תואר שלישי במדעי המדינה

דוקטורט במדע המדינה Ph.D

המומחים לפוליטיקה

בעידן של משטרים מתחלפים, מהפכות חברתיות ומאבקים ביטחוניים בקנה מידה עולמי, חוקרים בתחום מדעי המדינה מתמודדים עם שינויים רבים בשטח שמשפיעים גם על המתרחש באקדמיה. הכפר הגלובלי בו אנו חיים היום מציב כיוונים חדשניים ומרתקים למחקר, שעוסקים במתרחש בתוך מדינות, ביחסים ביניהם ובתהליכים בינלאומיים שמשנים את פני החברה.

מי ששואפים לקריירה אקדמית וחולמים להרצות על תחומים אקטואליים בפוליטיקה וביחסים בין מדינות יכולים לבחור במסלול לתואר שלישי במדעי המדינה. תואר שלישי הוא מסלול ממושך ומאתגר למדיי אך בסיומו הוא מאפשר לבוגרים לפתוח דלתות לעבר קריירה כמרצים באוניברסיטאות והשתלבות בגופי מחקר.

למי מיועדים הלימודים

המסלול מתאים למעוניינים להשתלב בקריירה מחקרית באקדמית בתחומים פוליטיקה, ממשל ויחסים בינלאומיים. הוא מיועד לבוגרי תואר שני מחקרי שמחפשים להעמיק את מיומנויות המחקר שלהם ולבחון לעומק תופעות ותהליכים מדיניים.
 

תכנית הלימודים

תכנית זו מיועדת להכשרה של חוקרים בתחום מדעי המדינה והיא מאפשרת לדוקטורנטים להעמיק בסוגיות בתחומים כגון יחסים בינלאומיים, ממשל, דיפלומטיה, מדיניות ציבורית וביטחון. במהלך התכנית עורכים מחקר מקיף בתחום מסויים תוך יצירה של שיתופי פעולה עם חוקרים בכירים ופרסום של המסקנות בכתבי עת אקדמאיים. לאורך המסלול משתתפים בדיונים אקדמאיים ומפתחים את יכולות המחקר והביקורת לגבי תהליכים ותופעות אקטואליות בזירה המקומית והבין לאומית.
 

מתכונת הלימוד

משך השלמת המסלול נע בין ארבע לחמש שנים. בשנה א' מתמקדים בכתיבה של הצעת המחקר ולרוב שנה זו מכונה "שלב א'". בשנה זו גם לומדים בסדנאות ומשתתפים בקורסים עיוניים שרלבנטיים לתחום המחקר שלהם. לאחר מכן מתקיים שלב ב' שבו כותבים את עבודת המחקר תוך ליווי של המנחה.
 

רוב מוסדות הלימוד מציעים מגוון רחב של מלגות לתואר שלישי. אלה כוללות מלגות השתלמות לתלמידי המחקר, קרנות למימון המחקרים וכן מעניקים לפרסום של מאמרים, פרקים וספרים ולהשתתפות בכנסים מקצועיים.

יש לציין כי ישנם מוסדות המאפשרים ללמוד במסלול ישיר לתואר שלישי, בו ניתן להשלים את התואר הראשון, השני והשלישי בפרק זמן מקוצר. מסלולים אלה מיועדים בדרך כלל לסטודנטים מצטיינים במיוחד.

נושאי המחקר

 

ישנם מגוון של נושאים בהם עוסקים מרצים באוניברסיטאות ושנתן להתמקד בהם בעבודת המחקר. ביניהם:

 

דמוקרטיה וגלובליזציה	שלטון מקומי
מחשבה מדינית יהודית	פוליטיקה ודת
נפילת משטרים ומדינות	אתניות ולאומיות
מדיניות ואסטרטגיה ימית	פוליטיקה אמריקנית
דילמות במלחמות מודרניות	ביטחון במזרח התיכון
מחשבה אסטרטגית מודרנית	ועוד
מדיניות חוץ ויחסים בינלאומיים

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לדוקטורט משתנים מעט בין המוסדות אך ברוב המקרים על המועמדים להיות בוגרי תואר שני במדעי המדינה, במסלול מחקרי. ממוצע הציונים שנדרש נע בין 85 - 90. יש צורך בציון גבוה בעבודת התזה, שבין 85 - 90 (תלוי במוסד הלימוד). חלק מהמוסדות מקבלים גם בוגרי תואר שני בתחומים קרובים אחרים, בכפוף למעבר של השלמות מתאימות.

כמו כן, המועמדים צריכים להגיש המלצות מגורמים אקדמיים שמעידים על יכולות המחקר והצהרת כוונות שבה מפרטים את כיווני המחקר והתחומים אותם הם מעוניינים לחקור. אחד התנאים להרשמה הוא מציאת מנחה מתאים לביצוע המחקר. אחרי אישור של נושא המחקר על ידי המנחה מגישים אותו אל וועדה שמאשרת או דוחה את נושא המחקר.

בוגרי תואר שני לא מחקרי שמעוניינים להתקבל יכולים ללמוד בתכנית להשלמת התזה. במסגרת המסלול הם כותבים תזה או מאמר מקביל בליווי מנחה וכך מוכיחים את כישורי המחקר.

 

תעודה

לאחר השלמת כל החובות הלימודיים, הגשת עבודת המחקר ואישורה מקבלים תואר שלישי Ph.D.

מוסדות

 

• אוניברסיטת חיפה: סטודנטים באוניברסיטת חיפה יכולים להתמחות בתחומים כגון מנהל ומדיניות ציבורית, ממשך ורעיון מדיני או יחסים בינלאומיים. כמו כן, באפשרותם לבחון בתחומים שבית הספר אינו מתמקד בהם ולהיפגש עם חוקרים מחוץ לאוניברסיטה לשם ביצוע המחקר.

 

• אוניברסיטת תל-אביב: באוניברסיטה מציעים מסלול ישיר ומסלול רגיל. תחומי המחקר של הסגל רבים ומגוונים וכוללים היבטים כלליים, תרבותיים, פוליטיים וחברתיים של מדינות ומשטרים.

 

• אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): בבר אילן ניתן לבחור בתחומי מחקר מגוונים כגון משטר בישראל, מדיניות חוץ, אסטרטגיה וביטחון במזרח התיכון, פוליטיקה ויהדות ונושאים נוספים לפי תחומי מחקר של הסגל. תלמידים שמעוניינים למקד את הקריירה האקדמית שלהם בהמשך יכולים לבחור בהתמחות משנית.

 

• האוניברסיטה העברית (ירושלים): באוניברסיטה העברית אפשר ללמוד במסלול שחושף למגוון נושאי מחקר. כמו כן, פועלת באוניברסיטה תכנית תל"ם (תכנית ללימודי מחקר) שמאפשרת לימודים לתואר שני ושלישי במסלול ישיר בן חמש שנים ומשלבת בין מדעי המדינה ליחסים בינלאומיים.