לפני כשמונה שנים, אך נתקל בכמה סירובים לאורך הדרך מצד גורמים שונים. כעת, בין היתר בשל התגייסותו של שר החינוך וראש המל"ג נפתלי בנט למהלך, התאפשרה ההתקדמות בעניין זה ולאחרונה כאמור הוכרז על האישור לפתיחת תכנית הלימוד.

בעת ההכרזה בחודש מרץ, אמר שר החינוך בנט כי פתיחת מסלול הדוקטורט במכללה פרטית הוא צעד היסטורי, שמהווה בשורה לסטודנטים ולעולם האקדמיה. הוא ציין כי החלטה זו תוכל לסייע לגוון את המחקר באקדמיה ולהרחיב את אפשרויות ההשכלה לסטודנטים בארץ, דרך עידוד של סטודנטים מבריקים להמשיך לתארים מתקדמים.

החלטת המל"ג על אישור הדוקטורט במרכז הבינתחומי עוררה בזמנו מחלוקת לא קטנה בקרב גורמים באקדמיה הישראלית ובזירה הפוליטית. בעוד שהיו גורמים רבים שבירכו על הצעד, היו גם לא מעט גורמים שהתנגדו להחלטה וציינו כי היא עלולה אף להביא לחיזוק שיקולים כלכליים על חשבון קידום מחקר בישראל.

בתי ספר למשפטים באוניברסיטאות אחרות בישראל, שבהן כבר פועלים מסלולי דוקטורט, לא הביעו התנגדות נחרצת למדיי למהלך וציינו כי הם לא נרתעים מן התחרות שתיווצר בעקבות פתיחת התכנית במוסדות לימוד פרטיים. היו אף שציינו כי תחרות זו יכולה להיות גורם חיובי בזירה האקדמית, שיעודד את המוסדות לפעול למען מצוינות ולקדם את מסלולי הדוקטורט שלהם.

בקרוב מהפכה: מה צופן העתיד לאקדמיה הישראלית?

האם הצעדים האחרונים הללו יביאו למהפכה במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית? בהחלט מדובר במהלך שלא נראה כמותו בארץ וכבר כעת הוא מתחיל לתת את אותותיו. ההערכה בזירת ההשכלה הגבוהה היא כי לאחר אישור תארי הדוקטורט בשני המוסדות - המרכז הבינתחומי והאוניברסיטה הפתוחה, גם מוסדות אקדמיים נוספים ירצו להתחיל ולפתוח תכניות לתואר שלישי ונוכל לראות תהליכים דומים גם בעוד מכללות ברחבי הארץ.

יש מי שמעריכים שהעובדה שמוסדות פרטיים יוכלו לפתוח תכניות מחקר לשנה עם הזמן את האופי של האקדמיה הישראלית ואפילו תקרב אותה למודלים ממדינות אחרות בעולם, כמו בארצות הברית של המוסדות האקדמיים המובילים הם מכללות ואוניברסיטאות פרטיות שנכללות ב - Ivy League כמו ייל, הרווארד, בראון, פרינסטון ואחרות. נכון להיום, רוב המוסדות האקדמיים המובילים מבחינת דירוג בישראל הם מוסדות לימוד ציבוריים.

עם זאת, הצטרפותה של האוניברסיטה הפתוחה, שהיא מוסד לימודים ציבורי המתוקצב על ידי ות"ת ומל"ג, לרשימת המוסדות שמציעים תואר שלישי מראה שאנחנו לא הולכים בהכרח לעבר התרחיש המדובר. ההערכה היא כי תכניות התואר השלישי החדשות לא ישנו כליל את אופי מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית, שתמשיך לפחות לזמן הקרוב לפעול במתכונתה המוכרת ולהמשיך להכשיר חוקרים איכותיים ופורצי דרך בכל התחומים.