מתכננים עתיד, בונים קריירה: תערוכת בוגרי אדריכלות באריאל

איך תיראה האדריכלות של המחר? הבוגרים באריאל מתכננים עתיד

תערוכת בוגרי ארכיטקטורה באוניברסיטת אריאל

בסוף השבוע שעבר, נפתחה תערוכת הבוגרים בלימודי האדריכלות של אוניברסיטת אריאל. ערב הפתיחה החגיגי התקיים ביום חמישי - 13 באוגוסט בתל אביב ומשך אליו מבקרים רבים. התערוכה, שמכונה "LOADING" (טוען), פתוחה עד רביעי ה - 19 לאוגוסט, ובה עוסקים הבוגרים הטריים בסוגיות מגוונות כמו גבול, יחסים בין האדם והעיר ואזורי מגורים ושואלים שאלות על האדריכלות של המחר. יצאנו להתרשם מתוצרי הבוגרים והבאנו עבורכם כמה פרויקטים מעניינים במיוחד.

אדריכלות ללא גבולות

תערוכת הבוגרים היא סיומו של תהליך ארוך ומורכב שעוברים הסטודנטים בשנה החמישית לתואר הראשון באדריכלות. הסטודנטים באריאל עבדו במהלך שנה ה' בסטודיו, בו הם קיבלו הדרכה מאדריכלים מובילים וגיבשו רעיונות וכלים שיכולים לשרת אותם גם בעתיד.

התערוכה עצמה תוכננה והופקה על ידי הסטודנטים, שגם הקימו אותה בעצמם. ליאור חקמז, אחד הבוגרים, גם היה חבר בצוות הניהול של התערוכה. הוא מספר שאת התכנונים החלו כבר בתחילת שנה ה', הם הזמינו חומרים, התנהלו מול ספקים, עסקו בעיצוב גרפי של החומרים ודאגו לכל הפרטים, עד הבורג הכי קטן.

הפרויקט של חקמז עצמו חוקר את מושג הגבול ובוחן את שכונת מונטיפיורי והאזור שבין רחוב הארבעה לרחוב החשמונאים בתל אביב. הוא מצא שהתכנון באזור יצר ניתוק בין השכונה לרצף העירוני של שאר העיר, מה שגרם לה להתמלא במבני תעשייה ובהמשך גם בפשע. דרך האדריכלות, הוא שואף לפתוח מחדש את החלל כדי שישרת את הציבור על ידי פתיחה ושינוי של גבולות העיר.

מתכננים את הארכיטקטורה של העתיד

אחת השאלות הגדולות שהעסיקו את הבוגרים הוא עתידה של הארכיטקטורה בעידן הדיגיטלי. אנדרי זרצקי עסק בסוגיה הזו בפרויקט שלו - אדריכלות לאנשים. "כדי להבין את העתיד של האדריכלות אנחנו צריכים להבין מה היא עכשיו", הוא אומר. "היום, כל השליטה על האדריכלות נמצאת בידי מעגל צר של אנשים. בדרך כלל זאת בנייה סטנדרטית שחוזרת על עצמה, אבל לכל בן אדם יש ראייה שונה של בית החלומות שלו. בפרויקט ניסיתי לבחון איך תתבצע בפועל החזרת האדריכלות לאנשים."

זרצקי מספר שעוד לא סיים לעבוד על הפרויקט השאפתני שלו, והוא מחפש דרכים לפרסם אותו הלאה. "אני מסתכל על זה לא רק כפרויקט גמר לתואר באדריכלות, אלא משהו שבאמת יכול לעבוד גם בעולם האמיתי," הוא מתאר.

אדם, סביבה וטבע - איפה אנחנו חיים?

במהלך הלימודים לתואר הראשון, רוני חנן עקב אחרי פרויקטים שיצאו מבית הספר והבחין שרבים מהם עסקו בערים הגדולות ירושלים, חיפה ותל אביב. "זה הרגיש לי כמו בריחה למקום נוח כי יש המון מקורות ותזות שמדברים על הנושא האורבאני, ובניגוד לזה מעט מאוד תזות שעוסקות בנושא ה"מדבר", ערים מדבריות." הוא טוען.

