רגע לפני האקזיט - יזמות סטודנטים במכללה למינהל

7/7/2015 מאת: אנאבל אדמסקי (2,730 צפיות)

עולם הסטארט אפ מעולם לא היה זר לסטודנטים, אבל נראה שבזמן האחרון אנחנו עדים לגל יזמות של ממש ששוטף את הקמפוסים בישראל. בין המבחנים, העבודות וההגשות מצאנו סטודנטים במכללה למינהל שמוצאים זמן לתכנון פרויקטים יצירתיים ומקוריים במסגרת מועדון היזמות. מי יודע, אולי מדובר בפייסבוק או בוואטסאפ הבא?

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


על סטארט אפ וסטודנטים - יזמות במכללה למינהל

 

היום כבר ברור לכולם שכוח לא מבוטל בתחום היזמות שייך לסטודנטים ולסטודנטיות, שעוד במהלך לימודיהם מרימים פרויקטים יצירתיים ומשמעותיים. במכללה למינהל פועל מרכז היזמות NOVUS, שמקיים תכניות חממה לסטודנטים יזמים ומכשיר אותם בצעדים הראשונים בעולם הסטארט אפ. המרכז מלווה את הסטודנטים לאורך התהליך, החל מהעלאת הרעיונות ועד שהמיזם יוצא לפועל. הסטודנטים מקבלים עזרה והכוונה דרך סדנאות, משתתפים במפגשים עם יזמים ונחשפים גם למשקיעים דרך אירועים כמו ערבי פיצ'ינג.


בשנה האחרונה "נולדו" כמה פרויקטים מעניינים במיוחד במועדון היזמות במכללה, שחלקם נמצאים רגע לפני היציאה לשוק. שוחחנו עם כמה סטודנטים שחיים ונושמים יזמות ודיברנו איתם על הסטארט אפ שלהם.


עצים סולאריים - הסוללה כבר לא מתרוקנת בקמפוס


הסטודנטים עופר אורינגר, ורד דודמן וירדן קרקו פיתחו פתרון יצירתי במיוחד להטענה של טלפונים חכמים וטאבלטים במכללה. המיזם, שנקרא "Re:charge" ומכונה גם "העץ הנדיב", מציע טעינה של מכשירים שמתבססת על אנרגיה סולרית. המתקן, שמעוצב בצורת עץ, כולל פנלים סולריים שמאפשרים לעד 12 סטודנטים להטעין את הנייד בו זמנית. עיצוב העמדה כולל גם ספסלים ושולחן שמאפשרים לסטודנטים להתכנס ולשוחח ביניהם בזמן מילוי הסוללות, להמשיך ללמוד או להיפך, לקחת הפסקה מהכל כדי לנוח ולדבר ביניהם.


ירדן מספרת על הבחירה באנרגיה סולרית, שמאפשרת הטענה גם במקומות בהן אין שקע חשמלי זמין, אך מעבר לכך - כשהמטרה היא הנגשה של האנרגיה הירוקה לסטודנטים, "רצינו להוכיח להם שנורא פשוט להשתמש באנרגיה ירוקה," היא מסבירה.


הרעיון עצמו נולד בזמן שקרקו טיילה באירוע אופנה שהתקיים במתחם פתוח, במהלכו נגמרה לה הסוללה. "בהתחלה לא ייחסתי לזה הרבה חשיבות, אבל אז ראיתי בכמה פונקציות אני תלויה כדי לעשות שופינג: פנגו, מפות, מצלמה, שיחות, מחשבון." התקרית הזו הולידה אצלה את הקונספט של העץ הסולרי, היא שירבטה סקיצה והראתה אותה לחבריה למיזם, שמגיעים שניהם מעולם הסלולר, ובאותו זמן מתחברים לנושא האחריות החברתית והסביבתית. הם הבינו את הצורך האדיר שיש כיום לסמארטפון בחיינו והחליטו לממש יחד את הפרויקט.


