פוליטיקאים והשכלה גבוהה - מה למדו חברי כנסת מובילים?

לתמר זנדברג (מרצ) יש היסטוריה אקדמית ענפה, הכוללת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב, תואר ראשון בפסיכולוגיה וכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני (בהצטיינות יתרה) בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נוסף על כך, היא הייתה דוקטורנטית לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון, ושימשה כמרצה במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית במכללה האקדמית ספיר.

עוד לפני שהתחילה את כהונתה בכנסת, וכבר במהלך לימודיה, לקחה חלק בעשייה חברתית נרחבת. היא החלה את פעילותה כעוזרת פרלמנטרית בעיריית תל אביב יפו, מאז התקדמה להיות חברת מועצת עיריית תל אביב-יפו, ובמהלך השנים הובילה יוזמות ומחאות למען אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית.

למרות שהודיע על פרישתו מהחיים הפוליטיים, אי אפשר להתעלם מההשפעה של נפתלי בנט (מפלגת ימינה) על ההווי הפוליטי, ומהעשייה הענפה שהביאה אותו עד לכיסא ראש הממשלה ה - 13 של מדינת ישראל. בנט החל את דרכו בלימודי משפטים ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית, לאחר שירות משמעותי בסיירת מטכ"ל וקורס קצינים. במקביל ללימודיו התחיל לעבוד בהייטק ובתחום המכירות. כמו כן, הקים חברה בתחום אבטחת המידע שזכתה לאקזיט בשנת 2005, ומאז שימש יועץ למספר חברות הייטק נוספות וסייע להן לגייס משקיעים. לאורך דרכו נהנה בנט משני אקזיטים נוספים.

את חייו הפוליטיים החל בשנת 2006, כאשר איילת שקד גייסה אותו לתפקיד ראש המטה של בנימין נתניהו. לרשותו של ח"כ לשעבר בנט עשייה פוליטית נרחבת, ולאורך כל הדרך, ערכי הציונות עליהם גדל וההבנה במשפטים ובניהול עזרו לו לסלול את דרכו הפוליטית.

חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן (כחול לבן) החלה את הקריירה דווקא כעורכת דין. אחרי שסיימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית, ביצעה התמחות אצל השופטת דליה דורנר בבית המשפט המחוזי והעליון. לאחר ההתמחות, מונתה ליועצת משפטית של רשות החשמל ובמקביל למדה תואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת הרווארד.

בעוד פוליטיקאים רבים פונים לשירות הציבורי לאחר הקריירה הפוליטית שלהם, אצל פרקש-הכהן המסלול היה הפוך, ונראה שדווקא העבודה ברשות החשמל היא זאת שהובילה אותה לחיים הפוליטיים, לאחר שהתריעה על ה - "כשל היסודי במבנה משק הגז בישראל" ויצאה במחאה נגד הממשלה. עם המחאה, ולצד ההבנה שלה בתחום המשפטים והרצון שלה להמשיך לשרת את המדינה כנבחרת ציבור, הדרך לחיים הפוליטיים הפכה ברורה יותר, ומאז עסקה רבות בשמירה על המשאבים הטבעיים של המדינה לטובת האוכלוסייה.

כידוע, את רוב חייו הבוגרים העביר בני גנץ בשירות המדינה כלוחם וכקצין בצה"ל. את השירות הצבאי שלו סיים בשנת 2015 אחרי שכיהן חמש שנים בתפקיד רמטכ"ל. כבר במהלך שירותו הצבאי הוא יצא ללימודים אקדמיים בארצות הברית, והוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה של צה"ל. כמו כן, הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה מאוניברסיטת תל-אביב, תואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני נוסף בניהול משאבים לאומיים מהאוניברסיטה לביטחון לאומי בארצות הברית.

גנץ הצטרף לרשימה ארוכה של אנשי צבא ורמטכ"לים בפרט שבחרו לאחר שירותם הצבאי בקריירה פוליטית, במהלך שנראה טבעי לחלוטין אצל אנשים שבוחרים לתת מעצמם לאורך חייהם לעשייה ציבורית.

