המל"ג הגדילו את כמות ההיעדרויות לסטודנטיות אחרי לידה

החלטה חדשה של המל"ג תאפשר לסטודנטיות אימהות להיעדר מ - 40% מהשיעורים אחרי הלידה

לרגל יום האישה, יצאו במועצה להשכלה גבוהה בהכרזה חדשה ומשמחת לסטודנטיות האימהות בישראל, לפיה סטודנטיות אחרי לידה יוכלו להחסיר עד 40 אחוזים מהשיעורים בקורסים אקדמיים. ההתאמות מתייחסות לסטודנטיות אחרי לידה וגם לסטודנטיות אחרי אימוץ, והן באות כחלק מהמהלך לסייע לסטודנטיות אימהות להתאושש מהלידה ולדאוג לתינוק בשנה הראשונה ללא חשש שיפסידו לימודים וכי התואר שלהן ייפגע.

את המהלך הובילו יושב ראש המל"ג ושר החינוך, השר נפתלי בנט, יחד עם חברי כנסת נוספים בהם חברת הכנסת שולי מועלם ממפלגת הבית היהודי, וכן בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות שליוותה את המאבק. על הבשורה הכריזו במל"ג ביום שלישי שעבר - 6/3, ממש לפני יום האישה הבינלאומי. לפי ההחלטה החדשה, הסטודנטיות האימהות יוכלו להחסיר עד 40 אחוזים מהשיעורים בקורסים שבהם יש חובת נוכחות.

ההחלטה מביאה שינוי עבור הסטודנטיות, שכן עד עכשיו היו זכאיות להיעדר רק 30% מכלל השיעורים, או עד שישה שבועות (הגבוה מבין השניים) אחרי הלידה. תוספת עשרת האחוזים להיעדרות באה להעניק סיוע נוסף לסטודנטיות במהלך התואר. חשוב לציין שההחלטה תקפה בכל המוסדות האקדמיים ברחבי הארץ. היא תקפה גם עבור סטודנטים גברים, שמעוניינים לחלוק את חופשת הלידה עם בת זוגם.

רם שפע, יושב ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות התייחס להחלטה החדשה ואמר: "עבור הסטודנטיות האימהות האתגר האקדמי כפול, כל הקלה כזאת היא משמעותית. נלחמנו כדי להרחיב את התקנות לסטודנטיות אימהות ואנחנו שמחים שמל"ג שיתפה איתנו פעולה. האקדמיה צריכה לעשות את המקסימום במטרה לאפשר למגוון אוכלוסיות להיכנס בשער ההשכלה ולתת את התמיכה המרבית כדי לוודא את ההצלחה של הסטודנטים."

חברת הכנסת שולי מועלם, יושבת ראש סיעת הבית היהודי, ציינה כי: "הורות היא ערך בסיס בחברה הישראלית והמצוינות האקדמית גם היא ערך חשוב. אחרי עבודה ממושכת, הגענו להסכמה על האיזון שבין הצורך לטפל בתינוק שאך נולד והצורך לעמוד בסטנדרטים במסגרת הלימודים האקדמיים. עד היום, הסטודנטיות היו צריכות לבצע תיעדוף בין האימהות לבין הלימודים, זה דבר שבמדינה יהודית לא מתקבל על הדעת."

בסרטון שהעלתה חברת הכנסת מועלם לעמוד הפייסבוק שלה, הוסיפה ואמרה: "הוספנו לכן עוד עשרה אחוזים של אפשרות להיעדרות מהלימודים אחרי הלידה. עשרת האחוזים האלה יוכלו לאפשר לכן להיעדר במהלך השנה הראשונה לחייו של התינוק ויעזרו לכן להיות עם התינוק שלכן כשהוא חולה. אתן יכולות לצרף את הזמן הזה לחופשת הלידה או להשתמש בו לסירוגין במהלך השנה אחרי הלידה. אני מאמינה בהוספת חיים משמעותיים אל החיים שלכן, ואני מאמינה גם במצוינות אקדמית. עשרת האחוזים האלה יעזרו לכן גם להיות עם התינוק שלכן יותר, אבל גם לא לפספס את הלימודים."

שינוי מבורך, אך לא מספיק - מה חושבות הסטודנטיות על ההחלטה?