היא ממשיכה ומספרת על העבודה על הסטארט אפ בחממה, תהליך אינטנסיבי ביותר. מדובר, לדבריה, במסגרת הכרחית שעושה סדר בעבודה ומציבה יעדים. הסטודנטים נפגשו כל שבוע עם המנטור ובמקביל גם עם ספקים, מעצבי מוצר ומעצבים תעשייתיים שעזרו להם לגבש את הקונספט. הם אפילו מצאו בעצמם את המפעל שייצר את המתקנים.


"למדנו הרבה תוך כדי." היא ממשיכה ומשתפת. "למזלי הייתה דינמיקה ממש מצוינת, לכל אחד היה השטח שלו. עופר היה 'בולדוזר' כזה, שאחראי על התקשורת עם הספקים החיצוניים ודוחף דברים, ורד הייתה מסודרת ובנתה את כל תכניות העבודה ואני התמקדתי בשיווק וגם בעיצוב של המתקן. היה מאוד חברי וזורם, הפגישות היו מאוד כיפיות, ונמשכו אפילו עד השעות הקטנות של הלילה."


הפרויקט החברתי והירוק הזה כבר הכה שורש וזכה לתגובות נלהבות. במימון "בנק הפועלים", יוצרה סדרה ראשונה של העצים הסולאריים ואלה הוצבו החודש ברחבי הקמפוס לשימוש הסטודנטים. היזמים, שבינתיים כבר הפכו לבוגרים טריים של התואר הראשון (ושל התואר השני במנהל עסקים, במקרה של ורד), מדווחים כי ישנם עוד כ - 10 מתקנים מוכנים, שצפויים להיות מוצבים בקרוב מאוד באוניברסיטאות ובמכללות בפרישה ארצית.


PAYBOX - אוספים כספים בלי כאבי ראש


כמה בוגרים טריים של בית הספר למנהל עסקים במכללה - טל גרינברג, אודי ליברמן, דוד רחמים ו - אמרי הפנר (סטודנט ללימודי מדעי המחשב באוניברסיטת בן גוריון) - פיתחו אפליקציה שבאה לפתור תהליך חברתי מעיק ומסורבל, איסוף כספים. מדובר במערכת חברתית, מעיין "וואטסאפ לתשלומים", שמאפשרת איסוף של כסף ממספר אנשים, כמו למשל למסיבות רווקים, להוצאות לשותפים בדירה, לוועדי בתים ולאירועים חברתיים. אל הרעיון הגיעו המייסדים בזמן שארגנו ערב לציון אמצע הסמסטר וכאשר אף אחד לא התנדב לאסוף את הכסף לאלכוהול ולאוכל, חשבו כיצד יוכלו למצוא דרך קלה, יעילה ומתקדמת לבצע במקומם את תהליך "הגזברות" המתיש.


כך, הם התחילו לחקור לעומק אפשרויות למערכות תשלום בסיוע המנטורים של מועדון היזמות. הם נפגשו עם מומחים לארכיטקטורות סליקה ועם ראשי בנקים ובאותו זמן כל אחד מהחברים המשיך לפתח לפי תחום ההתמחות שלו בלימודים. כך למשל, דוד רחמים, סטודנט ללימודי מנהל עסקים שמתמחה במערכות מידע, היה אחראי על אבטחת המידע והיבטי הסייבר של האפליקציה.


אחרי כשנתיים של פעילות נמרצת השיקו באוגוסט 2014 את האפליקציה בישראל. הבאזז לא איחר לבוא. המפתחים מספרים כי היום כבר יש עשרות אלפי הורדות לאפליקציה, שכרגע היא חינמית, ומשתמשים בה המוני סטודנטים, ולא רק הם. לאפליקציה יש משתמשים מחתכי גיל רבים ומגילאים שונים, החל מחיילים ועד להורים ועובדי משרדים.


אנחנו משוחחים עם אחד מהיזמים, אודי ליברמן כל הדרך מלונדון, שם נמצאים היזמים מזה שבועיים כחלק מתהליך חשיפת האפליקציה לשוק האירופאי. שם הם משתתפים גם בתכנית הבין לאומית Mass Challenge, חממת סטארט אפ בין 10 המובילות בעולם. "כל 7 דקות יש הרשמה במערכת וכל 8 דקות מתרחשת טרנסאקציה. הקבוצות שנפתחו כבר העבירו ביניהן כ - 6 מיליון שקלים." הוא מספר, "מה שיפה זה שלשמחתנו מאמצים אותנו מחתכים ומגילאים שונים. עכשיו אנחנו נמצאים בסבב גיוס גדול כדי שהחברה תפרוץ בגיאוגרפיות נוספות."


