סטודנטים יהודים וערבים דווקא מסתדרים די טוב ביחד
כשהתותחים בחוץ רועמים, כדאי להזכיר כי יש גם ים של שפיות, ולא רק איים בודדים. הפעם נספר לכם על מאמצים יומיומיים של אזרחים בישראל, ערבים ויהודים, לקדם דו קיום בחסות האקדמיה: על חיים סטודנטיאליים משותפים בבית ברל; על תכנית לשיתוף פעולה יהודי ערבי באוניברסיטת תל אביב; על קרן המחלקת מלגות באופן שווה לסטודנטים משני העמים; והאם יחסי חברות בינתרבותיים באוניברסיטת חיפה מתערערים בעתות מלחמה? – כל זאת ועוד בכתבה.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
.jpg)
איך נראים היחסים בין יהודים וערבים באקדמיה?
השבועות האחרונים אינם קלים לא ליהודים ולא לערבים. השמים בוערים, וקולות השנאה נשמעים חזק יותר מקריאות שוחרי השלום והמתינות. אירוע חטיפת הנערים גרר בעקבותיו סדרה של התבטאויות עוינות ותגובות נזעמות. שני סטודנטים ערביים באוניברסיטאות יועמדו לדין משמעתי בעקבות פרסום של סטאטוסים שעוררו את חמת חבריהם היהודיים. בתוך האווירה הלוחמנית ורוויית הכאב, גם אמירות של הלצה עלולות לטמון חומר נפץ. במקום ללבות את האש, בחרנו להביא לכם בשעת חירום זו כמה דוגמאות לדו קיום, מן הנעשה באופן יומיומי ושגרתי באקדמיה.
תכנית קונרד אדנאואר באוניברסיטת תל אביב
קרן אדנאואר הגרמנית משקיעה מידי שנה בשנה משאבים כלכליים ואקדמיים כדי לקדם שיתוף פעולה ודו שיח בין יהודים וערבים בישראל. הדיאלוג מתבסס על מחקרים הבוחנים אספקטים רבים של החיים המשותפים לשני העמים במדינת ישראל. כמה מן החוקרים רואים בערביי ישראל גם את הגשר לשלום עם הפלסטינים. קרן אדנאואר אף מחלקת מלגות לסטודנטים יהודים וערבים, המשתתפים בסדנת מחקר והידברות באוניברסיטת תל אביב.
חיים בדו קיום בבית ברל
רקטות מעזה ומבצעים צבאיים של צה"ל מעוררים דינאמיקה מתוחה במיוחד בסביבות מעורבות. במכללה האקדמית בית ברל, היושבת בסמוך לטירה ולכפר סבא, לומדים ומתגוררים יחד יהודים וערבים. בעתות משבר, בהן פתרונות מדיניים נראים רחוקים מתמיד, לא קל לשמור על השקט בקמפוס, ומידי פעם מתעופפות אמירות גזעניות. ויחד עם זאת, חשוב לזכור שאלה הם המקרים יוצאי הדופן, המעוררים רצון מחודש להתקרבות.
כיבוד השונה הוא חלק אינטגראלי מגישתה היומיומית של סטודנטית יהודייה דתית הלומדת במכללה ומלמדת אזרחות. לגבי צעירה מוסלמית מן המקום, ההטרוגניות של האוכלוסייה הסטודנטיאלית בבית ברל היא יתרון. בהתחשב בעובדה שהמכללה מתמקדת בהכשרת אנשי חינוך והוראה, יש טעם לקוות שערכי הסובלנות האלה יחלחלו ביתר שאת אל הדור הבא.
זמני השקט בקיום המשותף מאופיינים גם בהתייחסות לנרטיבים ההיסטוריים הלאומיים של שני הצדדים. נשיאת המכללה מעודדת סטודנטים ערבים לצאת למסע באושוויץ כדי ללמוד על שואת יהודי אירופה. מן הצד השני, היא מארגנת הרצאות על הנכבה לסטודנטים היהודיים. התפישה היא שהיצמדות לנרטיב הסובייקטיבי לא תאפשר תהליך של התקרבות והבנה בין העמים.
קרן מלגות לערבים ויהודים
יו"ר הקרן על שם ויסאם חמיס מבטא את מה שרבים מאזרחי ישראל הערביים מרגישים – את הרצון לחיות עם יהודים בשיתוף במדינת ישראל. הוא מאמין שהשכלה גבוהה היא כלי נאמן למימוש שאיפה זו, ומסיבה זו הוא עומד בראש קרן המחלקת שנה בשנה מאות מלגות לסטודנטים ערבים ויהודים כאחד. מאחורי פעילות הקרן עומדים תורמים יהודים וערבים, המאמינים בדרך השלום. תכנית המלגה כוללת גם פעילויות משותפות יצרניות כמסיק זיתים.
קבוצת פרהסיה
מדובר באומנים ומעצבים משני העמים, המשתדלים לפתח כלים לתקשורת טובה יותר בין אנשים בכלל. גבולות והגדרות קבוצתיות פחות מדברים אליהם. אחת מן היוזמות שלהן הייתה לשתול במקומות ציבוריים כתובות המציגות מילה ערבית לצד תרגומה בשפה העברית. בדרך זו ביקשו לתת מקום לשתי התרבויות, זו לצד זו. הפרויקט קיבל הדים רבים, ואף שולב במסגרת תכנית הלימודים של החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה. הקורס נלמד בשתי השפות ועסק במפגש בין תרבותי וביצירה.
חברויות מפתיעות באוניברסיטת חיפה
במחקר שפורסם ב – 2010 מובאים כמה ציטוטים מרגשים מפי סטודנטים יהודים וערבים באוניברסיטת חיפה, המדברים על חבריהם מן העם האחר. סטודנטית יהודייה סיפרה שבשנה א' פגשה בתא סטודנטים בחורה ערבייה, שנעשתה לחברה הכי טובה שלה. היה זה מפגש כמעט חסר סיכוי, אך הוא התרחש, ומאז שתי הצעירות מדברות אחת עם השנייה על הכל, אחרי שעברו חוויות רבות יחד. הידידות העמוקה עם בת לתרבות אחרת תרמה ליכולת של הבנות לשוחח על כל דבר מכמה נקודות מבט ולהעשיר את התפישה.
סיפור על חברות נוספת הובא במחקר באמצעות עדותו של סטודנט ערבי, שהכיר חבר יהודי מקריית אתא. החברות בין השניים הביאה למחיקת הדעות הקדומות שהיו להם זה על זה בתחילת הדרך. החבר היהודי עזר לו בלימודים, ביקר בביתו ועודד אותו לבטא את דעותיו הפוליטיות באוניברסיטה בלי לחשוש.
חשוב לציין, כי במחקר נבדקה השפעתה של מלחמת לבנון השנייה על דעות ותחושות סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטת חיפה. הממצא המעניין ביותר, לדעתנו – בעקבות מצב הלחימה עלו תפישות ורגשות שליליים כלפי הקבוצה המנוגדת, אך העמדות החיוביות ביחס לקשרים הבינאישיים בין ערבים ליהודים, וליתרונות שהם מביאים איתם, נותרו בעינם.