רלי בריל, דוקטורנטית בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, מכירה היטב את הקשיים שאיתם מתמודדות סטודנטיות אימהות בזמן הלימודים. רלי היא ממנהלות קבוצת פייסבוק בשם "אימהות באקדמיה", שבאה לעזור לסטודנטיות אימהות ולאימהות שבדרך. "הנושא הזה חשוב לי. כאימא לשלושה ילדים, עברתי בעצמי את כל השלבים של אימהות, מהתואר הראשון והשני ועד לדוקטורט." היא משתפת.

"את הקבוצה פתחתי ממקום של שיתוף חוויות וקשיים כדי ליצור קשר עם עוד נשים כמוני. היום הקבוצה פועלת כבר חמש שנים ואנחנו עוסקות הרבה בקידום זכויות של סטודנטיות אימהות, טריות וותיקות. אנחנו פונות לתקשורת וגם לכנסת כדי לנסות ליצור שינוי."

על ההחלטה החדשה של המל"ג, היא אומרת: "תוספת עשרת האחוזים להיעדרות היא שיפור, ואנחנו מברכות עליו, אבל הוא לא מספיק. בגיל הזה התינוק עוד לא יכול להיכנס למעון ולאימהות לא אידיאלי להכניס אותו איתן לשיעור. אני עצמי הבאתי את ילדיי לשיעורים המון כי לא רציתי להפסיד חומר. חשוב להבהיר שלסטודנטיות האימהות אין רצון להתחמק מהלימודים, הן לא רוצות לפספס חומר והן גם יודעות שיתמודדו עם ההשלכות אחר כך. יולדות רבות משלמות לא מעט על תוספת שנה לתואר."

רלי אומרת שלדעתה, חשוב שנשים יבינו כי השילוב של אימהות ולימודים הוא אמנם לא קל, אך הוא בהחלט אפשרי. "אנחנו חושבות שלא צריך לוותר על לימודים, קריירה והגשמה עצמית. לכן חשובה גם התחשבות מצד האקדמיה. חשוב לנו להדגיש שלא מדובר במלחמה שלנו נגד מוסדות הלימוד. גם למוסדות יש רצון שהסטודנטיות יסיימו את הלימודים בהצלחה וכשזה יהיה המצב כולם רק ירוויחו מכך."

בעיניה, השינוי לא חייב להיות מורכב. "יש טכנולוגיות פשוטות שניתן ליישם מכל מקום, בעזרתן סטודנטיות יכולות לצפות בשיעורים אונליין ולא צריכות להביא את התינוק לכיתה. הפתרונות האלה יכולים לעזור לסטודנטיות להמשיך ללמוד גם בבית את שיעורי החובה ואפילו קורסי בחירה."

"גם כך לא פשוט להיות אם לתינוק. אני ועוד נשים רבות היינו שמחות מאוד ללמוד מהבית בחופשת הלידה ולא להגיע עם התינוק לשיעור. אף אחת לא רוצה להחסיר מהלימודים וכולנו עושות את התואר כדי להצליח וכדי להגשים את עצמנו." היא מוסיפה.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• סטודנטיות אימהות יצאו למאבק על מועדי הבחינות אחרי הלידה
• אימהות בלימודים וסטודנטיות בהיריון - איך הן עושות את השילוב?
• איך משלבים בין לימודי רפואה ושלושה ילדים? הסטודנטית שמראה שזה אפשרי
• סטודנטית חד הורית נאלצה להביא את הילדים לבחינה - מה עשה המרצה שלה?

"אנחנו שמחות שהכירו בבעיה, אבל עכשיו חייבים להיכנס לעומק הבעיה"

גם שלי נידם, סטודנטית ללימודי חינוך מיוחד וספרות במכללת חמדת הדרום ומנהלת נוספת של קבוצת הפייסבוק, מסכימה שההחלטה החדשה מבורכת אך דרושים צעדים נוספים כדי לאפשר לסטודנטיות האימהות תנאים מיטביים להצליח בלימודים. "העובדה שמל"ג התחיל לדבר על הסטודנטיות האימהות הוא הישג גדול מבחינתנו, מעצם ההיכרות שלו בקושי שלנו. עכשיו צריכים לשים לב לקשיים נוספים של הסטודנטיות האימהות, למשל התחשבות בהגשה של מטלות, במתן טווח ארוך והוגן יותר להגשה ובעזרה גם מעבר כשעולה הצורך."

