איך אפשר ללמוד שפה וגם לעזור לאחרים? בפרויקט "שפה משותפת" מצאו תשובה

10/7/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (2,913 צפיות)

לא מעט סטודנטים מחפשים מסגרת בה יוכלו לתרום לחברה אך מתקשים למצוא זמן לכך בזמן הלימודים. סטודנט אחד הקים יוזמה שתאפשר לסטודנטים להתנדב וגם תענה על צורך נוסף שלהם: לשפר את השליטה בשפות זרות. אז איך מפגשים שבועיים עם קשישים יכולים לעזור לכם לשפר את האנגלית שלכם? שמענו על כך מכמה סטודנטים שלוקחים חלק בפרויקט.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


רוצים ללמוד שפה? פרויקט הסטודנטים שיעזור לכם וגם יתרום לקשישים


"הקשר מתחיל כמבוסס אינטרס ללמוד שפה, אבל עם הזמן מבינים שהדבר שחשוב באמת הוא הקשר עצמו."


פרויקט הסטודנטים "שפה משותפת" החל את דרכו לפני כשנתיים. את היוזמה הקים יאיר בן דוד, שלומד לדוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת תל-אביב. כעת פועל המיזם באוניברסיטה וגם במספר מוסדות נוספים, ביניהם מכללת סמינר הקיבוצים. בקרוב הוא צפוי להתרחב למסגרות נוספות, גם מחוץ לתל אביב.


נכון להיום, משתתפים בתכנית כעשרים סטודנטים, שמגיעים מחוגים וממסלולי לימוד שונים. אחת לשבוע, הם נפגשים לשעה אחת עם קשיש או קשישה ומשוחחים איתם בשפה זרה, בדרך כלל מתקיים המפגש בתוך בית האבות. כך הם יכולים לשפר את שליטתם בשפות שונות ובמקביל כמובן לסייע להפיג את בדידותם של המבוגרים ולספק להם חברה.


יאיר מספר שאת הרעיון למיזם קיבל מחיפוש של קרובת משפחה אחרי מסגרת לשיפור השפה האנגלית. "הייתה לי קרובה שרצתה ללמוד אנגלית והיא לא מצאה מורים באזור שלה. היא הגיעה לבית אבות ושאלה אם אחד הקשישים יוכל לסייע לה ללמוד, היו שם מספר אנשים שממש שמחו. אמרתי לעצמי שיש הרבה מבוגרים שמבינים שפות ורוצים לחלוק את הידע שלהם וכן יש הרבה צעירים שצריכים לשפר שפה." הוא מתאר. "תמיד היה לי עניין בשפות, זה גם חלק מתחום המחקר שלי לדוקטורט. אני חוקר את מושג 'הדיבור הפנימי', שמתייחס לחשיבה באמצעות שפה."


בתחילת הדרך, הפעילו מערכת ממוחשבת כדי לבצע את ההתאמה בין המתנדבים לבין המבוגרים, אולם היום משתמשים בעיקר בשיחות טלפון. בשיחה מבררים את השפות בהם שולטים שני הצדדים ואת המיקום שלהם בארץ וכך יוצרים 'שידוך' ביניהם, בדרך כלל מדובר בהצלחה.


"זה קצת כמו אתר הכרויות, לפעמים זה מצליח ולפעמים פחות," מסביר יאיר. "אנחנו מקבלים לעתים מקרים בהם פחות מסתדרים, אבל בדרך כלל רואים את זה די בתחילת הדרך. זה לא נובע מאופי, אלא מכך שחושבים שיש זמן פנוי ובפועל מתברר שזה לא המצב. לפעמים הסירוב בא מצד הקשישים, שלא זמינים כי יש להם עיסוקים אחרים. זה היה מפתיע ונחמד לגלות שלא תמיד יש פניות לקשישים ושהם לא בהכרח בודדים."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


