דרישות קבלה למכינה - מי מתקבל למכינות הקדם אקדמיות?

 

 

רבות דובר בישראל על תנאי הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה, ועלו תהיות כמו  - האם הם נוקשים מדי? רכים מדי? והאם ביכולתם באמת לשקף את מידת ההתאמה של המועמד לאקדמיה? לשיקולים אלו נכנס משתנה נוסף, והוא – מידת המוטיבציה של הצעירים. האם זה הוגן למנוע מצעירים שאפתניים וחרוצים ללמוד לתואר בגלל נתונים "קרים", והאם אין לסייע בידיהם להצליח למרות הקשיים?

 

ואכן, רבים ממוסדות הלימוד היום מציעים מסלולי מכינה קדם אקדמית, כשהמטרה היא לעזור לאלו שאין בידיהם את הנתונים הנדרשים לקבלה לתואר ראשון. אלא מה? מסתבר שגם המכינות מעמידות תנאי קבלה, והן אינן מוכנות לרשום כל אחד ללימודים. רבות מהן דורשות מעבר של מבחן פסיכומטרי. ניתן להבין זאת על בסיס העובדה שהמטרה שלהן היא בעיקר לעזור לתלמידיהן לשפר או להשלים בגרויות. אלא שחלקן מרחיקות לכת ודורשות מן המועמדים גם ממוצע ציונים מסוים בבגרות. זה לא מזכיר לכם משהו?

 

אז מה בכל זאת הטעם במכינה? - רבים רואים במכינות אפשרות אמיתית לרכישת כלים אקדמיים קודם לקפיצה ל"מים העמוקים" של הלימודים לתואר. לעתים כלים אלה אף מזכים את רוכשיהם בהצלחה אקדמית גבוהה מזו של אלה שהתקבלו ללא מכינה. יתרון נוסף בהשתתפות במכינה מצוי בפטור שהיא לעתים קרובות מעניקה מקורסי חובה בסיסיים במהלך התואר, דבר המפנה זמן נוסף להשקעה בלימודים השוטפים.

 

ובכל זאת, ראוי לבחון מפעם לפעם באיזה אופן משתנה ייעודן של המכינות הקדם אקדמיות, וכיצד הדבר משפיע על הגמול שאנו מקבלים בעד שכר הלימוד שאנו משלמים לתואר הראשון. חשוב לזכור, שסדנאות יסוד במקצועות עברית ואנגלית אקדמית, ובמקצוע המתמטיקה בחוגים הריאליים, היו בעבר חלק בלתי נפרד מתכניות הלימודים לתואר הראשון. נראה שאלו נדחקים בשנים האחרונות מחוץ לקוריקולום, ועוברים לידיהן של המכינות. כך הופכים המסלולים הקדם אקדמיים למסגרת נוספת שאליה צריך להירשם ולהתקבל.

 

בכדי לעשות לכם את החיים קלים יותר, ריכזנו עבורכם מידע על תנאי הקבלה במכינות השונות בארץ. הנה הפרטים לפניכם:

 

 

 

דרישות הקבלה בתכניות המכינה הקדם אקדמית באוניברסיטה העברית הן:

 

 

מחזיקי תארים אקדמיים לא יורשו להתקבל למכינה. מי שמעוניינים לקצר את תהליך הקבלה יכולים לנסות ללמוד בקורס פסיכומטרי לתלמידי מכינה, מסלול שבו לומדים במקביל לשתי התכניות.

 

 

במכינה הקדם אקדמית האוניברסיטאית באוניברסיטת תל אביב ניתן להתקבל גם עם תעודת בגרות חלקית, וציון פסיכומטרי מעל 450. קיימות גם תכניות מכינה נוספות, המציבות תנאי קדם שונים. וכך:

 

 

 

מסלולי מכינה באוניברסיטת בר אילן קיימים בפקולטות למדעי הטבע ולמדעי החברה והרוח. יכולים להגיש מועמדותם בעלי תעודת בגרות מלאה או בעלי ציוני בגרות בהיקף של לפחות 10 יח"ל בציון עובר, אשר השיגו בבחינה הפסיכומטרית ציון 400 ומעלה.

 

 

תנאי הקבלה למכינה בטכניון לאלה שיש להם זכאות לתעודת בגרות הם ציון 500 לפחות בפסיכומטרי, ומעבר של מבחן קבלה במתמטיקה בציון 60 ומעלה. אלה שאינם זכאים לבגרות יכולים להתקבל למכינה בטכניון על סמך ציון 550 ומעלה בפסיכומטרי, ומעבר מבחן המיון במתמטיקה בציון 60 לפחות.

 

 

הקבלה ללימודים במכינה הייעודית בקריה האקדמית אונו מותנית בהצגת תעודת בגרות מלאה, ובמעבר בחינות קבלה בעברית, אנגלית ומתמטיקה. ישנה גם מכינה ייעודית לחסרי בגרות בגילאי 30 +, המספקת מספר קורסי מבוא הנחוצים לקבלה ללימודים.

 

 

דרישות הסף הבסיסיות לרישום למכינה במכללת אחוה הן: 10 שנות לימוד לפחות ומעבר של בחינת מימ"ד או פסיכומטרי. במכללה מספר מכינות לשיפור והשלמת בגרויות, ובהן תנאי קבלה שונים:

 

 

לצד זאת, מציעה המכללה מסלולים ייעודיים בתחומים הבאים:

 

 

 

הקבלה למכינה במכון טכנולוגי חולון מותנית במעבר בחינת מימ"ד (אלא אם המועמד מחזיק בציון פסיכומטרי מספק).

 

 

אוניברסיטת אריאל מציעה מכינה אוניברסיטאית, מכינות ייעודיות, מכינות השלמה וריענון ומכינות לגילאי 30+. המועמדים למסלולי המכינה באוניברסיטת אריאל (למעט מכינת מדעי החברה) מחויבים בביצוע בחינת מימ"ד, אלא אם ניגשו בעבר לבחינה פסיכומטרית.

 

 

במסלולי המכינה במכללת גורדון מבקשים מן המועמדים:

 

 

 

לתכנית המכינה במכללת דוד ילין מתקבלים על סמך ציון מימ"ד או פסיכומטרי גבוה מ - 350, ומעבר ראיון קבלה.