סטודנטים מרופין מקדמים עסקים קטנים של עולים חדשים

נותנים לקהילה, בכוח השיווק: סטודנטים סייעו לקדם עסקים קטנים של עולים חדשים

פתיחת עסק חדש היא אף פעם לא משימה פשוטה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בעולים חדשים, שעליהם גם להתמודד עם המעבר למקום לא מוכר. קבוצת סטודנטים למנהל עסקים במרכז האקדמי רופין נרתמה לאחרונה לסייע לעולים לקדם את העסקים שלהם. במסגרת תחרות שקיימה המכללה, הם ליווי את העולים וגיבשו דרכים מיוחדות כדי להפוך את העסקים שלהם להצלחה. אז מיהם הזוכים בתחרות?

הצד המתוק של השיווק

התחרות, שאירוע השיא שלה התקיים ביום חמישי בשבוע שעבר (14 לינואר), נערכה כפרויקט מיוחד עבור הסטודנטים ללימודי מנהל עסקים בהתמחות שיווק. במסגרתה, הוצב בפניהם אתגר - לקדם עסקים מקומיים קטנים שמנוהלים על ידי עולים בפרק זמן של כחודש וחצי. תחרויות שיווק דומות נערכות במכללה בכל שנה, אולם הפעם הוחלט להתמקד באוכלוסיית העולים החדשים.

באירוע גמר הפרויקט, עלתה כל קבוצה לבמה והציגה פרזנטציה מסכמת על התהליך שעברה יחד עם העולים החדשים. את המצגות הציגו בפני פאנל שופטים, שכלל כמה שמות מוכרים בעולם השיווק, ביניהם מנהלי משרדי פרסום ובכירים ברשות השידור. הזוכים נקבעו על פי המצגת וגם התהליך הכולל שעברו.

במקום הראשון בתחרות קידום העסקים זכו הסטודנטים סתיו חדידה, ניצן זיג, אלונה מוסטובוי ואלון קירמאייר, שידועים גם בכינוי היצירתי שהגו לקבוצתם, NASA (על שם ראשי התיבות של שמתיהם הפרטיים). ארבעת הסטודנטים, שלומדים כעת בשנתם השנייה ללימודי מנהל העסקים, ליווי את טניה מינדל, תושבת חוזרת מאנגליה שבבעלותה עסק לעוגות מעוצבות מבצק סוכר.

"היא אישה מקסימה, צנועה ויצירתית, אך הבעיה המרכזית שראינו בעסק שלה בתחילת הדרך הייתה חוסר מיקוד." מספרת סתיו חדידה, אחת הסטודנטים בקבוצה הזוכה. "לא היה ארגון ברשימות או מאגר לקוחות מסודר, מה שחשוב מאוד לעסק קטן. היה בעיקר בלגן, ואנחנו באנו לסדר את העניינים. פעלנו בעיקר להגדיל את החשיפה לעסק. הוא היה ידוע מפה לאוזן, בעיקר בקהילה האנגלו סאקסית באזור רעננה, היא הגיעה לאנשים בקהילה שלה ולא הרבה מעבר. אנחנו פעלנו כדי שיכירו אותה בכל אזור השרון, האזור הרלבנטי."

במסגרת תהליך הליווי שהעניקו הסטודנטים חשפו את שירותיה של מינדל לעסקים גדולים ולחברות סטארט אפ, על מנת שתוכל לספק להם כיבוד לאירועים ולישיבות עסקיות. בשל העובדה שמדובר בפרויקט סטודנטיאלי נטול תקציב, התמקדו בגישת השיווק הרזה (כלומר שיווק בעלויות נמוכות) ועבדו על הקידום דרך פייסבוק. הם גם השיקו יחד איתה מוצר חדש - צנצנת שמכילה את כל הרכיבים היבשים להכנת עוגה, שנועדה להיות מתנה מקורית, שניתן להכין בקלות ובמהירות.

"בשרון יש המון נשים שמכינות עוגות מעוצבות," ממשיכה חדידה ומתארת את הייחוד בסיפורה של מינדל. "אנחנו שאפנו לבדל אותה. היא אמנית, שעשתה תואר בלונדון והיא ממש מציירת עם מכחול על גבי העוגות שלה. לא רואים הרבה דברים כאלה."
בתום התהליך, מדווחים הסטודנטים על שיפור משמעותי במצב העסק של טניה. "מבחינת מכירות קשה כמובן למדוד עלייה תוך חודש וחצי, אך היא כן דיווחה לנו על עלייה בביקוש לעוגות. העלינו את ההתעניינות של לקוחות בעסק ואת מספר הפניות." מספרת סתיו. "אחד ההישגים הוא יצירת קשר לקהל שהיא כלל לא כיוונה אליו קודם, עסקים, שכעת מתעניינים במוצרים שלה."

