תואר שני בקלינאות תקשורת

תואר שני בקלינאות תקשורת, הפרעות תקשורת - למי זה מתאים?

 

קלינאות התקשורת (הידועה גם בשם הפרעות בתקשורת) מתמקדת באבחון ובטיפול בלקויות תקשורת, דיבור, שפה, ושמיעה. הלימודים לתואר השני בתחום זה מקנים ידע תיאורטי ומעשי נרחב ומעמיק, ומאפשרים להכיר כלים קליניים לאבחון ולשיקום מגוון רחב של לקויות תקשורת בקרב ילדים ומבוגרים. מושם דגש על הבנת התהליכים הנחוצים לשיקום ולשיפור איכות חייהם של המטופלים.

 

מדוע כדאי ללמוד תואר שני בקלינאות תקשורת?

 

ההתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות בתחומי הרפואה ומדעי ההתנהגות, הובילו לפיתוחם של עזרי תקשורת מרובים לאוכלוסיות המתמודדות עם ליקויי דיבור ושמיעה, כגון תוכנות המאפשרות לילדים ולמבוגרים המתקשים בתהליך רכישת השפה; שיטות אלקטרו מגנטיות להערכת תפקוד מערכות העצבים המשפיעות על הגירויים האקוסטיים של הדיבור; מערכות אלקטרו מכאניות המאפשרות תקשורת באמצעות דיבור ישיר; לוחות חכמים לתקשורת חליפית ותומכת; ועוד.

 

ההכרה בחשיבותו תחום קלינאות התקשורת הולכת וגוברת, ואיתה עולה הביקוש לאנשי מקצוע מיומנים. תכנית הלימודים לתואר השני בתחום מעניקה ידע רב-תחומי בנושאים כגון לקויות קריאה וכתיבה, ליקויי דיבור, גמגום, קשיי היגוי, בעיות בהתפתחויות הדיבור והשפה, ועוד. ידע קליני מתקדם זה יכול לסייע לקלינאי התקשורת לייעל את הטיפול, ולהעניק מעטפת טיפולית נרחבת ועשירה יותר למטופליהם. נוסף על כך, התואר מקנה מיומנויות מחקר, החשובות לקידום ולפיתוח השיח המחקרי בתחום ההפרעות בתקשורת.

 

אילו מסלולי לימוד מוצעים במסגרת התואר?

 

 

באפשרות הסטודנטים בתואר השני בהפרעות בתקשורת לבחור בין שני המסלולים הבאים:

• המסלול המחקרי - מסלול עם כתיבת תזה. המסלול מתאים למעוניינים להמשיך לתואר שלישי (דוקטורט) ולהשתלב במחקר.

 

• המסלול העיוני - מסלול ללא כתיבת תזה. מטרת המסלול העיוני הינה הרחבת הידע הקליני שברשות קלינאי התקשורת, וחשיפתם למגוון נושאים קליניים עכשוויים ומבוקשים. בתום הלימודים במסלול זה מגישים עבודת גמר.

 

מה לומדים?

 

מטרת התכנית לתואר שני בקלינאות תקשורת הינה הרחבת המיומנויות הקליניות באבחון ובטיפול שברשות קלינאים פעילים, והקניית מיומנויות מחקר מתקדמות. הידע הנרכש נוגע למגוון אוכלוסיות, החל מפעוטות ועד לקשישים, ולתחומי לקות מגוונים, כגון הפרעות דיבור, הפרעות שפה התפתחותיות, לקויות שמיעה, ועוד). בחלק מן התכניות שמים דגש על שיטות טיפול כגון CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), טיפול בשילוב אמנויות, ועוד. 

 

• קראו על תואר שני טיפולי.
• קראו - למי כדאי להמשיך לתואר שני?

 

כמה זמן לומדים?

 

משך הלימודים שנתיים. באוניברסיטת חיפה, משך הלימודים במסלול המחקרי עם תזה הינו שלוש שנים. הלימודים מרוכזים ביום אחד בשבוע, או במספר מצומצם של ימים בשבוע, כדי להתאים ללוח הזמנים המקצועי של קלינאים עובדים.

 

האם ניתן ללמוד במתכונת היברידית?

 

בחלק מן המוסדות, משלבת התכנית לימודים היברידיים המתקיימים בזום או באמצעות צפייה בהרצאות מוקלטות, כדי לאפשר למידה גמישה. ישנם מוסדות אקדמיים המאפשרים למידה היברידית חלקית, כלומר קורסים מקוונים המשולבים אחת למספר שבועות במערכת השעות.

