מיהו מחונן בקרב מורים יהודים וערבים - עבודת מחקר
סלאח אסדי, מורה למדעים וטכנולוגיה בבי"ס אורט בעכו, שסיים את לימודי התואר שני במכללת גורדון, בתוכנית פיתוח מורים לתפקידי הדרכה, משלים בימים אלו עבודת מחקר לצורך קבלת התואר M.Ed.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
מחקר במכללת גורדון:
האם קיים הבדל בתפיסה מיהו מחונן בקרב מורים יהודים ומורים ערבים
ממצאי מחקר שערך סטודנט לתואר שני במכללת גורדון ילמדו בהשתלמות ייחודית להוראת מחוננות המתקיימת במכללת גורדון במסגרת מרכז מטמו"ן מרכז לטיפוח מחוננות ומצוינות.
סלאח אסדי, מורה למדעים וטכנולוגיה בבי"ס אורט בעכו, שסיים את לימודי התואר שני במכללת גורדון, בתוכנית פיתוח מורים לתפקידי הדרכה, משלים בימים אלו עבודת מחקר לצורך קבלת התואר M.Ed. שעניינה, הדמיון והשוני בה נתפסת תופעת המחוננות בקרב מורים ערבים ומורים יהודים.
ממחקרים שנעשו בחו"ל בנושא תפיסת המחוננות בקרב אוכלוסיות שונות, עולה כי בתרבויות שונות מאדירים תכונות שונות בקרב מחוננים, וכי התפיסה מיהו מחונן, היא לעיתים גם תפיסה חברתית. למשל באסיה ובמזרח הרחוק, האחריות כלפי הקולקטיב, יכולת גישור ואינטליגנציה רגשית וחברתית, נחשבים מאפיין מרכזי של מחוננות.
תכונה זו מוצאת את ביטויה למשל בגיבורי סרטי אומנויות הלחימה, הנפוצים במזרח הרחוק, שם דמות התלמיד הצייתן ההולך אחר מורהו ומחקה אותו בשלמות היא גם דמות התלמיד החכם.
במערב לעומת זאת, מרידה במוסכמות מדעיות, יצירתיות ואינדיווידואליזם, הם בין מרכיבי דמות התלמיד המחונן, והישגים אישיים ויכולות קוגניטיביות נמצאים בראש הפירמידה של המחוננות. קיימים גם הבדלים בתפיסת המחוננות בציר הזמן.
עבר, האדם החוקר הסקולר, היה הומניסט, בקיא בתיאולוגיה ובפילוסופיה ואילו כיום מוערכים יותר המדעים המדויקים והתחומים הריאלים.
עבודת המחקר לקבלת התואר השני של סלאח אסדי, מורה במקצועו, עוסקת בהבדלים בתפיסת המחוננות בקרב מורים יהודים ומורים ערבים. במסגרת המחקר בדק סאלח אסדי באמצעות שאלונים את עמדות 114 מורים יהודים וערבים, בנושא תפיסת המחוננות ומצא שיש הרבה דמיון, אך קיים גם שוני.
ההבדלים נמצאו במקצועות הנתפסים על -ידי מורים הן יהודים והן ערבים כמתאימים למחוננים. מקצוע הרפואה נמצא בין חמשת המקצועות המובילים הן בקרב המורים היהודים והן בקרב המורים הערבים, אם כי הוא מוערך יותר בקרב המורים היהודים.
לעומת זאת, מקצוע הרוקחות כיכב בקרב המורים הערבים ונעדר לחלוטין מהתשובות של המורים היהודים. יש לציין כי קיימים גם גורמים חברתיים המשפיעים על משתתפי המחקר.
לעניין מחוננות בתחומי ההומניסטיקה, המשורר חליל ג’ובראן נתפס כמחונן בקרב המורים הערבים יותר מאשר נתפס המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק כמחונן, בקרב המורים היהודים. בתחומי הספורט המורים היהודים תופסים הצטיינות בספורט כמחוננת יותר מאשר המורים הערבים, כך למשל השחיין עטור המדליות האולימפיות מייקל פלפס מקבל ציון נמוך יותר כמחונן בקרב מורים ערבים.
דמיון בין שתי אוכלוסיות המחקר נמצא בתפיסת המדעים כשדה פעולה למחוננים. מדענים מתחום מדעי הטבעי מככבים בראש הרשימה, גם אצל המורים היהודים וגם הערבים ואלו הם גם חוגי ההעשרה הרצויים בעיני כלל המדגם: חידות מדעיות, ביוטכנולוגיה. ומחשבים.
סלאח אסדי מסיק כי הגלובליזציה והמודרניזציה מקרבים בין התרבויות השונות ומייצרים דמיון בשאיפות ההשכלתיות. ממצאי המחקר של סאלח אסדי ילמדו בין השאר בקורס להוראת מחוננות הנפתח במכללת גורדון בימים אלה. קורס זה הוא חלק ממרכז מטמו"ן – מרכז לטיפוח מחוננות ומצוינות הפועל במכללת גורדון מעל 10 שנים, ומכשיר מורים ועובדי הוראה להוראת ילדים מוכשרים ומחוננים.
במסגרת מטמ"ן פועלים בגורדון גם "חוגורדון", חוגי העשרה לילדים מוכשרים ומחוננים, בו משתתפים מעל 400 תלמידים יהודים, ערבים ודרוזים.
הקורס להכשרת מורים להוראת תלמידים מחוננים ומוכשרים , מיועד למורים בפועל, אותם הוא מכשיר להוראת תלמידים מוכשרים ומחוננים בבית הספר הרגיל, וכן להוראת תלמידים בכיתות מחוננים ובמסגרות העשרה שבועיות.
** לתשומת לבך נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. המידע המוצג כאן נכתב ונערך על ידי צוות האתר. למען הסר ספק בין האתר למוסד הלימודים לא מתקיים קשר מכל סוג שהוא.
למידע נוסף לחצו: מכללת גורדון | מכללה לחינוך ע"ש א. ד. גורדון
