מטרות המבחן פסיכומטרי

מטרות המבחן הפסיכומטרי

לפסיכומטרי חשיבות רבה מבחינת השפעתו על עתידנו המקצועי, אך לא לכולנו ברורות מטרותיו מבחינת העולם האקדמי. מדוע יש צורך במבחן זה? מדובר בשאלה מורכבת. הוויכוח על יעילות המבחן נמשך שנים ארוכות, אולם קיימת כיום הסכמה רחבה כי המבחן מהווה כלי מרכזי באמצעותו מוסדות הלימוד יכולים למיין מועמדים באופן יעיל יחסית, ולחזות את סיכויי הצלחתם באקדמיה.

מטרות הבחינה קשורות גם לנסיבות התהוותה ולהיסטוריה שלה. הפסיכומטרי החל להתקיים בישראל בשנת 1983, ועד אז כל אוניברסיטה ערכה מבחני קבלה נפרדים למועמדים לתואר הראשון. המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) הינו גוף שהוקם בשנת 1981, שמטרתו לאגד את המומחים בתחומי הבחינות ההערכה, כדי לייעל את תהליך קבלת המועמדים למוסדות להשכלה הגבוהה בארץ. הדבר נעשה באמצעות פיתוח מבחן קבלה אחיד לכל המוסדות. בצעד זה שאפו במאל"ו לצמצם את מספר המבחנים שעל המועמדים לעבור בתהליך זה ואת העלויות הגבוהות שהיו כרוכות בו, בעקבות הצורך בתשלום נפרד על כל מבחן מיון. כיום, משרת הפסיכומטרי את כל המוסדות האקדמיים בישראל, ומשמש (לצד מבחנים נוספים כגון הבגרות ומבחן אמי"ר), להערכה ולחיזוי סיכויי הצלחתם של מועמדים בלימודים האקדמיים.
 

להלן מטרותיה המרכזיות של הבחינה:

מיון מועמדים לאקדמיה

מטרתה המרכזית של הבחינה הינה לשמש כלי מיון אחיד של מועמדים לכלל המוסדות האקדמיים בישראל, אוניברסיטאות ומכללות כאחד. היא מאפשרת לבצע דירוג של המועמדים בסולם אחיד, באופן אמין ומדויק ככל שניתן, תוך בחינת היכולות הרלוונטיות להצלחתם במסגרת התואר הראשון. סולם הציונים בפסיכומטרי מאפשר להעריך את סיכויי ההתאמה למסלולים השונים, ככל שהציון גבוה יותר, כך הסיכויים גבוהים יותר להצליח בלימודים. במקצועות מבוקשים במיוחד, כגון רפואה, משפטים, או הנדסה, רף הציונים הנחוץ לקבלה נחשב גבוה יותר ביחס למקצועות מבוקשים פחות.

חיזוי סיכויי ההצלחה בלימודים

בעקבות כמות מוגבלת של מקומות במוסדות להשכלה גבוהה, מעדיפים במוסדות לקבל מועמדים שסיכויי הצלחתם הינם הגבוהים ביותר, ולשם כך הם נעזרים בפסיכומטרי ובציוני הבגרות. שילוב זה נמצא כיעיל ביותר לחיזוי הצלחה בלימודים, מבין כל שילובי כלי המיון הקיימים.

מחקרים מראים כי כושר החיזוי של המבחן הינו טוב. מרבית הנבחנים שקיבלו בו ציון גבוה, מצליחים בלימודיהם האקדמיים יותר מאשר מי שקיבלו בה ציון נמוך. עם זאת, חשוב לציין כי גם הפסיכומטרי אינו מהווה כלי חיזוי מושלם וחף מפגמים, ולמרות שהוא מנבא את יכולת ההצלחה ברמה טובה, ישנם מקרים שבהם מועמדים קיבלו ציון נמוך בבחינה והגיעו בהמשך דרכם להישגים מרשימים בלימודים. זאת מכיוון שהמבחן אינו מודד תכונות חשובות רבות להצלחה בלימודים, כגון התמדה, מוטיבציה, יצירתיות, ועוד.

מתן הזדמנות נוספת לקבלה מלבד הלימודים התיכוניים

הבחינה מקנה הזדמנות נוספת למועמדים עם פוטנציאל גבוה, שהיכולות האישיות שלהם לא באו לידי ביטוי במבחני הבגרות, מסיבות שונות. כמו כן, בהשוואה לבחינות אחרות, רמת ההשפעה מן הרקע הקודם פחותה. באופן זה, גם מי שאין ברשותם ממוצע בגרות גבוה, יכולים לקבל "הזדמנות שנייה" ולהביא לידי ביטוי את יכולותיהם.

