חברי כנסת נבחנים בפסיכומטרי - כמה הם קיבלו?

הבחינה הפסיכומטרית מגיעה לכנסת - כמה קיבלו חברי הכנסת?

הבחינה הפסיכומטרית מהווה כיום תנאי כמעט הכרחי לכל מי שרוצים להתקבל ללימודים אקדמיים באוניברסיטאות ובמכללות. בנוסף לממוצע הציונים בבחינות הבגרות, חוגים רבים דורשים ציונים גבוהים בפסיכומטרי כדי להתקבל לשורותיהם. קיימים מסלולים מעטים בלבד שמאפשרים קבלה ללימודים בלי פסיכומטרי.

לרגל יום הסטודנט הבין לאומי שחל ביום שלישי השבוע (26 למאי), ערכה התאחדות הסטודנטים בישראל מבחן פסיכומטרי בקרב חברי הכנסת. אירוע זה בא לבחון את שאלת הנחיצות של הבחינה הפסיכומטרית ואת משקלה הרב בקבלה למוסדות אקדמיים בישראל. המבחן בו נבחנו חברי הכנסת אמנם נערך במתכונת מקוצרת וכלל שלושה פרקים בלבד אך הופיעו בו כל חטיבות הבחינה - חשיבה מילולית, אנגלית וחשיבה כמותית.

חוזרים לימי הלימודים - מי נבחנו ומי ביקשו הארכת זמן?

10 חברי כנסת מהמפלגות השונות ניגשו לבחינה, ביניהם ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני; ח"כ אורן חזן ממפלגת הליכוד; ח"כ יעל גרמן ממפלגת יש עתיד; ח"כ יואב קיש ממפלגת הליכוד; ח"כ קארין אלהרר ממפלגת יש עתיד; ח"כ עיסאווי פריג' ממפלגת מרצ; ח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני; ח"כ רחל עזריה ממפלגת כולנו; ח"כ רועי פולקמן מ"כולנו"; וח"כ מירב בן ארי ממפלגת כולנו, שאף הייתה מיוזמי האירוע.

מעניין לציין גם כי בתחילה דווח באמצעי התקשורת כי במבחן ייקחו חלק כ - 20 חברי כנסת, ביניהם גם ח"כ כמו דב חנין ואיתן כבל. עם זאת, לבחינה עצמה התייצבו 10 חברי כנסת בלבד, כאשר דווקא שר החינוך, נפתלי בנט, נעדר מהאירוע.

חברי הכנסת ישבו למלא את המבחנים במתכונת שהייתה אמורה לדמות את תנאי הפסיכומטרי, כולל הגבלות זמן ובוחנים שהשגיחו על התנהלות המבחן והקפידו על הנהלים. חלק מהנבחנים הביעו חשש לקראת הבחינה, שכן עבור חלקם זהו עניין של שנים מאז נבחנו בה בעצמם. חלק מחברי הכנסת התקשו לעמוד במגבלות הזמן ואף החלו להתווכח עם המשגיחים כשתמה ההקצבה של חצי שעה, ובאולם המאולתר התעוררה מהומה קטנה כשאחד הח"כים אף איים לקרוע את טופס הבחינה.

את אירועי יום הסטודנט בכנסת יזמה, כאמור, חברת הכנסת מירב בן ארי ממפלגת "כולנו". בעמוד הפייסבוק שלה ציינה חברת הכנסת בן ארי כי היא חשה שחשוב להעלות על סדר היום את נושא הסטודנטים בישראל. האירועים נועדו, בין היתר, כדי לקדם הצעת חוק על פיה סטודנטים יוכלו לתרום במסגרת פעילות חברתית למען הקהילה ובתמורה לקבל 2 נקודות זכות. לאחר מכן הדגישה ח"כ בן ארי כי מטרת הבחינה שנערכה לחברי הכנסת הייתה חיזוק קריאתם של הסטודנטים נגד המשקל המופרז שמוענק כיום לפסיכומטרי בתהליך סינון המועמדים לאוניברסיטאות ולמכללות.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• מבטלים את הפסיכומטרי? בג"ץ: תנו סיכוי לשיטת המצרף
• מה למדו חברי כנסת מובילים? על פוליטיקאים והשכלה גבוהה
• ראיון עם איציק שמולי - התפקיד של הסטודנטים הוא לצאת להיאבק

חלשים במתמטיקה, חזקים באנגלית - ציוני הח"כים

כמה קיבלו הח"כים בבחינה? התוצאות מעט מפתיעות. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אסר אמנם על פרסום התוצאות האישיות של כל אחד מחברי הכנסת, אך עם זאת הותר לפרסום הציון הממוצע שקיבלו כל הח"כים. במקביל יכלו הנבחנים לבחור לדווח לתקשורת על הציונים שקיבלו, אולם חיפוש מהיר ברשת לא הוביל לממצאים כלשהם בעניין.

