לימודים לתואר שני עם ממוצע נמוך בראשון בשל סיבה רפואית

את יכולה לנסות אבל הסיכויים קטנים
שלום,

ראשית, לא ציינת מה למדת בתואר הראשון. שנית, לא ציינת מה תרצי ללמוד לתואר השני.
אבל ללא קשר לעניין, האם לא בקשת עזרה והקלות במהלך התואר הראשון? הרי זה מאוד מקובל לסטודנטים עם קשיים או מוגבלויות במיוחד פיזיות לקבל עזרה, או בכתיבה במבחנים, או הקראה במידת הצורך, בחינות בעל-פה וכו'.
כאשר ניגשים לתואר שני הסבירות שיתייחס למה שציינת כאן כאל סיבה מוצדקת לקבלך ללימודים עם ממוצע נמוך קטנה מאוד, בגלל המעטפת והעזרה שמוסדות הלימוד מציעים. את כמובן מוזמנת לנסות, אבל אני חוששת שהסיכויים קטנים.

בברכה,
שני

המשך לשאלה
לשני תודה רבה.

בקשר ללימודי תואר ראשון (משפטים) - באותה תקופה המודעות לבעיה הרפואית הזו הייתה מועטה מאד. (וזו גם אחת הסיבות שלקח בערך כשנתיים וחצי עד האבחנה, כי רופאים לא ידעו מה זה, וגם היום יש חולים שלוקח כמה שנים עד שהם בכלל מאובחנים). באותה תקופה כן הגשתי את המסמכים הרפואיים שהיו לי ( בעיקר לאחר האבחנה). אבל אז לעניות דעתי עניינים של הקלות והתחשבות וכו' היו יותר מוגבלים, ובפרט לגבי משהו שהייתה בעיה לקבל מכתב מהרופא/מרופאים מסוימים לגבי ההקלות הנדרשות באופן מפורט. (למשל - למרות המגבלות והתסמינים יש רופאים כגון חלק מרופאי המשפחה, שבקושי היו מסכימים (אם בכלל) לכתוב מכתב ובו רק פירוט הבעיה הרפואית (אפילו מבלי לכתוב את ההמלצות וההקלות הנדרשות), וזאת בגלל חוסר מודעות וחוסר ידע לתסמונת הזו שהייתה אז (וגם היום) כאמור במחקר רפואי. לפעמים לחולים שאפילו שסובלים ממש לא תמיד מייעצים להם את העצות הנכונות או ששולחים אותם הביתה ולתפקד כרגיל למרות מצבם.
מסמכים רפואיים שהיו לי אז בנושא נמסרו למוסד שבו למדתי אבל לא קיבלתי את כל ההקלות והתמיכה הנדרשות אלא חלקית (ובגלל המצב הרפואי לפעמים גם זה לא עזר מספיק, כלומר - מראש ניתן היה לדעת שאת הציון/בחינה אני לא מתחילה מ-100% וגם לא מ 90%, אלא פחות.).
כיום אמנם יש יותר מודעות וידע, אבל אז לא היה (לא אפרט כאן יותר מדי את הקשיים) ולכן גם היה יחסית קושי לקבל את מכלול העזרה הנדרשת, אם כי כאמור ב"ה כן קיבלתי עזרה מסוימת שסייעה לי בתקופות שונות, אבל לצערי לא מספיק. אולי היום ניתן לקבל את מלוא ההתחשבות והסיוע. מה גם שהיום כאמור יש יותר מודעות וידע וגם התייחסות בתקשורת לבעיה הרפואית הראומטית הזאת ולממצאים המחקריים אודותיה (מה שמוכיח שהטענות של הסובלים ממנה הן נכונות ולא דמיון).

השאלה היא: האם בנסיבות אלו יהיה אפשרי בכלל להתקבל ללימודי תואר שני באותו תחום או אף בתחומים אחרים? באותו מוסד לימודים או במוסדות אחרים?

סליחה על האורך הרב ועל הטרחה הרבה.

תודה.

כדאי לנסות להירשם ללימודים בכל מקרה
שלום,

תודה רבה על כל הפרטים שכתבת פה ואני בהחלט הייתי רוצה לתת לך תשובה וודאית, אך אני לא מייצגת את מוסדות הלימוד אלא רק מכירה את אופן התנהלותם (ברוב המקרים לפחות). אני כן חושבת שכאשר מדובר במקרי קיצון כשלך, יש מקום להגיש מועמדות (ולהתעקש) באמצעות וועדת חריגים. וכן יש מקום לבדוק את אפשרויות הקבלה ללימודים במספר מוסדות לימוד שונים, כי בסופו של דבר יש פה שילוב של סיבה רפואית איתנה, מוטיבציה גבוהה שלך יחד עם מדיניות מוסד הלימודים ורמת הביקוש למסלול הלימודים. בכל מקרה לנסות תמיד אפשר ובמקרה הגרוע ביותר לקבל תשובה שלילית לקבלה ללימודים. לוותר מראש על הניסיון להתקבל ללימודים זה פשוט חבל.
אני מציעה שתיעזרי באנשי השירות של האתר שיוכלו להפנות אותך לגורם הרלוונטי לקבלה של סטודנטים עם מגבלות או קשיי למידה או לקויות למידה שיכולים להיות כתובת שלך לשאלות במוסדות הלימוד עצמם והמשיכי משם בכתיבת בקשה חריגה להרשמה וכו'.
מקווה שתצליחי לשכנע את מוסד הלימודים לקבלך.

בברכה,
שני

לשני - תודה רבה ושנה טובה!

שנה טובה!
שלום,

שמחתי לעזור ואשמח גם בעתיד אם תרצי בכך.

שנה טובה,
שני