 

האם הלימודים מתאימים לאנשים עובדים?

התכניות לתואר שני בקלינאות תקשורת במרבית המוסדות האקדמיים מתאימות לאשים עובדים. כדי לסייע לסטודנטים לשלב בנוחות רבה יחסית בין הלימודים לבין עבודתם כקלינאי תקשורת, הלימודים מרוכזים ביום אחד מלא במהלך השבוע. כמו כן, חלק מן המוסדות האקדמיים מאפשרים לסטודנטים לבנות את מערכת השעות בהתאמה אישית לצרכיהם המקצועיים.

 

אילו נושאים נלמדים במהלך התואר?

 

להלן חלק מן הנושאים הנלמדים בתואר:

• מחקר אודיולוגי.
• הרצף האוטיסטי.
• ניתוח מדגמי שפה.
• שטות עיבוד נתונים.
• הזדקנות והגיל השלישי.
• שתלים במערכת השמיעה.
• טיפול בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית.
• ועוד.
   

היכן לומדים?  

 

• אוניברסיטת חיפה - תכנית הלימודים לתואר שני בהפרעות תקשורת של אוניברסיטת חיפה כוללת את שלושת אשכולות הלימוד הבאים: שמיעה וקוגניציה, תקשורת ושפה, או תכנית אישית. כמו כן, ניתן להתמקד בתחומים כגון טכנולוגיות רווחה ובריאות, והתפתחות הילד.

 

• המרכז האקדמי הרב תחומי ירושלים (לשעבר מכללת הדסה) - במרכז האקדמי הרב תחומי בירושלים מתקיים תואר שני בהפרעות בתקשורת, אשר היקפו שנתיים (4 סמסטרים). מיקוד התכנית קליני, מושם דגש על השימוש בכלים קליניים באוכלוסיות מגוונות.

 

• אוניברסיטת אריאל - באוניברסיטה ניתן להשתתף בלימודי תואר שני זה במסלול עם תזה. במסגרת הלימודים, הסטודנטים משתתפים בקורסים קליניים וכן במעבדות במגוון תחומים, וביניהם תפישה שמיעתית, הפקת שפה, קוגניציה ולשון, הרצף האוטיסטי, ועוד.

 

• אוניברסיטת תל-אביב - ניתן ללמוד במסלול עם תזה או במסלול עיוני ללא תזה. באוניברסיטת תל-אביב מעבדות מחקר והוראה הכוללות טכנולוגיות מתקדמות בתחומי עיבוד השמיעה, הדיבור, הפרעות הקול, האקוסטיקה, והתפתחות השפה בתינוקות. משך התכנית שנתיים, הלימודים מרוכזים ביום שבועי אחד.
   

למי מיועד התואר?

התכנית מיועדת לקלינאי תקשורת מנוסים, בעלי תואר ראשון בקלינאות תקשורת ורישיון קלינאי תקשורת מטעם משרד הבריאות, המעוניינים לקדם את הקריירה ולהשתלב בתפקידים בכירים בשדה הקליני, וכן לרכוש מיומנויות מחקר הנדרשות להשתלבות בתפקידים משמעותיים באקדמיה. התואר השני עוסק במגוון רחב של אוכלוסיות, תחומי לקות, וקבוצות גיל, וכך יכול להתאים לקלינאי תקשורת העובדים במסגרות מגוונות.

 

מה הם תנאי הקבלה?

 

תנאי הקבלה לתואר שני בהפרעות תקשורת משתנים ממוסד למוסד וכן מעת לעת. דרישות הקבלה כוללות:

• תואר ראשון בהפרעות בתקשורת, בממוצע 85 ומעלה.
• רישיון קלינאי תקשורת מטעם משרד הבריאות.
• מבחן כניסה באנגלית.
• מכתבי המלצה מטעם גורמים אקדמיים.
• ועדת קבלה או ראיון אישי.
• בוגרי תואר ראשון שאינו בתחום קלינאות התקשורת נדרשים לקורסי השלמה מקדימים כתנאי לקבלתם.

 

האם מתקיים תואר שני בהפרעות בתקשורת לציבור החרדי והדתי?