חבר הכנסת חילי טרופר (כחול לבן) השלים תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה, את התואר הראשון סיים במקביל לתפקיד מנהל בית הספר "ברנקו וייס" ברמלה. כמו כן, לטרופר תעודת הוראה בהיסטוריה ותואר שני בהיסטוריה וחינוך יהודי ממכון לנדר. תחילת דרכו של חה"כ טרופר מתאפיינת גם בעשייה חברתית ענפה, הוא נמנה בין המקימים של מספר עמותות ויוזמות חברתיות בתחום קידום הנוער בסיכון. כמו כן, עבד עם בני נוער בפריפריה והתקדם עד שהגיע לתפקידים ניהוליים בתחומי החינוך והרווחה.

חבר הכנסת איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) התחיל את דרכו בתחום המדיני והחברתי עוד לפני שהפך לחבר כנסת. כבר כנער היה פעיל בתנועות ימין, ומילא תפקיד במחאות שכיכבו לא אחת במהדורות החדשות.

ח"כ בן גביר הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו. גם בלימודיו האקדמיים עורר לא מעט עניין, כשתחילה סירבה לשכת עורכי הדין לאפשר לו לגשת למבחני הלשכה, ורק לאחר מספר ערעורים ניגש למבחנים, עבר אותם בהצלחה, וקיבל הסמכה כעורך דין. בכנסת החל את דרכו כעוזר פרלמנטרי של ח"כ מיכאל בן ארי, ולאחר מכן השתלב ברשימת מפלגת "עוצמה לישראל".

חברת הכנסת מירי רגב היא דמות פוליטית ותיקה ומוכרת, אך את דרכה באקדמיה התחילה דווקא בתחום אחר לגמרי, כשסיימה לימודי חינוך בלתי פורמלי במכללה האקדמית בית ברל. בהמשך השלימה תואר שני במנהל עסקים בהתמחות מימון ושוק ההון בקריה האקדמית אונו. ח"כ רגב היא גם בוגרת המכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה של צה"ל.

את תחילת דרכה בעשייה הציבורית עשתה ח"כ רגב במהלך שירותה הצבאי, בתפקידים שונים בדובר צה"ל, וברשותה מעל 25 שנים של קריירה צבאית בתפקידים פיקודיים ומקצועיים שונים, כגון דוברת צה"ל והצנזורית הצבאית הראשית. בסיום שירותה הצבאי הצטרפה למפלגת "הליכוד", ומאז מילאה תפקידים משמעותיים רבים, בהם גם שרת התרבות והספורט ושרת התחבורה.

חבר הכנסת גדעון סער (תקווה חדשה), החל את דרכו באקדמיה בלימודי מדעי המדינה באוניברסיטת תל-אביב, שאותם סיים בהצטיינות. בזמן התואר שימש נציב קבילות הסטודנטים באגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, וכן עבד כעיתונאי וכותב טור פוליטי בעיתון "העולם הזה", וככתב לענייני משפט בערוץ 2. בהמשך סיים תואר ראשון נוסף באוניברסיטת תל-אביב, הפעם במשפטים. לאחר מכן שימש עוזר ליועץ המשפטי לממשלה ועבד בפרקליטות תל אביב בתחום האזרחי.

אחד התפקידים הראשונים של ח"כ סער בזירה הפוליטית היה כמזכיר המדינה, תפקיד שבו פעל רבות בתחום המדיני והביטחוני. מאז הספיק למלא תפקידים כגון שר הפנים ושר החינוך, לפרוש מהחיים הפוליטיים, לשוב אליהם בשנית, וגם להקים את מפלגת "תקווה חדשה".

ח"כ יועז הנדל (מפלגת דרך ארץ) הוא דוקטור להיסטוריה, שפרסם מחקרים בתחום האסטרטגיה והמודיעין הישראלי. תחילת דרכו היא בתחום הצבאי, ולאחר שסיים שירות כלוחם, המשיך לתפקידים שונים במערכת הביטחון, בין היתר בשב"כ. משם המשיך לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, וראש המכון לאסטרטגיה ציונית. לפני כניסתו לחיים הפוליטיים, ח"כ הנדל היה מרצה בתחום הטרור במחלקה למדעי המדינה של אוניברסיטת בר אילן, ואף שימש כותב טורים ופרשן פוליטי בעיתונות, ברדיו ובתקשורת.

