שלום, אני מסיימת תואר ראשון בתקשורת וצרפתית, ומתלבטת לגבי ההמשך. האם כדאי להמשיך לכיוון של אקדמיה? אני לא יודעת כמה קשה המסלול הזה והאם בכלל יש תקנים. האם יש תואר שני שפותח מקצוע מכניס? או גם בלי, אילו תחומים פתוחים בפניי וכדאי לעבוד בהם? (השאלה רחבה מאד אבל קשה לי למקד אותה יותר... כסטודנטית עבדתי בעיקר באדמיניסטרציה ובספריית האוניברסיטה ונהניתי מאד). בתודה, גלית
ש
שני יונגר
עבודה או לימודים לאחר תואר בתקשורת וצרפתית
שלום גלית,
לימודי תקשורת מכוונים לשני מסלולים עיקריים בסיומם מסלול אחד הוא כל תחום התקשורת הפרסומית והמסלול השני הוא כל הנוגע לתקשורת עיתונאית. אלו שני המסלולים העיקריים. אם אחד מהם מעניין אותך אז התחילי לפעות כדי לעסוק בו ואם אף אחד מאלו לא מעניין אותך אז כן דרושה מחשבה על כיוון אחר. אם אהבת את העבודה בספרייה אולי כדאי לשקול לימודי תעודה במידענות או תואר שני במידענות וספרנות. אם להמשיך בלימודים אקדמיים ובקריירה אקדמית זה תלוי מאוד בך, התחרות קשה מאוד על התקנים לעבודה במסגרת האקדמית וזה גם תלוי מאוד בהצלחה שלך בלימודים. כי צריך ציונים מאוד גבוהים בבחינות ובעבודה לאורך הלימודים, מרצים שימליצו עליך ועבודת מחקר מרשימה בציון גבוה.
אני די עדינה ובלי מרפקים, אז אני לא חושבת שאני בנויה לדוברות או לעיתונאות. אהבתי את העבודה בספריה בגלל שאהבתי את האווירה, המקום, הספרים, האנשים, אבל אני לא בטוחה שזה טוב כמקצוע לחיים... שקט מדי וחסר הגשמה עצמית.
הממוצע שקיבלתי מעל 90, וגם התחום מעניין ומעניין אותי לחקור, אבל אני חוששת ממחסור בתקנים.
אני גם טובה בהוראה. ומחבבת פסיכולוגיה ותרפיה.
האם תוכלי לחסוך לי קורס הכוון ולעזור לי במציאת מקצוע? :) תודה רבה, גלית
ש
שני יונגר
לימודי מידענות ולימודי תרפיה
שלום גלית,
בתחום המידענות לא חייבים לעבוד בספריות אלא יש ארגונים המעסיקים מידענים מתחומים שונים, מומחים לידע. שם באמת יש גם יותר אינטראקציה עם עובדים אחרים וגם כל נושא המחקר וכריית הנתונים יכולים להיות ברמה מאוד גבוהה ומאוד מעניינים. אם את לא אדם עם מרפקים ועור של פיל דוברות, עיתונאות ויחסי ציבור הם לא המקום בשבילך, וזה בסדר גמור. כדי ללמוד לימודי תרפיה מכל סוג שהוא יהיה עליך לעבור השלמות רלוונטיות מלימודי פסיכולוגיה וכן ללמוד לתואר שני רלוונטי. אבל קחי בחשבון שאם את אדם עדין ורגיש זה עלול להיות מקום מאוד לא פשוט עבורך. שכן נתקלים במקרים קשים מאוד כמטפלים וצריך לשם כך חוסן נפשי רב. אם את חושבת שתעמדי בזה אין מניעה שתתחילי ללמוד את הנושא. צירפתי לך הסבר על מסלולי התרפיה השונים לשיקולך. מה דעתך?