הסטודנטית שבחרה ללמוד עיצוב כדי לעזור לילדים עם מוגבלויות

ללמוד עיצוב כדי לעזור לאחרים: סיפורה של הסטודנטית אור ג'ופי, שמתחילה ללמוד עיצוב תעשייתי

כל סטודנט הולך ללימודים כדי להכיר מקרוב נושא שתמיד עניין אותו או לקדם מטרה שחשובה לו. עבור אור ג'ופי, שהתחילה בשבוע שעבר לימודי עיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון HIT, התואר הוא גם דרך לפעול למען מטרה חברתית שתמיד הייתה קרובה לליבה, והיא סיוע לאנשים עם מוגבלויות.

במסגרת תהליך הקבלה שלה ללימודים, היא כללה בתיק העבודות שלה מיזם מיוחד שנועד לסייע לילדים שמתניידים בעזרת כיסא גלגלים, כדי לעזור להם לחוות את אמנות הרחוב מהישיבה בכיסא הגלגלים. הפרויקט, שזכה לשם "הגלגל החמישי", מאפשר לילדים לצייר על המדרכה בעזרת גלגל מיוחד עשוי גיר שמחובר למתקן עשוי עץ שנוח להחזיק אותו.

"אני מאוד מתעניינת באמנות רחוב, נוסף על כך אני תמיד שמה לב לאנשים עם שונות או מוגבלות. חשבתי על כך שילד שיושב בכיסא גלגלים לא יכול לצייר על המדרכה עם גירים, החלטתי לעצב עבורו מתקן שיאפשר לו לצייר על הרצפה." היא מתארת. לשם כך חקרה תהליכי ייצור של גירים ואפשרויות שונות לבניית מתקן.

עבור הכנת תיק העבודות, ערכה יום צילומים ובו ילדה (שאיננה נכה), ניסתה להשתמש במוצר ולצייר איתו על המדרכה. את תוצאות יום הצילומים הציגה בפני וועדת הקבלה של המכון. היא מספרת שהשופטים בוועדה התרשמו לטובה מהפרויקט שהציגה. "קיבלתי עליו מחמאות, הם אהבו את הקירוב של הרעיון לסיוע לאנשים עם מוגבלויות. היו לי בתיק העבודות פרויקטים נוספים שעסקו באנשים עם מוגבלות, אבל זה בלט במיוחד."

היא מציינת שלדעתה, עדיין נחוצים שיפורים בפרויקט וכי היא מתכננת להמשיך לעבוד עליו בעתיד כדי להפוך אותו ליעיל ושמיש עבור ילדים. "תוך כדי עריכת הפרויקט הבנתי שמבחינה הנדסית הוא קשה לתפעול, צורת הגלגל מקשה לצייר על המדרכה. אני רוצה לפתח את המוצר, לא בהכרח באותה הצורה, כדי שניתן יהיה להפעיל עליו לחץ ולצייר בקלות רבה יותר."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• בגיל 42 ועם הפרעות קשב, יוסי סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות
• על המאבק למען שוויון זכויות עבור סטודנטים עם הפרעות קשב ולקויות למידה
• סטודנטים לעיצוב הגשימו חלום לדורון גנון שנפצעה בתאונה ועזרו לה להתאפר לבד
• הפרויקט המיוחד שיזמו שתי סטודנטיות, שמפעיל משחקיות לילדים עם צרכים מיוחדים

לאזור את האומץ ללכת ללמוד, כדי לפעול למען קידום הנגישות

לאור יש חיבור קרוב עם תחום הסיוע לאנשים עם מוגבלויות. היא מתמודדת עם דיסלקציה ו – ADHD ולמדה ב"בית של תמר", בית ספר לתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז. "לא הסתדרתי במערכת הרגילה, בה למדתי עד כיתה י'," היא מספרת. "בבית של תמר הצלחתי מאוד. למדתי במגמת אמנות וסיימתי עם בגרות מלאה."

למרות ההישגים הגבוהים שלה בתיכון, היא אומרת שהתמודדה עם לא מעט לבטים וחששות לגבי המשך הדרך. "עדיין היה לי איזה שהוא פחד להתמודד עם לימודים ומסגרות, כי חוויתי הרבה כישלונות. רק עכשיו, כשאני בת 29, אזרתי את האומץ ללכת ללמוד."