"אנחנו היינו דחיפה התחלתית עבורה, שצריך כמובן לשמר ולתחזק הלאה." מסכמים הסטודנטים הזוכים את התהליך שעברו. הם אמנם נמצאים כעת רק באמצע שנתם השנייה, וטרם גיבשו מסלול לקריירה בתום הלימודים, אך מדווחים שבכל הנוגע לעולם השיווק, התחרות לגמרי עשתה להם חשק.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• פרויקט סטודנטיאלי מקדם בני נוער דרך רכיבה על אופניים
• כל אחד רוצה להיות יזם: שיגעון הסטארט אפ כובש את הקמפוסים
• השיעור ששינה את חיי: סטודנטים מספרים על קורסים שהשפיעו עליהם
• בקרוב על המסך: סטודנטים הציגו פורמטים בפני בכירי "קשת". מי הזוכה הגדול?

שגרירים דרך שיווק: מביאים את ישראל לחו"ל

אל המקום השני בתחרות הגיעו הסטודנטים נעה הלר, תומר המלי, שלי גבאי ויונתן חפץ. חברי הקבוצה ליווי עולה חדשה מקנדה ששמה אמילי ברג, אשר יצרה פלטפורמה דרכה היא שולחת קופסאות מוצרים של יצרנים קטנים תוצרת הארץ ליהודים בחו"ל. הקופסאות מכילות ברוב המקרים מוצרים מזון, תבלינים ותמרוקים, כשברג שואפת להתאים את התכנים לחגים ולמועדים, כמו חנוכה או ט"ו בשבט הקרוב.

"הבעיה העיקרית עבורנו הייתה שקהל היעד שלה נמצא מחוץ לישראל," מספרת נעה הלר על אחד האתגרים שעמדו מולם בזמן הפרויקט. "השתמשנו בעיקר בפייסבוק כדי ליצור קשר עם ארגונים יהודיים בחו"ל. הבנו שריכוזי היהודים הגדולים בעולם יכולים לעזור לקדם את העסק."

במסגרת התהליך הכינו הסטודנטים תכנית שיווקית שהדגישה את הייחוד בעסק, והוא הישראליות שלו. "לפני שהגענו לא היה דגש על המקומיות. אנחנו שמנו דגש על 'להביא את ישראל הביתה', או Bring Israel Home," הם מספרים. "האסטרטגיה שלנו כיוונה פחות ללקוח הבודד ויותר לקהילות גדולות," אומרת נעה ומספרת שדרך תכנית השיווק שלהם הגיעה ברג גם אל ה - JCC, ארגון גדול לקהילות יהודיות בארצות הברית. "עכשיו, כשהסתיים התהליך, זה בידיים שלה והיא באמת מנהלת התקשרות מול הארגונים הגדולים האלה."

לדברי הסטודנטים, ההישגים הגדולים ביותר שלהם בתכנית הם גידול במספר לקוחות, התרחבות גיאוגרפית והגדלת המודעות ושיתוף הפעולה גם גופים גדולים. "אם עד עכשיו רוב הלקוחות היו מקנדה, ארץ מוצאה, עכשיו נוספו לקוחות רבים מארצות הברית," הם מדווחים. "בגלל שמדובר במוצר לא זול שמיועד לחו"ל, התהליך הוא יותר מתמשך ולטווח הארוך. אנחנו לא מאמינים שכולם יצטרפו פתאום ויהיו מיליוני משתמשים, אך כמות החשיפה שהגענו אליה בקרב אנשים חזקים, מבלי לפגוש אותם פנים מול פנים, היא כבר הישג."

בין הקמפיינים הנוספים שהשתתפו בתחרות ניתן היה למצוא עוד כמה פתרונות שיווק יצירתיים, שבאו להדגיש את הסיפורים המיוחדים של העולים שמאחורי העסק. בין היתר, ליוותה אחת הקבוצות עולה מאתיופיה שמנהלת חנות טבע ששמה דגש על מוצרים אתיופיים טבעיים. קבוצה אחרת סייעה לאמן עיצוב תכשיטים, ובמסגרת התהליך אף הזניקה קמפיין פייסבוק לרגל השנה החדשה בו הוזמנו זוגות שעתידים להינשא לשתף בסיפור ההיכרות שלהם, כשהזוכים קיבלו תכשיט מעוצב.