תחילת דרכה האקדמית של חברת הכנסת איילת שקד (מפלגת "ימינה") הייתה בלימודי הנדסת חשמל ומדעי המחשב. אחרי התואר הראשון עבדה כמהנדסת מחשבים ומנהלת שיווק בחברה בתחום האלקטרוניקה. בהמשך החליטה לעזוב את ההייטק ולקחת חלק בעשייה ציבורית. היא התפקדה לליכוד, וגם שימשה מנהלת הלשכה של בנימין נתניהו. בהמשך פרשה מהליכוד והצטרפה למפלגת "הבית היהודי", שימשה כשרת המשפטים, וגם הקימה את מפלגת "ימינה" יחד עם נפתלי בנט.

חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון (תקווה חדשה) החלה את דרכה בתחום החינוך, היא בעלת תואר ראשון במינהל חינוכי וספרות, תואר שני בפיתוח וניהול מערכות חינוך, ותואר דוקטור בחינוך. בראשית דרכה עבדה כמורה לספרות ומחנכת ולאחר מכן גם כמרצה באקדמיה. בהמשך השתלבה גם בעשייה ציבורית, התמודדה בבחירות לעיריית קריית שמונה וגם כיהנה כסגנית ראש העיר. הצטרפה למפלגת "כולנו" ומילאה את תפקיד שרת הבינוי והשיכון. בהמשך דרכה הצטרפה למפלגת "תקווה חדשה" וכיהנה כשרת החינוך.

חבר הכנסת מתן כהנא (סיעת המחנה הממלכתי, ימינה), הוא בעל תואר ראשון ותואר שני במשפטים במסלול למצטיינים מאוניברסיטת בר אילן. לח"כ כהנא עשייה צבאית עשירה, הוא קצין במילואים בדרגת אלוף משנה, ושירת כלוחם בסיירת מטכ"ל וטייס בחייל האוויר. אחרי שסיים את הקריירה הצבאית הצטרף למפלגת "הימין החדש", שלא עברה את אחוז החסימה, ובהמשך השתלב בכנסת במפלגת "ימינה", ושימש סגן שר הדתות.

חבר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד) עבר דרך ארוכה עד שהגיע לתפקידו כחבר כנסת ושר בממשלת ישראל, וגם בכל הנוגע ללימודיו עבר לא מעט תהפוכות. בצעירותו בברית המועצות, רצה להתקבל ללימודים במכון לשפות אך לא התקבל בשל היותו יהודי. לאחר מכן החל ללמוד במכללה להכשרת מורים, אך סולק מהלימודים בשל דעותיו נגד מדיניותו של סטלין. לפני שעלה לארץ היה אדלשטיין מסורב עלייה ואסיר ציון, עסק בפעילות ציונית ואף לימד עברית במחתרת. הוא עלה לישראל ומילא תפקידים שונים בתחום החינוך. אדלשטיין הוא בוגר תכנית "עמיתי ירושלים" של מכון מנדל להכשרת מנהיגות חינוכית. בין תפקידיו הרבים בתחום הפוליטי נכללים שר העלייה והקליטה, שר התפוצות, שר הבריאות ויושב ראש הכנסת.

חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ולשון מהמכללה האקדמית בית ברל ותואר שני בפילוסופיה של החינוך מהאוניברסיטה העברית. הייתה דוקטורנטית בחוג למגדר של אוניברסיטת בר אילן. לפני שנבחרה לכנסת, עסקה גלאון בפעילות ציבורית ותקשורתית נרחבת, השתתפה במחאות שונות ועזרה להוביל מאבקים בתחומים כגון זכויות נשים וזכויות מיעוטים. במהלך הקריירה הפוליטית שלה מילאה תפקידים מגוונים בוועדת החוץ והביטחון, בוועדה למעמד האישה, וועדת החוקה, וועדת הכספים, ועוד.

חבר הכנסת מנסור עבאס (רע"מ) הוא בוגר לימודי רפואת שיניים באוניברסיטה העברית, וגם עסק בתחום לזמן קצר אחרי לימודיו, אך כבר במהלך התואר עסק בפעילות חברתית בקמפוס והקים תא סטודנטים שהתמקד במיצוי הזכויות של סטודנטים מהחברה הערבית. בעקבות הצלחתו בפעילות החברתית בקמפוס הוא גם נבחר פעמיים לתפקיד ראש ועד הסטודנטים הערבים. בהמשך השתלב בפעילות פוליטית, נבחר לכנסת וקידם במסגרתה פעילות למאבק בפשיעה בחברה הערבית. כיום לומד ח"כ עבאס תואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה.

