נשים במדעים - ראיון עם דוקטור מיטל גל תנעמי
דוקטור מיטל גל תנעמי עומדת בראש מעבדה ייחודית לחקר צהבת שהוקמה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל. את המינוי הנכסף היא קיבלה לאחר שחזרה לארץ מלימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת טקסס ומחקריה פורסמו בכתבי עת יוקרתיים ברחבי העולם. התקשרנו לברך אותה על התפקיד החדש ושאלנו איך מפתחים קריירה במחקר ואילו תכונות נדרשות מסטודנטים שרוצים להצליח בתחום.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
.jpg)
התלהבות מדבקת
המסר העיקרי של דוקטור מיטל גל תנעמי, ראש המעבדה למחקר אודות הידבקות בהפטיטיס C בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בגליל, מופנה בראש ובראשונה לסטודנטיות. להן היא אומרת פשוט - לא לוותר: "אני רואה הרבה חברות שלי שהיו תלמידות נהדרות, אבל כשהגיע הזמן לעבור את הפוסט דוקטורט בחו"ל הקריירה שלהן נעצרה. חשוב לי לומר שעם כל הקושי של המשפחה, הילדים והבעל אנחנו יכולות להגיע למקומות גבוהים. התקופה הקשה עוברת ומסתדרים".
הקשיים שהיא מדברת עליהם, מוכרים לה מקרוב - את הקריירה האישית שלה כחוקרת היא התחילה במעבדה שבה שכולם חוץ ממנה גברים ואילו לה היו באותו זמן שני תינוקות בבטן. במקרה שלה, היא מספרת, דווקא היה מעורב בסיפור בעל תומך, שהביע נכונות לארוז את המשפחה ולנסוע. "זה לא תמיד ככה" היא מסבירה "ונשים ממהרות להתקפל כי הבעל הוא המפרנס העיקרי. לנו כנשים אסור לוותר ואם אנחנו חושבות שאנחנו יכולות לעשות משהו חשוב, יש לנו חובה להתעקש עליו".
רצתה להיות רופאה, התאהבה במחקר
הקריירה שלה בווירולוגיה (חקר הווירוסים) התחילה בכלל במקרה. "התואר הראשון שלי היה בלימודי ביולוגיה וחשבתי להיות רופאה". היא מספרת. אך במהלך הלימודים התנסתה בפרויקט קצר בחקר הסרטן והתאהבה בתחום. בהמשך, כשבחרה התמחות במסגרת הדוקטורט, ביקשה לחקור משהו שיכול לעזור לרפא אנשים באופן מיידי, "לא משהו שנעשה אתו שימוש בעוד שלושים שנה". כך היא הגיעה לחקור את נגיפי הצהבת. "יש המון חוקרים שלא מתעסקים במציאת התרופה הבאה לסרטן אלא מעניין אותם לדעת איך הווירוס עובד, מהם המנגנונים של החלבון הזה. אני במהות שלי התכוננתי לאורך כל הדרך לעסוק גם פיתוח של נוגדנים שיכולים לנטרל את הווירוס".
התחום שהיא מתמחה בו בהחלט עונה על הכמיהה לעסוק במשהו שיביא תועלת מידית לחברה. התפשטותה של מחלת הצהבת גורמת לעלייה תלולה במקרים של סרטן בכבד והפיתוחים שהיא מגיעה אליהם במעבדה יוכלו להציל חיים של אלפי אנשים בשנים הקרובות: "סרטן הכבד נחשב לבעיה מאוד רצינית שהולכת ומחמירה וצופים היום שהיקף החולים יוכפל בתוך מספר שנים. בשנות השבעים, לפני שגילו את הווירוס, ניתנו מנות דם שמכילות את הנגיף וככה הוא התפשט באוכלוסייה. עשרים או שלושים שנה לאחר ההדבקה, פתאום מתפתח סרטן".
לפני כשנתיים הומצאה תרופה למחלה, אבל חיסון עדיין אין. "אנחנו מגלים כיום יותר ויותר מקרים כאלה. בגלל שאין חיסון, יש המון הדבקות חדשות, למשל בקרב אנשים שמשתמשים בסמים. בישראל מדובר על אחוז אחד מהאוכלוסייה ובמצרים שלושים אחוז מהאנשים מודבקים בנגיף. במהותו, זה נגיף דומה קצת ל - HIV, הוא יכול להתפרץ אחרי שנים. השיא אמור להגיע באלפיים שלושים כך שאנחנו צריכים להיות מוכנים".
להמציא משהו שטרם נעשה
מעבר לעובדה שמדובר בשליחות, אין ספק שתחומי המחקר האלה מלווים בפוטנציאל כלכלי לא מבוטל. "זה שוק עצום בהיקפו". מספרת גל תנעמי. "אחת החברות העוסקות במחקר בתחום נקנתה לפני שנתיים בשישים ומשהו מיליארד דולר. החוקרים שבאופן ישיר קשורים לסיפור הזה מקבלים אחוזים אם רושמים פטנט, כולל הסטודנטים". ההתלהבות שלה כשהיא מדברת על מחקר בהחלט עושה חשק להפשיל שרוולים ולהיכנס למעבדה.
אילו תכונות צריך לקריירה במחקר?
"צריך המון דמיון ויכולת יצירתיות כדי להמציא משהו מחדש שאף אחד עוד לא עשה. להיות ערוך להשקיע המון בקריאה ובכתיבה. סטודנטים שבוחרים בכך צריכים לקחת בחשבון שמשקיעים המון שעות והכישלונות מרובים. עם זאת ההצלחות המעטות מרגשות כל כך שהן מפצות על חודשים ושנים של כישלונות. צריך לקבל את זה ולהמשיך להשקיע. כשמצליחים זה אדיר. לי כראש מעבדה יש כמובן גם סטודנטים שאני צריכה להנחות, כל אחד עם הפרויקט שלו, אז צריך כושר מנהיגות ויכולת הוביל. עוד משהו שאנשים לא תמיד מודעים אליו הוא שכדי לגייס כספים צריך גם כושר כתיבה. יש הרבה מתמודדים על מספר מאוד מצומצם של מענקי מחקר אז אני צריכה לשכנע למה דווקא המחקר שלי חשוב".
כשאני שואלת איך נראה יום שלה היא צוחקת ואומרת שיום של חוקר אינו נגמר אף פעם. התאומות כבר בנות שמונה והיא משתדלת לבלות איתן אחר צהריים פעם בשבוע: "זמן נמדד לפי איכות, לא לפי כמות", היא מסכמת. ושוב היא מבטיחה שהכל אפשרי.