לקויות למידה - מי עוזר לסטודנטים?

8/4/2015 מאת: אנאבל אדמסקי (4,278 צפיות)

סטודנטים רבים מתמודדים עם לקויות למידה שונות. הן משפיעות על שגרת היום יום, והופכות פעולות כמו ישיבה בהרצאות וכתיבת עבודות למטלה לא פשוטה בכלל, כשעל תקופת המבחנים אין מה לדבר. איך מאבחנים לקויות למידה? מה אפשר לעשות כדי לסייע לסטודנטים עם הפרעות קשב? ואילו שירותים מוצעים בקמפוס? הבאנו עבורכם את התשובות.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


מצליחים למרות הקשיים - סטודנטים עם לקויות למידה


כחמישה אחוזים מכלל הסטודנטים בארץ מתמודדים על לקויות למידה שונות. מדובר באלפי סטודנטים וסטודנטיות בעלי הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה, דיסקלקוליה ולקויות אחרות שמשפיעות על יכולות הלמידה וההתארגנות. לפי מחקרים שונים, הגורמים ללקויות למידה הם כנראה מולדים, וקשורים לבעיות בתפקוד הכימי של המוח ושל מערכת העצבים, שמביאות לאופן קליטה ועיבוד מידע שונה מהרגיל.


החיים בקמפוס הם לא פשוטים עבור כולנו, אבל כשמדובר בסטודנטים עם לקויות למידה, ההתמודדות הזו נעשית מסובכת עוד יותר. מטלות פשוטות כמו סיכום המרצה בהרצאה יכולות להפוך לאתגר אמתי כשקיימים קשיים בריכוז או בכתיבה. תקופת המבחנים והעבודות הסמינריוניות מעמיסה עליהם קשיים נוספים, ורבים מדווחים כי הם עוברים מאבק של ממש במהלכה, כדי לסיים בהצלחה את המטלות. למרות כל הקשיים, סטודנטים עם ליקויי למידה מראים בדרך כלל מוטיבציה גבוהה מאוד ונכונות גדולה מהרגיל להשקיע בלימודים, ומצליחים מאוד בדרכם האקדמית.

איך מאבחנים לקויות למידה?

 

שלב האבחון של הפרעות הלמידה הוא חשוב כדי להבטיח התאמה של הלימודים, ומניעת סבל מיותר מצד הסטודנטים. סטודנטים לא מעטים משיגים את ההתאמות כבר בתקופת בית הספר היסודי או התיכון. ההתאמות כוללות הארכת זמן, שימוש במילונית, הקראת שאלוני בחינה ועוד. כך, הם מגיעים לקמפוס כשהם כבר מודעים ללקויות האישיות שלהם, ולשגרת הלמידה שמתאימה להם. עם זאת, לא לכולם יש מזל דומה.


חלק מהסטודנטים מגיעים לתחילת התואר הראשון מבלי שעשו אבחון לקביעת לקויות הלמידה שלהם. כך, הם יושבים בשיעורים ומתקשים להתרכז ולהבין את החומר הנלמד, ועל תקופת המבחנים אין מה לדבר. מי שמעוניינים לבצע אבחון בתקופת הלימודים, יגלו שקיימים פתרונות רבים, ושמגוון גופים באים לקראת הסטודנטים. עם זאת, האבחונים האלה כרוכים בהוצאות כלכליות לא קטנות, כשמדובר בכסף שלא תמיד נמצא ברשות הסטודנטים.


מערכת מת"ל היא מערכת ממוחשבת שפיתח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, שנועדה לעריכת אבחונים למגוון לקויות למידה. תוצאות האבחון הזה מאפשרות לקבל התאמות בבחינה הפסיכומטרית ובבחינות בזמן הלימודים. התוצאות תקפות לחמש שנים מקבלתן. המבחנים מתקיימים לאורך תקופה של כמה חודשים, ולכן כדאי להתחיל לבצע אותן מספיק זמן לפני תקופת המבחנים בסוף הסמסטר. עלות אבחון מת"ל אינה זולה, והיא מסתכמת ב - 1500 שקלים בערך.

 


הבחינה הפסיכומטרית - לא חייבת להיות מכשול


הפסיכומטרי הוא שלב הכרחי עבור כמעט כל מי שפונים להשכלה גבוהה. הרוב המוחלט של הסטודנטים יסכים שמדובר בבחינה לא קלה, שמלווה גם בקורסי הכנה ותקופת לימוד אינטנסיבית. ומה עם סטודנטים עם לקויות למידה? עבורם הפסיכומטרי יכול להפוך לסיוט של ממש.