חבר הכנסת אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) הוא בוגר לימודי מדעי החברה מהאוניברסיטה העברית. בזמן הלימודים הצטרף לתא הליכוד, ומשם החל בפעילות ציבורית שכללה גם כהונה בתפקיד מזכיר הסתדרות העובדים הלאומית בירושלים. ח"כ ליברמן הקים את מפלגת "ישראל ביתנו" ומילא תפקידים מגוונים בחיים הפוליטיים, לרבות שר החוץ, שר הביטחון, שר התחבורה, שר האנרגיה, מנכ"ל משרד ראש הממשלה וסגן ראש הממשלה.

תחילת דרכו של חבר הכנסת ניר ברקת (הליכוד) הייתה בתחום ההייטק. הוא בוגר לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, במהלך התואר הקים עם מספר שותפים קרן השקעות בשם BRM וגם המציא את אחד מסוגי האנטי וירוס הראשונים. בהמשך דרכו השתלב בתפקידים רבים ביזמות בהייטק הישראלי, והוא אחד ממייסדיה של חברת אבטחת המידע צ'ק פוינט. חה"כ ברקת היה חבר מועצת העיר ירושלים ובהמשך גם נבחר לראשות העיר ירושלים, תפקיד שאותו מילא עשר שנים. בזכות הרווחים הגדולים שצבר במהלך הקריירה בהייטק, ברקת היה חבר הכנסת המיליארדר הראשון ונמנה בין חברי הכנסת העשירים בישראל.

אף על פי שבאתר הרשמי של הכנסת נכתב שיש לה רק תעודת בגרות, כנראה שמדובר בטעות מרה. לחברת הכנסת והעיתונאית לשעבר, מרב מיכאלי, יש ככל הנראה, תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל-אביב. בחוג ללימודי היסטוריה בתל אביב יכלה למצוא חוקרים בכירים, המנסים להבין באמצעות גישות שונות, הן את הטבע האנושי הבסיסי, זה שמבטא עצמו בכל דור מחדש, והן תהליכים חברתיים וכלכליים המעצבים את חיינו היום.

את הקריירה העיתונאית שלה החלה מיכאלי עוד בצבא, כששירתה בגלי צה"ל. זוהי לא האישה המרגשת היחידה, המגיעה אל שורות הכנסת לאחר פעילות בתקשורת. אך לגבי מיכאלי, הדבר הוא מאד טבעי, כיוון שהיא מגדירה את עצמה אישה פוליטית, כבר מן ההתחלה. מבחינה מסוימת, היא ממשיכה את סבה, ד"ר ישראל קסטנר, ששיקע עצמו בצרכי הציבור בהיותו חבר בכנסת ישראל מטעם מפלגת מפא"י, ובפעילותו הרבה והאמיצה למען הצלת יהודי הונגריה בזמן השואה.

על פי עדותה באחד מראיונות הטלוויזיה, חברת הכנסת מיכאלי גדלה במסגרת ביתית קשוחה, ולמדה כבר בילדותה להתמיד באימוני בלט ופסנתר. מסביב יכלה לקלוט את הניסיונות של משפחתה להוכיח את חפותו של סבה, לאחר שהושמעו כלפיו האשמות בשיתוף פעולה עם הנאצים. הדבר החשוב ביותר שלמדה אז היה, שכשלא מצליחים בדרך אחת, פונים לדרך אחרת. אם בית הדין לא עוזר, פנו לתקשורת. אם התקשורת לא מספיקה, קחו את המושכות והיבחרו לכנסת.

הרב שי פירון, אשר כיהן בעבר כשר החינוך, הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ותואר שני מאוניברסיטת בר אילן. באוניברסיטה זו גם לימד כמרצה מן החוץ. נוסף על כך, שימש כעמית מחקר בסוגיות הקשורות לזכויות אדם במכון הישראלי לדמוקרטיה.

האם היה ניתן מראש לחזות לו עתיד מקצועי בפוליטיקה? האמת היא, שבמסלול ההתפתחות המקצועי של פירון יש לפחות שלושה כיוונים אפשריים. מצד אחד, בתחילת הדרך עבר מסלול להכשרת דיינים, ולאחר מכן בעקבות לימודיו האקדמיים נעשה פעיל בשדה המשפטי. מצד שני, הקריירה המשמעותית שלו במשך שנים רבות הייתה בחינוך וברבנות קהילתית. ומצד נוסף, בתקופה הארוכה הזו הוא אף פיתח כישורי מנהיגות כמנהל של ארגונים חינוכיים ושל עמותות.