כרגע היזמים מקימים את האופרציה באנגליה, ובונים קהילה ראשונה שתקלוט ותאמץ את המוצר. האפליקציה עדיין לא פעילה בלונדון, בחברה נמצאים בעיצומה של הרכבת התשתית העסקית ומערכות היחסים שחיוניות לפעילות. לדברי ליברמן, PayBox תהיה באוויר בלונדון תוך מספר חודשים, כאשר אנגליה היא רק תחילת הדרך בשוק האירופאי. השאיפה היא להתפתח גם לצרפת, גרמניה, ומשם הלאה.

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


קוואק - שמים סוף להירדמות על ההגה


האפליקציה Qwack! שואפת לפתור את בעיית ההירדמות על ההגה בקרב צעירים. המערכת נשלטת על ידי פקודות קול ודרכה יכולים הנהגים לערוך צ'אט קולי עם משתמשים אחרים שמאותרים באקראי לפי פרמטרים כמו שפה ותחומי עניין משותפים. הפתרון היצירתי לעייפות בנסיעה בשעת לילה מאוחרת פותח על ידי שלושה סטודנטים למינהל עסקים במכללה, לירן רוזן, גידו סנדרוביץ׳ ואלון סלע (שלומדים בהתמחויות שיווק ומימון) יחד עם מתי קוצ'ן, בוגר לימודי הנדסת תוכנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.


כאשר הסטודנטים באו למצוא רעיון למיזם, הם ניסו לחשוב על צורך מחיי היום יום שנוגע לא רק להם אלא לצעירים רבים. "ככה הגענו להירדמות בכבישים," מספר סנדרוביץ', "זה נושא שלא מקבל היום מספיק מענה, ורצינו למצוא פתרון צעיר ומגניב לבעיה, שגם משלב טכנולוגיה. לכולנו יש באוטו סמארטפון, אם זה ב - waze ואם חס וחלילה sms ." מכאן התחילו לעבוד על האפליקציה, שמופעלת על פקודות קוליות, כדי להשאיר את הידיים על ההגה ואת העיניים על הכביש. כל מה שצריך לעשות זה לומר את המילה "קוואק!" והאפליקציה כבר תעשה את שלה.


ומה משמעות השם המיוחד? ברמה הבסיסית ביותר, הם חיפשו שם שיישמע טוב במספר שפות. הם גם שאפו למילה יוצאת דופן ולא שגרתית, שתבלוט בשיחה. "חיפשנו מילה שתוכל להיכנס ללקסיקון," ממשיך סנדרוביץ'. "שם שייצור קהילה של משתמשים, קוואקרים. הכל התלבש כמו שצריך, עם ביטויים ייחודיים כמו 'אל תדאג, יש לי קוואק', "I'm qwacking" ואפילו "לקווקווק"." הם גם בחרו בצבע הצהוב, שעוד לא קיים בשוק הרשתות החברתיות.


בינתיים השם תפס, ההתעניינות במיזם גברה, וההכנות - בעיצומן. האפליקציה צפויה להיות מושקת בקרוב והסטודנטים כבר בקשר עם שותפים טכנולוגיים ובכירים בתחום הפרסום. היזמים מספרים כי הם נמצאים עכשיו בשלב האלפא, בו הם בודקים את הקונספט מבחינה טכנולוגית, את השרתים ואת היכולת להחזיק מספר שיחות במקביל. כרגע השרת לאירופה עובד ומחזיק אלפי שיחות, כשהשאיפה להרחיב אותו ליעדים נוספים. "אנחנו מתרגשים לקראת העתיד לבוא," הם מסכמים. "יש לנו משהו טוב בידיים, שיכול לעזור להרבה אנשים, ואפילו בצורה כיפית, קלילה ולא כבדה מדיי."