את הבחירה בלימודי עיצוב תעשייתי עשתה אור אחרי שמונה שנים בהן הייתה בשירות קבע. בשבוע שעבר, התחילה את השבוע הראשון לתואר, צעד שהביא איתו התרגשות רבה אבל גם מעט חשש. "זה שינוי גדול מאוד לעבור מקבע למערכת לימודים, זה עולם אחר לגמרי. אבל היה ממש נחמד בשבוע הראשון. בחרתי במקצוע שיש בו הרבה עבודה מעשית, זה משהו שאני מאוד טובה בו."

במהלך הלימודים היא גם מסתייעת במרכז לנגישות אקדמית שפועל במכון הטכנולוגי חולון. זהו מרכז שבא לסייע לסטודנטים עם לקויות למידה וצרכים מיוחדים אשר הוקם בסיוע של הביטוח הלאומי ומעניק סיוע וליווי לאותם סטודנטים, כדי שיוכלו למצות את מלוא היכולות הלימודיות.

הבחירה שלה בתחום העיצוב התעשייתי נבעה בין היתר מהרקע שלה בתחום האמנות בתקופת התיכון אך גם מהעניין הרב שלה בעיצוב צעצועים לילדים עם צרכים מיוחדים, ענף שנחשפה אליו לאורך השנים. "הנושא הזה חשוב לי והעניין שלי בו התחיל מגיל צעיר. כבר בגן היו לי שני חברים עיוורים. מגיל קטן ידעתי לקרוא ברייל ותמיד היו לי משחקים שהיו נגישים אליהם שגם הם יכלו לשחק בהם."

"בצופים הדרכתי ילדים עם צרכים מיוחדים. גם בבית הספר המיוחד שבו למדתי היו ילדים ברמות תפקודיות שונות, שהצליחו לסיים עם בגרות מלאה. תמיד היה לי חשוב לקרב את מי ששונה או מתמודד עם מגבלה."

לדבריה, דרך האופי המגוון של תחום העיצוב התעשייתי הרגישה שתוכל לשלב בין שני התחומים שסקרנו אותה, עיצוב צעצועים ונגישות. "משכה אותי העובדה שעיצוב תעשייתי הוא ענף שפתוח להרבה מאוד כיוונים, הוא מכיל הרבה תת נושאים. ראיתי אותו כנושא כללי שדרכו אני יכולה לשלב את הרצון של לעזור לאנשים ולסביבה, עם השאיפה לעצב צעצועים ומוצרים לילדים."

למרות שאור עדיין בתחילת הדרך בלימודים, היא בטוחה שגם בעתיד תמשיך לעסוק בקשר שבין עיצוב לאנשים עם מוגבלויות. "אנשים אומרים שבאים לתואר עם נישה ספציפית ואז מתעסקים במשהו אחר לגמרי," היא מתארת. "זה קצת מוקדם להחליט. אולי משום שאני מגיעה מקבע וחברים רבים שלי נפצעו, אבחר להתמקד גם בתחום השיקום. זה ענף שהמדינה שלנו מאוד מפותחת בו ואנחנו בין הטובים בעולם. אני יודעת שבטח אעסוק בעיצוב שיקל על אנשים למצוא פתרונות לבעיות."

לדבריה, למרות שישראל מתקדמת מאוד בתחום השיקום, עדיין ישנה כברת דרך לעשות בכל הנוגע להנגשה של המרחב הציבורי לאנשים עם מוגבלות. "זה נושא שלא מפותח כמו בחו"ל, בדיוק חזרתי מחצי שנה בלונדון ושם, למשל, על כל דבר אפשרי יש כתב ברייל. בארץ אין מודעות ברמה הזו. השבוע למשל נסעתי באוטובוס וראיתי שכפתור ה'עצור' היה הפוך וכך כתב הברייל שעליו לא היה ברור לעיוורים שנדרשים לקרוא אותו. כלומר, הכפתור כן היה כתוב בברייל אך מי שהתקין אותו לא נהג באכפתיות כמספיקה כלפי העיוור, שכעת לא יצליח לקרוא."

היא מאמינה גדולה בכוח של תחום העיצוב לקדם את הנגישות בחברה שלנו. "אני יודעת שיהיה חשוב לי להמשיך להטמיע את נושא ההנגשה ואני אפעל לקדם אותו בארץ. אני חושבת שאם המודעות לנגישות תעלה בארץ זה יעזור לאנשים רבים יותר להשתלב ולהרגיש פחות שונים."