המרכז הארצי לבחינות ולהערכה עדכן במהלך השנים את המדיניות שנוגעת ללקויות למידה, ומציע התאמות שונות של הבחינה לצרכי הסטודנטים. אלה כוללות אלטרנטיבה של בחינה ממוחשבת (מפע"ם), תוספת זמן בפרקים מסוימים, שימוש במחשבון או הפסקות בין חלקי המבחן.


מגמה מעניינת שמתפתחת בשנים האחרונות מראה כי חלק ממוסדות הלימוד מגמישים את תנאי הקבלה למסלולים מסוימים, ומאפשרים קבלה ללימודים ללא ציון בבחינה הפסיכומטרית. זו יכולה להיות, בצורה עקיפה, בשורה משמחת לסטודנטים עם לקויות למידה. מגוון אוניברסיטאות ומכללות כבר מאפשרים למועמדים לתואר ראשון להתקבל ללימודים על סמך ממוצע ציוני בחינות הבגרות בלבד, או ציון במכינה קדם אקדמית, ובשנים הקרובות נוכל בוודאי לראות יותר תכניות שמציעות תנאי קבלה כאלה.


ריטלין - כן או לא? הדילמה של הסטודנטים


תופעת הריטלין היא סוגיה בוערת בקרב הסטודנטים. אם זה לקראת תקופת המבחנים בסוף הסמסטר, בחינות הלשכה לסטודנטים למשפטים, הבחינה הפסיכומטרית וגם חיי היום יום בקמפוס - לקיחת הריטלין מעוררת דיון משמעותי. בעוד חלק מהסטודנטים עם לקויות הלמידה הם בעד הריטלין, ולא יכולים להסתדר בלעדיו, דמים אחרים שמתנגדים נחרצות לכל מה שקשור אליו. הם מציינים את תופעות הלוואי של התרופה ואת תופעת ההתמכרות שחלק חווים אליה, וממליצים במקום לפנות לניהול שגרת לימודים שמותאמת אישית לכל סטודנט, מעבר לתזונה בריאה והימנעות מתרופות.


מי מסייע לסטודנטים?


כדי לעזור לסטודנטים עם ליקויי למידה, קמו במוסדות הלימוד מגוון יוזמות ומרכזים, שמציעים שלל שירותים, החל מקורסי עזר ותגבור וחונכות אישית, ועד לתמיכה נפשית ואוזן קשבת. בין המרכזים האלה נמצאים למשל:


עמותת לשם נוסדה כדי להעניק שוויון הזדמנויות אקדמי לסטודנטים עם לקויות למידה. היא נוסדה לפני כ - 20 שנה, ופועלת כדי לאפשר לכל סטודנט וסטודנטית עם הפרעות קשב, דיסלקציה, או לקויות למידה אחרות לעבור את תקופת הלימודים בהצלחה, כדי לחוות התפתחות והעצמה אישית ולמצות את מירב הפוטנציאל שלהם, על אף הלקות. העמותה, שעליה דיווחנו לכם בעבר במסגרת ריאיון שערכנו עם המנכ"ל גיא פינקלשטיין, דואגת להסדיר את החקיקה שנוגעת למוסדות לימוד אקדמיים בכל הקשור להתאמות לימודים ובחינות.


מרכז מהו"ת נוסד כדי לסייע לסטודנטים לבנות דפוסי לימודים יעילים שמתאימים להם, כדי להצליח להסתדר למרות הלקויות. מרכז ההעצמה הזה הוקם במכללת סמינר הקיבוצים, והוא פועל ממש כמו קהילה מכילה ותומכת לסטודנטים עם לקויות למידה. הוא מסייע לרבים דרך מערכי ייעוץ לפיתוח אסטרטגיות למידה וטכניקות למידה למבחנים, ולהגביר את הדימוי העצמי שלהם, ולהפסיק להתבייש בהפרעות הקשב שלהם.


המרכז של לאה ונפתלי בן יהודה לטיפוח כישורי למידה הוקם במרכז הבינתחומי הרצליה כדי לסייע לסטודנטים על מגוון לקויות למידה. המרכז מפעיל מערך חונכות, במסגרתו נפגשים החונכים עם סטודנטים עם לקויות למידה למשך מספר שעות בכל שבוע, ועוזרים להם להתמודד עם החומר הנלמד ולטפח הרגלי למידה והתכוננות למבחנים. במרכז קיימים גם חדרי למידה, שמאפשרים ללקויי למידה להכין את המטלות בסביבה שקטה ונוחה.