תואר שלישי בפילוסופיה - מה תרצו לשאול?

 

 

משמעות המילה פילוסופיה ביוונית היא "אהבת חכמה", ואחת מנגזרותיה היא חדוות החשיבה, כשזו כוללת גם התבוננות בעצם פעולת החשיבה, דרכיה ומרכיביה. כך שהפילוסופיה נוכחת למעשה בכל תחום ידע, וגם לה עשרות תת תחומים. בכל שדה מחקר אנו מתחקים אחר האופן שבו אנו חושבים על השדה עצמו – מושגים, קטגוריות, מבנים תיאורטיים, הנחות יסוד, שאלות, וכן הלאה. איינשטיין טען שהמדע יכול היה להיראות אחר לחלוטין, אם היינו מציבים שאלות שונות מאלו שהצבנו מלכתחילה.

 

מסיבה זו, מחקר בכל תחום מכונה מחקר פילוסופי, וכשמסיימים תואר שלישי כלשהו מקבלים תואר "דוקטור לפילוסופיה", המעיד על העמקה משמעותית בתחום ידע מסוים. יחד עם זאת, מאמר זה אינו עוסק בכל אפשרויות הלימוד לתואר שלישי, אלא באפשרויות המחקר הקיימות בחוג לפילוסופיה דווקא. בישראל מדובר בתחום שוקק המייצא בכל שנה מוחות מקוריים וביקורתיים. מן הראוי גם לציין את פעילותה של האגודה הישראלית לפילוסופיה היוזמת כנסים ומפרסמת מאמרים בכתב עת ייעודי.

 

 

 

תלמידי המחקר יכולים להתעמק באחד מכמה תחומים מרכזיים והם: תורת המוסר, תורת ההכרה, אסתטיקה, מטאפיזיקה, מחשבה פוליטית, פילוסופיה של הדת ופילוסופיה של המדע. במשך ההיסטוריה הגבולות בין תחומים אלה היטשטשו, וכך גם נעשה פחות ברור ההבדל בין צורות שונות של כתיבה פילוסופית. וכך, תוכלו למצוא תיאוריות חדשות שמושאי חקירתן נעים בין אמנות, חברה, מדע ורוח.

 

נושאי מחקר לדוגמא:

 

 

 

 

לימודי תואר שלישי בפילוסופיה מיועדים בראש ובראשונה לבעלי תואר שני בתחום ממוסד מוכר, אך פתוחים גם למסיימי תואר שני בחוגים אחרים (אלא שאז יש לעבור מסלול השלמות). תנאי הקבלה לדוקטורט הם בדרך כלל ממוצע ציונים 85 בקורסי המוסמך, וציון 90 ומעלה על עבודת התזה. בוגרי תואר ראשון מצטיינים יכולים להגיש מועמדות למסלול ישיר לדוקטורט. סטודנטים לתואר שני, שנמצאים מתאימים לכך, יכולים ללמוד במסלול משולב למאסטר ודוקטורט.