קיימת תכנית לתואר שני בהפרעות בתקשורת המותאמת לציבור החרדי והדתי, הלימודים במסלול זה מותאמים לצרכיהם של הסטודנטים מן החברה החרדית, הן במתכונתם והן בתכנים הנלמדים. נכון להיום, ניתן למצוא מסלול לתואר שני בקלינאות תקשורת לציבור החרדי במכללת מבח"ר בבני ברק, שם הוא מוצע לנשים חרדיות בלבד, המסלול הינו פרי שיתוף פעולה בין מכללת מבח"ר לבין אוניברסיטת תל-אביב.

 

איזה תואר מקבלים בתום הלימודים?

המוסמכים זכאים לקבל תואר שני .M.A, כדי לקבל את התואר יש לעמוד בכל חובות הלימודים, לרבות השלמת התזה (במסלול המחקרי).

 

מה הן אפשרויות התעסוקה? 

 

באפשרות המוסמכים להשתלב במוסדות שיקומיים ורפואיים, בבתי חולים, בקופות חולים, במרפאות פרטיות, בשירותי הרווחה, בעמותות חברתיות, ועוד. נוסף על כך, הסטודנטים במסלול המחקרי (עם תזה) יכולים להמשיך את לימודיהם לקראת תואר דוקטורט ולהעמיק את המחקר בתחום, במסגרת משרות מחקר באקדמיה ובמכוני מחקר ציבוריים ופרטיים. הידע הנרכש במהלך התואר השני יכול לאפשר לקלינאים לקדם ולשפר את עבודתם השוטפת, וכמו כן, העובדים במגזר הציבורי והממשלתי יכולים לקבל יתרון בעת ההתקדמות לתפקידי ניהול והדרכה.
 

• קראו על השלמת תזה לבעלי תואר שני.
• קראו על הסבה לקלינאות תקשורת.

 

אילו לימודי המשך מתאימים לבוגרי התואר?

עם תום הלימודים במסלול המחקרי, ניתן להמשיך לתואר שלישי בקלינאות תקשורת. מטרתו של הדוקטורט הינה להכשיר את הסטודנטים כחוקרים ובמקביל להעשיר את השיח המחקרי בתחום ההפרעות בתקשורת.

לאחר סיום הלימודים במסלול הקליני, באפשרות קלינאי התקשורת המעוניינים להמשיך ולהעמיק את הידע שברשותם לקחת חלק בקורסים ובהשתלמויות ייעודיים. אותן ההשתלמויות מותאמות לקלינאי התקשורת, ומטרתן לחשוף לידע קליני הרלוונטי לעבודתם השוטפת, לרבות סוגיות קליניות העולות במהלך הטיפול, היבטים ניהוליים הנוגעים לקידום המקצועי של המטפלים ולשיווק שירותיהם, וכן קורסים אשר מטרתם לחשוף להתפתחויות טכנולוגיות רלוונטיות, כגון כלי AI בהם יכולים הקלינאים להשתמש במסגרת עבודתם.

 

מה עלות הלימודים?

הלימודים בתחום זה נערכים במוסדות אקדמיים ציבוריים בהם שכר הלימוד הינו אוניברסיטאי (כלומר מסובסד על ידי המועצה להשכלה גבוהה). סכום זה מתעדכן מדי שנה אקדמית ונכון לשנת תשפ"ו עומד על 16,239 שקלים לשנה לתואר השני. יש לציין כי הסטודנטים שעליהם לקחת חלק בהשלמות במסגרת קבלתם לתכנית נדרשים לעלויות נוספות.

 

אילו מלגות מתאימות לסטודנטים לתואר השני בקלינאות תקשורת?

באפשרות הסטודנטים בתואר השני בהפרעות בתקשורת להיעזר במלגות שונות, חלקן מוענקות מטעם המוסד האקדמי וחלקן מטעם קרנות וגופים החיצוניים למוסד האקדמי, כגון קופות החולים, ארגונים חברתיים, ועוד. מטעם מוסדות הלימוד, מוצעות מלגות סיוע כלכלי (על סמך המצב הסוציו-אקונומי של הסטודנט), מלגות הצטיינות (על סמך ההישגים האקדמיים), ומלגות מחקר (המיועדות לתמוך בסטודנטים במסלול המחקרי עם תזה). נוסף על כך, מעת לעת מציעות קופות החולים מלגות לסטודנטים המתחייבים להשתלב בתעסוקה בשורותיהן עם תום הלימודים.