מאינטרס לקשר הדדי


מלבד ריכוז הפרויקט, יאיר גם לוקח בו חלק פעיל בעצמו ונפגש אחת לשבוע עם קשישה בבית אבות ברמת אביב. דרך השיחות איתה, הוא מנסה לשפר את השליטה שלו בשפה האנגלית, שהיא משאב חיוני עבורו גם ללימודים וגם לעבודה. "היא אישה מבוגרת שעברה בחייה במדינות רבות כמו גרמניה, אנגליה וארצות הברית. אנחנו נפגשים כבר כחמישה חודשים והולך מצוין." הוא מתאר. "אנחנו מדברים הרבה על פוליטיקה, על החיים האישיים. אנחנו גם משוחחים על אירועים אקטואליים בעולם."


"נוצר בינינו גם קשר אישי מאוד, שנינו מכירים אחד את השנייה מצוין." הוא מוסיף. "לדעתי זו דוגמא טובה למהות של המיזם. הקשר מתחיל כמשהו מבוסס אינטרס, ללמוד שפה, ועם הזמן מבינים שמה שחשוב באמת הוא הקשר עצמו. גם כשאין לי כוח אני מגיע לשוחח איתה, בגלל החשיבות של התכנית. היא אפילו ביקשה ממני לסדר סטודנטים לחברות שלה."


מתנדבת נוספת שמשתתפת בפרויקט היא דינה, סטודנטית ללימודי משפטים ומזרח אסיה. היא מספרת שהחלה להשתתף במיזם לפני כחודשיים ובמסגרתו היא שואפת לשפר את השליטה בשפה הרוסית ולתחזק אותה. "עליתי ארצה בגיל כמה חודשים. אני לא גרה בבית היום אז לא מדברים בסביבתי רוסית ואין לי הזדמנות לתרגל את השימוש בשפה." היא אומרת.


"אנחנו נפגשות פעם בשבוע במרכז לקשישים ברמת גן ומדברות על כל מיני דברים. היא מספרת לי על חייה ועל משפחתה ואני מספרת לה על הלימודים. אנחנו מתראות לפני חוג האמנות שהיא משתתפת בו במרכז, אז היא מדברת גם על אהבתה לציור. השיחות בינינו מאוד פתוחות." ממשיכה דינה.


לדבריה, המסגרת השבועית של התכנית מתאימה לשתיהן, "יש גבולות וזה נוח מאוד לשתינו. היא יודעת שאני מגיעה פעם בשבוע ואנחנו מדברות אז. למרות הגיל שלה היא מאוד פעילה, היא הולכת לחוגים, ממש נערה צעירה באופי שלה. יש לה משפחה וחברים, אז אין צורך להפיג לה את הבדידות. המפגשים הם ממקום הדדי, גם ממקום של לעזור לי לשפר את השפה." היא אומרת גם שהמפגשים שלה ושל אידה ממש לא יסתיימו בתום שנת הלימודים והיא מצפה כבר להיפגש איתה גם בחופשת הקיץ.


יאיר מציין שקיימת שאיפה להמשיך לפתח את הפרויקט הלאה. בעבר שקלו לפתוח גם אפשרות לשיחות אונליין לתרגול השפה, אך הרעיון הזה עבד פחות טוב בשטח, שכן לא כל הקשישים שולטים בשימוש באינטרנט ובעולם הדיגיטלי. עם זאת, הוא אומר שייתכן שישכללו את הכיוון הזה בהמשך הדרך.


אחד האפיקים המרכזיים שמנהלי הפרויקט שואפים אליו היא התרחבות לערים נוספות בארץ. אורית, שמובילה את המיזם היום יחד עם יאיר, מציינת שאם עד כה פעלה היוזמה רק בבתי אבות בודדים, עם הזמן הבחינה כי גם סטודנטים בערים כמו גבעתיים ומת גן, ואף מחוץ לאזור המרכז, הביעו עניין להשתתף. כך, לאחר תקופת המבחנים ובשנת הלימודים הבאה, יחלו ליצור קשר עם בתי אבות נוספים דרך הרשתות החברתיות, כדי לפעול גם במוסדות אלה.