ועדיין, בכל שלושת הכובעים האלה הפעילות שלו יכולה לזכות לכותרת אחת, והיא - עזרה לאוכלוסיות מוחלשות בחברה. האמת היא שפירון רואה עצמו כאיש חינוך בלבד. אז מהיכן הכישרון לפוליטיקה? אולי זה בא מאמא; הרמז היחיד שמצאנו במשפחת פירון לפעילות ציבורית היא אצל אימו, המשמשת כסגנית ראש העיר בת ים, ונחשו על איזה תיק היא אחראית.

תאמינו או לא תאמינו, אבל חבר הכנסת שטייניץ (הליכוד) כתב עבודת דוקטורט בפילוסופיה, העוסקת בהוכחת קיומו של אלוהים! הוא הצטיין בלימודיו האקדמיים, ואף זכה במלגת אלון לחוקרים צעירים. את שני התארים הראשונים השלים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת הדוקטורט ביצע בהדרכת חוקר ממכון כהן למדעים ולרעיונות באוניברסיטת תל אביב. במהלך השנים עסק בכתיבה, וספריו זכו להצלחה רבה והגיעו לרשימת רבי המכר.

אתם שואלים - איך הפך פילוסוף וסופר מצליח לפוליטיקאי העוסק בכלכלה ובביטחון? ובכן, גם כאן צריך לחזור שני דורות אחורה. אחד מסביו היה האלוף הראשון בתחרות השחמט, וממנו ירש גם מיודעינו אהבה מיוחדת למשחק המחושב. אך מה לשחמט, לפוליטיקה, לכלכלה ולביטחון? הביטוי המתאים ביותר כאן הוא - מהלכים אסטרטגיים. באחד הימים אולי עוד יגלו ביטוי מיוחד של תכונות תורשתיות במוח, המועידות אדם לתבנית מסוימת של מקצועות, ואז ישאלו - איזו מולקולה גרמה לשר שטייניץ להתעניין כל כך בשאלות פילוסופיות על אלוהים, ואיזו הובילה אותו להנהגה ציבורית? ייתכן שהתשובה תהיה - אותה מולקולה שירש מסבא, זו של היכולת לראות דברים בהפשטה מלמעלה.

סילבן שלום כיהן לאורך השנים בתפקידים שונים כגון המשנה לראש הממשלה, שר התשתיות האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל, והשר לשיתוף פעולה אזורי. בדומה לפוליטיקאים רבים כשלי יחימוביץ' ומרב מיכאלי, גם סילבן שלום היה פעיל בתקשורת, כעיתונאי חדשות.

לסילבן שלום יש השכלה רחבה ומכובדת, ולא פעם ביטא את העמדה, שהשכלה גבוהה היא המפתח להצלחה אישית ולצמצום הפערים החברתיים בישראל. כנראה שבאמת הכל מתחיל בחינוך, כיוון שמי שנהגה "ללחוץ על" לימודים גבוהים, הייתה אמו של סילבן. כשבבאר שבע הטרנד היה לצאת מהתיכון עם מקצוע טכני, אימו של סילבן לא נכנעה לצו האופנה, ושלחה את בנה למגמה ריאלית בתיכון מקיף.

כבאר שבעי גאה למד לתואר ראשון בכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. כשבידיו כבר הסמכה למקצוע ראיית החשבון, הוסיף ללמוד לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, עבר את בחינות הלשכה בהצלחה, והמשיך לתואר שני במדיניות ציבורית.

האישה שנחשבת למחוקקת הכי חרוצה בכנסת, אשר עמדה בראש מפלגת העבודה ובראש האופוזיציה לקואליציית נתניהו-בנט-לפיד, היא חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. דמותה מוכרת וידועה בקהל הישראלי עוד מהתקופה הארוכה שבה פעלה במרץ לחשיפה של קשרי הון שלטון כעיתונאית. בתור חברת כנסת השתדלה לשלב בענייני החקיקה את טובתם של הקופאית במכולת, נוסעי התחבורה הציבורית, החייל המשוחרר, האם העובדת וכלל עובדי המשק.

העניין האמיץ שלה בקשרים שבין חברה, פוליטיקה וכלכלה, כנראה הוביל אותה לבחור במסלול לתואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, תואר המשלב ידע בשלושה תחומים - פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.