הציון הממוצע של חברי הכנסת היה 73 מתוך 100. יש לציין כי בפרסום זה השתמשו במדד ציונים של עד 100 ולא עד 800 כפי שנהוג בפסיכומטרי ה"אמיתי". אילו היינו מחשבים את הציון הממוצע בבחינה פסיכומטרית רשמית, היה הציון עומד על כ - 584. לשם השוואה, הציון הממוצע בקרב הסטודנטים הוא 533 בערך, זאת על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שאחראי על הפסיכומטרי.

בניתוח התוצאות בפרקים השונים, ניתן לראות שחברי הכנסת השיגו את הציון הגבוה ביותר בפרק האנגלית, עם ציון ממוצע של 83 מתוך 100, תוצאה גבוהה למדיי. בפרק החשיבה המילולית הציון הממוצע היה 72. החלק בו התקשו חברי הכנסת יותר מכל היה הפרק הכמותי, בו השיגו את הציון הממוצע 60 בלבד.

מעניין לבחון את ציוני הח"כים ולתהות לגבי משמעותם - האם יש צורך בציון גבוה בפסיכומטרי כדי להגיע לעמדות מפתח במדינה? האם ציוני הפסיכומטרי יכולים לשמש מדד ליכולת להצליח בלימודים ובשוק העבודה? נראה כי בארגוני הסטודנטים יש כאלה שסבורים שלאו דווקא.

דרושה רפורמה? הצורך במבחן הפסיכומטרי

בהתאחדות הסטודנטים הארצית ציינו כי מטרת יוזמה זו הייתה להציג לחברי הכנסת כי אין צורך שלמבחן הפסיכומטרי יוענק משקל רב כל כך בעת הקבלה ללימודים. בהתאחדות הציגו אפשרות אלטרנטיבית, לפיה הפסיכומטרי יוכל לשמש הזדמנות שנייה לקבלה למועמדים שאין ברשותם ציוני בגרות גבוהים מספיק.

עוד התייחסו בהתאחדות לכך שהפסיכומטרי מעצים את הפערים הכלכליים בחברה הישראלית ואף לא משקף את האיכות האמיתית של המועמדים ללימודים. גם חבר הכנסת איציק שמולי התייחס לסוגיה זו, וציין כי הבחינה מציבה מכשול לצעירים משכבות חלשות באוכלוסייה, כמו בני המגזר הערבי או החרדי, שאין להן נגישות גבוהה לאקדמיה. כמו כן, התייחס שמולי לנשירה שקיימת בקרב סטודנטים מסיבות כלכליות, כאשר אלה אינם מצליחים להמשיך לשלם את שכר הלימוד למרות שהם עובדים במהלך לימודיהם.

עלות של מבחן פסיכומטרי הוא 540 שקלים בערך. עם זאת, מרבית הסטודנטים נעזרים בקורסי הכנה לקראת הבחינה שעלותם גבוהה באופן יחסי, בין 5,000 - 9,000 שקלים לקורס. חלק מהנבחנים מבצעים את הקורסים הללו מספר פעמים, עד להשגת הציון המבוקש. נתון זה נפוץ בקרב מועמדים למקצועות מבוקשים במיוחד, בהם כל נקודה יכולה להכריע בין קבלה לדחייה, כמו רפואה למשל.

הנתונים הארציים לגבי ציוני הפסיכומטרי מעלים שאלה לגבי אלו שיש להם סיכוי גבוה יותר להצליח בו. האם לנבחנים מרקע כלכלי טוב יותר יש סיכוי מוגבר להצליח? עד כמה הפן הכלכלי תורם לציון שאנו משיגים בפסיכומטרי? בין יוזמות בארגוני סטודנטים לדיונים במליאת הכנסת, על דבר אחד אפשר להסכים - נראה שסוגיית הפסיכומטרי עומדת להפוך לעניין החם הבא, מה שיכול להוביל לשינויים בבחינה כפי שאנו מכירים אותה היום.