שנה רביעית בחשבונאות במוסדות האקדמיים

 

 

עם סיום לימודי החשבונאות לתואר ראשון, נדרשים בוגרי הלימודים בביצוע בחינת מועצת רואי החשבון, על מנת שיוכלו להתחיל לעבוד ולהתמחות בתחום. למעשה, בכדי להיות רואה חשבון יש לעבור בהצלחה (או לקבל פטור) מ - 15 בחינות, ולסיים תקופת סטאז'. התואר מזכה את התלמידים בעשרה פטורים, בעוד ששנת ההשלמה (שנה ד') מזכה בשלושה פטורים נוספים מבחינות המועצה. ישנם מוסדות לימוד המזכים את משתתפיהם ב - 13 פטורים במהלך התואר עצמו.

 

ביצוע שנת השלמה בחשבונאות ומעבר הבחינות הפנימיות בה, המקבילות למבחנים: חשבונאות פיננסית א' (סופיות א'), דיני מסים א' (סופיות א') ודיני מסים ב' (סופיות ב'), מותיר לבוגרים לעבור שתי בחינות בלבד לקראת קבלת הרישיון המקצועי. אלו הן הבחינות בפיננסית מתקדמת (סופיות ב') ובביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות (סופיות ב'). הבוחרים שלא לבצע שנת השלמה נאלצים לעבור באופן עצמאי בחינות אלו, במתכונת חיצונית.

 

יש הטוענים כי הבחינות הפנימיות קשות יותר ממבחני המועצה החיצוניים, ויש הטוענים להיפך. כמו כן, יש כאלה הבוחרים לבצע את שנת ההשלמה במוסד אחר מזה שבו למדו לתואר הראשון בחשבונאות. לבחירה כזו יכולים להיות יתרונות בדמות גיוון והעשרה אקדמיים, אך מצד שני היא עלולה להתברר כבעייתית עקב הבדלים בשיטות ומערכי לימוד, אשר יוצרים צורך בהדבקת פערים, או לחילופין, בחזרה מייגעת על נושאים שנלמדו כבר.

 

רבים נוטים להמשיך לשנת השלמה בחשבונאות באותו מוסד אקדמי בו למדו לתואר הראשון, וליהנות ממסגרת יציבה. מצד שני, לעתים תכניות ייעודיות המוצעות בשוק הלימודים כהכנה לשתי הבחינות הסופיות, או למידה עצמאית, יכולות להיות יעילות יותר - כל מקרה לגופו. ובכל זאת, מהם היתרונות והחסרונות הבולטים של כל אלטרנטיבה?

 

 

היתרון הבולט בהמשך הלימודים בשנה ד' הוא שהחומר מוגש בצורה מובנית ומסודרת. אין צורך בלמידה עצמאית הדורשת ארגון ומשמעת חזקה. כמו כן, במסגרת לימודים במוסד אקדמי, זוכים הסטודנטים בהעשרה אותה לא היו מקבלים בקורס ייעודי או בלמידה עצמאית המכוונת לבחינות בלבד. הם נהנים מן האפשרות להתייעץ עם מרצים, מתרגלים וחברים לספסל הלימודים.

 

בנוסף,  חשוב לציין כי שנת השלמה בחשבונאות נדרשת כתנאי קבלה לתואר שני מזורז, וכן כי לימודים אלה נתפשים כרציניים ומחייבים יותר, ויכולים לשפוך אור חיובי גם על קורות החיים. מבחינה סטטיסטית, אחוזי המעבר של בוגרי שנת השלמה בחשבונאות בבחינות המועצה הסופיות הם גבוהים יותר. אולם שוב, יש לקחת בחשבון מה אופי המועמד, והאם אכן זוהי מסגרת הלימודים ממנה יפיק את המיטב.

 

 

 

מהלומדים עצמאית נחסכים הזמן והעלות של שנת לימודים נוספת. כמו כן, הם "נזרקים למים העמוקים" של העצמאות מוקדם יותר - דבר היכול להתברר כהתנסות חיובית. בעוד יש הרואים יתרון בהעשרה הניתנת במסגרת שנת השלמה בחשבונאות, אחרים רואים בה בזבוז זמן והשקעת מאמץ מיותר. אלו הנכשלים בבחינות הפנימיות הכלולות בה, לא יכולים לגשת לבחינות המועצה, ועליהם לחזור עליה שנית. מצב זה יכול להיות מרגיז במיוחד, אם הכישלון הוא במקצוע שכלל אינו דרוש לבחינות המועצה.

 

כמו כן, לעתים קרובות, בין סיום שנה ד' לבין מועד בחינות המועצה עובר זמן רב - דבר המאלץ את הבוגרים ללמוד מחדש את החומר לקראת המבחנים. לסיום, עלות ההשתתפות בשנת השלמה עומדת על כ – 20 אלף שקלים, בעוד קורס הכנה למבחן רואי חשבון יכול להגיע לכ – 6,000 שקלים בלבד. יחד עם זאת, חשוב לזכור, כי קורס הכנה ייעודי מתמקד לרוב רק בבחינת הגמר האחרונה בביקורת מתקדמת, ואינו מעניק הכנה לבחינות האחרות. 

 

 

 

 

 

לימודי שנת השלמה בחשבונאות מוצעים במוסדות הבאים: