כשאביו של סטודנט נפטר מסרטן, הוא החליט ללכת בדרכו בעולם הרפואה

18/7/2017 מאת: אנאבל אדמסקי (2,226 צפיות)

טיילר, סטודנט למדעים, תמיד חלם ללכת בדרכו של אביו כרופא מרדים ולעזור לאחרים. אחרי מותו של אביו מסרטן לפני חודש, טיילר קיבל הזדמנות לעבוד באותה המחלקה ממש שבה עבד אבא שלו. תמונה שצילם ביום הראשון בעבודה בבית החולים הצליחה לרגש המוני גולשים מכל העולם.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


מחווה מרגשת של סטודנט לזכר אביו שנפטר מסרטן סחפה את הרשת


טיילר קרואו, בן 22, הוא סטודנט למדעים ביו רפואיים באוניברסיטת קלמסון בדרום קרוליינה, ארצות הברית. לפני כחודש אביו של טיילר, אנתוני, נפטר לאחר מאבק במחלת הסרטן. הוא היה רק בן 52. טיילר סיפר שלאחר כאבים חזקים בבטנו אובחן אביו כסובל מסרטן בדרכי המרה, שהתפשט גם אל הכבד. לאחר מאבק של כשישה חודשים הוא נפטר והותיר אחריו את אישתו ג'ואנה, בנו טיילר ושתי אחיותיו. "הכל קרה מהר מאוד, ובאופן מאוד פתאומי," סיפר טיילר על מות אביו ותיאר כיצד הוא ובני משפחתו מתקשים גם היום להתמודד עם האובדן.


אביו של טיילר עבד במשך 23 שנים כרופא מרדים בבית חולים. קרובים ועמיתים לעבודה שלו סיפרו שהיה אהוב על כולם בבית החולים, שהתייחס לכל אחד מהחולים שלו כמו לבן משפחה. תחום הרפואה עובר במשפחה, שכן גם אימו של טיילר עובדת כאחות.


טיילר סיפר שהחלום שלו תמיד היה להשתלב בעולם הרפואה כמו הוריו וכך החל בלימודי מדעים ביו רפואיים. בתום הלימודים הוא שואף לשלב בין שני התחומים ולקבל הכשרה כאח מרדים. לאחר מותו של אביו, טיילר הרגיש שהוא מוכרח לעשות הכל כדי ללכת בדרכו ולעזור לאחרים.


ואכן, ממש ימים ספורים אחרי פטירתו של אביו, טיילר קיבל הצעת עבודה באותו בית חולים שבו עבד אבא שלו במשך עשרות שנים והוא התקבל לתפקיד מנהל חומרים במחלקה. הוא ציין שעמיתיו של אביו במחלקה רצו לתת לו הזדמנות לצבור ניסיון בתחום ולראות מקרוב איך נראית העבודה בחדר הניתוח.


הוא סיפר שהיום הראשון לעבודה היה מרגש במיוחד עבורו. "כשנכנסתי לבית החולים ועברתי בדלתות המחלקה, היה כואב לדעת שהוא לא יהיה שם איתי."


כשניגש להחליף בגדים וללבוש את חלוק הרופאים, הוא גילה נקודת קשר נוספת לאביו. העובדים במחלקה אמרו לו שהוא יכול להשתמש בארונית שבה נהג אבא שלו לאחסן את חפציו. הלוקר עדיין עמד ריק בחדר ההלבשה וטיילר ניגש אליו בהתרגשות גדולה. "משהו בכל המצב פשוט הרגיש לי נכון." אמר.


הוא החליט לתעד את המעמד וצילם את עצמו לבוש בחלוק מול הארונית. את התמונה העלה לחשבון הטוויטר שלו וכתב: "אבי נפטר לפני חודש והיום התחלתי לעבוד בבית החולים וקיבלתי את הארונית שלו. כל מה שאני רוצה הוא לעזור לאנשים אחרים, כמו שהוא היה עושה."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


ממשיך את המורשת האכפתית של אביו בבית החולים - וברשת


תוך זמן קצר הפוסט צבר אלפי צפיות, לייקים ושיתופים של גולשים מכל העולם שהתרגשו מהמחווה שלו לאביו. התמונה החלה להתגלגל ברשתות החברתיות וטיילר אפילו התראיין לכמה עיתונים וערוצי טלוויזיה.


גולשת אחת כתבה: "אני מקווה שתצליח בעבודה החדשה. אני מתחילה בקרוב את לימודי הרפואה והלוואי ודבר דומה היה קורה לי עם אימא שלי." גולש אחר, שהכיר את אביו של טיילר, החליט לשבח אותו על הבחירה. "היה לי הכבוד לעבוד עם אביך ואני כל כך גאה בך על שאתה ממשיך את מורשת האכפתיות והנתינה שלו."


טיילר עצמו הוחמא מאוד מכל הפירגון שקיבל ברשת. "ממש לא ציפיתי שזה יגיע לממדים כאלה, חשבתי שאקבל רק כמה לייקים וזהו. אני אסיר תודה שהייתה לי ההזדמנות לשתף את הסיפור של אבא שלי עם כל כך הרבה אנשים." הוא סיפר.


הוא המשיך ואמר שעכשיו שהתקבל לעבודה, הוא לא מתכוון רק ללכת בדרכו המקצועית של אבא שלו, אלא גם להמשיך את הדרך האדיבה והאוהבת שבה נהג כלפי אחרים, בעבודה עם המטופלים שלו ובכלל.


"אני רוצה שאנשים ידעו איזה אדם גדול הוא היה. הוא היה משמח את הילדים במחלקה, קולגות שלו סיפרו לי שהיה נוהג לשיר לחולים בזמן ההרדמה כדי להרגיע אותם ולעזור להם להתמודד עם החרדה."


קרואו האב נהג גם לקחת חלק בפעילות התנדבותית ויצא במשך השנים לכמה משלחות הומניטריות, בהן גם משלחת רפואית לסיוע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי בשנת 2010. טיילר אמר שאחת השאיפות המשותפות שלהם הייתה לצאת יחד למשלחת, אבל שלמרבה הצער לא הספיקו לעשות זאת. עכשיו, הוא שם לו למטרה לצאת למשלחת דומה בעתיד הקרוב.


בינתיים, טיילר מתמקד בלימודים ובעבודה החדשה בבית החולים וממשיך במקביל להפיץ את סיפורו של אביו ברשת, כדי לתת תקווה והשראה לאחרים שאיבדו הורה או אדם אהוב. "אף אחד מאיתנו לא לבד בעולם, כולנו עוברים את אותן חוויות. הכוח של המדיה החברתית לקשר בין אנשים הוא באמת דבר נפלא." אמר.


"כל החוויה הזו הייתה סוריאליסטית ומרגשת מאוד. אני יודע שאם אבא שלי היה יכול לראות איפה אני היום, הוא היה גאה בי."