הוא ראה לנגד הערים הגדולות המתקדמות את ההזנחה בעיירות הפיתוח בנגב ובחר בפרויקט שלו להתמקד בעיר הדרומית ערד. הוא סייר בעיר, תיעד וצילם וגם שאל הרבה שאלות נוקבות על המקום שתוכנן במקור "להפריח את שממת הנגב", אך כיום הפך לעיר מוזנחת. הוא מנסה לפתור שאלות כמו: מדוע לא מתייחסים בתכנון לסביבה ולאקלים בהם אנו חיים? מדוע מתכננים אדריכלות שיוצרת ניכור? חנן, שבינתיים הספיק כבר להשתלב בעבודה במשרד גדול, יצר בפרויקט הגמר חזון לבניית מתחמי תרבות והייטק בערד, שמאפשרים קשר בין האדם לסביבה הטבעית ועוצרת הנשימה של המדבר.

הקיימות והקשר שבין האדם לטבע הם סוגיות שמעסיקות אדריכלים רבים. בעולם הדיגיטלי של ימינו, שבו נראה שכולנו מסוגרים בתוך מבנים מול מסכי מחשב, מה המקום של איכות הסביבה בחיים שלנו? טל אטינגר דוד בוחנת בעבודת הגמר שלה את אזור עמק הצבאים בירושלים וחושבת שאפשר להשתמש בקשר בין האדם לטבע לטובת החברה.

"אני מאמינה, שאדריכלות טובה, בשונה מאומנות טהורה, לא יכולה להסתפק בהיגד אסתטי, או בפתרון פונקציונאלי. מטרתה העיקרית היא לספק פתרונות אנושיים וחברתיים, שבהם האדם במרכז." היא מתארת. "אני מאמינה גם בכוחם המרפא של הטבע ובעלי החיים וביכולתם לגשר על פערים בין בני אדם." בעבודת הגמר היא בוחנת איך אפשר להשתמש בטבע כדי לעשות שיקום חברתי לירושלים ולשכונות הכל כך שונות שמקיפות את העמק.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• עצמאיים בשטח: איך נראים החיים אחרי תואר ראשון באדריכלות?
• מה יותר חשוב - תואר או ניסיון? השאלות שמטרידות את כולנו
• איפה גרים הסטודנטים? פתרונות דיור יצירתיים בעיר הגדולה
• עיר, חברה ואדם: תערוכת בוגרים בעיצוב בסמינר הקיבוצים

האם אפשר לפתור את משבר הדיור? הסטודנטים חושבים שכן

אדוארד שיין עוסק בעבודת הגמר שלו בנושא בוער במיוחד בימינו, משבר הדיור. "הדבר הכי משמעותי שהניע אותי, הוא הרצון שהפרויקט יתעסק עם משהו ממשי, אמתי, שקשור למציאות היומיומית." הוא מסביר. "זאת הסיבה שליבת הפרויקט מתעסקת בנושא של תוספת יחידות דיור, מעין פרשנות חדשה ומרחיבה לתמ"א 38."

האם מרחב מגורים צריך רק לאכלס תושבים או שיש לו עוד תפקידים? שיין בוחן איך העיר עכו יכולה להכפיל ואפילו לשלש את האוכלוסייה שלה וגם ליצור בנייה מעניינת שמתאימה לזהות ולעבר של העיר ומאפשרת לה להמשיך לצמוח. לדבריו, השינויים האלה נועדו כדי שלא רק יזמים ונבחרי ציבור יוכלו ליהנות מהפירות, אלא גם אוכלוסיית התושבים בעכו.

"בפרויקט שלי אני מציע פירוש חדש למערך הבינוי הכולל של בלוק השיכון, תוך שימור הקיים. זאת מתוך אמונה שאסור לפגוש בתושבים הקיימים ולנשלם מהקרקע עליה ישבו במשך דורות," מתאר שיין. "לדעתי, רק בדרך של שימור הבניינים על תושביהם, אפשר יהיה להימנע מפעולות הרסניות של פינוי - בינוי והפיכת הבלוק העירוני למתחם עבור עשירים בלבד."

ומה הלאה מכאן? מה עושים עכשיו, אחרי שלימודי האדריכלות הסתיימו? שיין חושב שהוא רק בתחילת הדרך, אבל בהחלט מוצא מקום לשאוף לעתיד. "אני מרגיש שזה השלב שאני 'שולח את הלחם', ולא קוצר את הפירות עדיין", הוא אומר כשהוא מתייחס לתערוכה. "בהחלט שכללתי את הכלים שלי, את המשמעת העצמית וכמו כן את התפיסה שלי בנוגע למה שאני חושב שאני מסוגל לתרום פה לחברה בהמשך. עם זאת, אני חושב שההשקעה צריכה להשתלם לי גם במובן התכלסי. השלב הבא מבחינתי זה לבנות, לממש, ואם אפשר אז גם להתפרנס על הדרך."