נוסף על כך, הבחינה מקנה הזדמנות שווה להתקבל ללימודים גם למועמדים שעברית אינה שפת אימם. כיום מתורגמת הבחינה למספר שפות, כגון אנגלית (משולב), ערבית, צרפתית, ורוסית. באופן זה יכולים הנבחנים להיבחן במבחן בשפה שבה הם שולטים היטב.

מה בודקת הבחינה?

הבחינה בודקת את יכולות המועמדים בתחומים הבאים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית, ושליטה בשפה האנגלית. השאלות בוחנות את היכולות הכלליות ללמוד ולהבין באופן בסיסי נושאים חדשים בתחומים הללו, כפי שנחוץ בתואר אקדמי.

מדובר ביכולות שניתן למדוד באופן מדויק יחסית, ובמסגרת הזמן המוגבל של הבחינה, ולכן מתמקדת הבחינה דווקא בהן. חשוב להדגיש כי קיימות מיומנויות רבות נוספות שחיוניות להצלחה בלימודים, שאותן לא בודקים בבחינה, כגון מוטיבציה, חשיבה יצירתית, בגרות נפשית, נחישות, ועוד. נוסף על כך, קיימים כישורים ספציפיים הנדרשים מן המועמדים בתארים מסוימים, ומסיבה זו נערכות בחינות מיון והערכה נוספות לאותם מועמדים כחלק מקבלתם לתואר, כגון לימודי רפואה (מבחני מו"ר ומרק"ם ומרכזי ההערכה), או לימודי אדריכלות (מטלות ומבחני מיון לבדיקת התפיסה החזותית).

האם יש קשר בין פסיכומטרי ורמת IQ?

הפסיכומטרי איננו מודד רמת IQ או אינטליגנציה, ומטרתו למדוד יכולות אקדמיות בסיסיות בלבד. ציוני הפסיכומטרי אינם מהווים מדד לרמת האינטליגנציה או מנת המשכל של הנבחנים, וכל מטרתם לשמש כלי מיון וניסוי לסיכויי ההצלחה בתואר הראשון. מבחני אינטליגנציה ו - IQ בודקים מיומנויות רבות נוספות, שאינן נכללות כלל בפסיכומטרי. כמו כן, בניגוד למבחני אינטליגנציה הבודקים מיומנויות שאינן נלמדות ברוב המקרים, הפסיכומטרי בוחן יכולות שהינן נלמדות, ולכן הכנה יסודית ואיכותית לבחינה זו תורמת רבות לסיכויי ההצלחה בה.

נוסף על כך, חשוב להדגיש כי הפסיכומטרי איננו בודק ידע כללי, וכן איננו בודק את כישורי ההצלחה בשוק העבודה. ישנם רבים שמצליחים בלימודים ובקריירה שלא ניגשו כלל לפסיכומטרי, למשל מי שהתקבלו ללימודים ללא פסיכומטרי, על סמך תעודת בגרות איכותית.

מה רמת הקושי של הבחינה?

בבחינה ישנן שאלות שנחשבות קלות, לצד שאלות שנחשבות קשות יותר. בחלקי האנגלית והחשיבה הכמותית, מופיעות שאלות ברמת קושי עולה באופן הדרגתי. הציונים באותם חלקים תלויים במספר הטעויות באותו התחום, וכן בפעולות סטטיסטיות שונות שמטרתן לתקן את הבדלי הקושי בין ניסוחי הבחינה, וכך לדאוג שהציון לא מושפע ממועד מסוים. לדוגמה, במבחן שנחשב קשה באופן יחסי יקבלו ציון גבוה יותר על אותה כמות טעויות ביחס למבחן שנחשב קל יותר. מסיבה זו ייתכנו הבדלים מסוימים ברמת הקושי של פרקים שונים במבחן, או בין מועדי בחינה שונים, אולם הכלים הסטטיסטיים שמפעילים במאל"ו נועדו לוודא שהציון לא מושפע מכך.

כמו כן, הרעיון כי הבחינה קשה יותר מבחינות אחרות, כגון בחינות הבגרות, אינו נכון בהכרח. זאת מכיוון שמטרת המבחן לבדוק יכולות וכישורים שונים מאלו שנבדקים בבגרויות. באופן כללי ניתן לומר כי גם אם חלקים מסוימים של הבחינה עשויים להיות קשים, ניתן להתכונן אליהם באמצעות למידה נכונה ותרגול רב, וחלוקת זמנים נכונה.