"אנחנו שמחות מאוד על ההחלטה החדשה, שמחות שהכירו בבעיה, אבל עכשיו צריכים להיכנס לעומק הבעיה. לדעתי חשוב שבמל"ג יגיעו ממש אל הסטודנטיות וישמעו את הצורכים והקשיים שלהן, למשל דרך עריכה של סקרים. אני בטוחה שלמל"ג ישנם כל הכלים למצוא מענה לסטודנטיות." מוסיפה שלי.

כאימא לשני ילדים קטנים, היא מספרת על לא מעט קשיים בזמן התואר. "זו ממש הישרדות. ילדתי ביום הראשון של תקופת המבחנים. אחרי הלידה הייתי אובדת עצות לגבי המבחנים וממש שלושה ימים אחרי הלידה הגעתי למכללה למבחן. למזלי היו מרצים שהתחשבו בי, למשל מרצה שפניתי אליו והסברתי שאני לא מרגישה מוכנה אישר לי להישאר בבית, כי הוא לא מצפה ממני להגיע זמן קצר כל כך אחרי הלידה."

לדבריה, דווקא בלימודי החינוך שבהם יש רוב נשי, עולות לא מעט בעיות אצל הסטודנטיות אחרי הלידה. "במקרה שלנו, הסנדלר ממש הולך יחף. אנחנו מדברות על כל הנושאים האלה בכיתה אבל לא מיישמים אותם, וזה קצת אירוני."

"מבחינת הסטודנטיות, שילוב הלימודים והאימהות הוא ממש לוגיסטיקה. אני נוסעת כל יום מאשקלון לנתיבות ללימודים וצריכה לדאוג כל הדרך גם לתינוקת ולסדר היום שלה וזה לא קל. כמו כן, לחשוף תינוק לסביבה אחרי 15 שבועות בלבד ולהביא אותו למכללה זה לא בריא ואפילו מסוכן. אני מכירה לא מעט בנות מהשנה שלי שילדו ופרשו מהלימודים עקב הקשיים הרבים. אילו הייתה התחשבות גדולה יותר, המצב הזה היה יכול להיפתר. חשוב שבמל"ג יביאו בחשבון את הדברים האלה. יש פתרון שמתאים לסטודנטית אחת ולא לאחרת. לכן לדעתי צריכים להציג פתרון שמתאים לכולן, עם אופציה לבחירה. אם למשל סטודנטית מעדיפה ללמוד באופן מקוון מהבית, היא תוכל לבחור לא להגיע למכללה. במל"ג צריכים להתקדם ולהתאים את הלימודים לרוח הזמן."

"יש הרבה דרכים לפתור את הבעיות של סטודנטיות אימהות, המצב לא צריך להיות כל כך מורכב." מסכימה איתה אלישבע, סטודנטית ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ואימא לילד בן שנה. "אני הרגשתי שאני ממש נאבקת במערכת, זה משהו שקשה לעשות גם ללא ילד אבל כשמכניסים תינוק למשוואה הקושי רק עולה כשמתמודדים עם בירוקרטיה ואילוצים."

אחת הדרכים שבהן ניתן לדעתה לסייע לסטודנטיות היא לשקול מחדש את הדרישה לנוכחות חובה בקורסים רבים. "מהניסיון שלי, חלק מהסטודנטים קולטים את החומר טוב יותר כאשר הם לומדים באופן עצמאי. לי היו מעבדות בתואר ואני מבינה את חובת הנוכחות בהן, אבל בקורסים רבים הרגשתי שאני לומדת טוב יותר בבית." היא מציינת גם שבחירה בעבודות גמר במקום מבחנים יכולה לסייע, "עבודות יכולות לעזור להתמודד עם המרדפים להשלמת החומרים בדרך להספיק את הכל לקראת מועדי ג' ומועדים מיוחדים."

לדעתה, חלק גדול מהשיפור במצב חייב להיות כרוך גם בשינוי תפישתי של האקדמיה ושל החברה שלנו באופן כללי. "בעיני, אם היו מעודדים נשים לגשת לאקדמיה היו נשים רבות יותר בעמדות בכירות במשק. האקדמיה לא מבינה לגמרי את הקושי של הורים סטודנטים, אימהות ואבות כאחד. המערכת תצטרך להתאים את עצמה לנשים ולצורכים שלהן. עכשיו כשיותר ויותר נשים הולכות ללמוד, אני מאמינה שהשינוי יקרה ועם ההתקדמות נראה יותר הבנה לקשיים ולמורכבות בשטח."