שלום הדר. שמ י דיאנה ואני בת 33,עד היום אוטודידקטית אולטימטיבית. היו תקופות שלא האמנתי בלימודי התואר,היו שחשבתי שאני לא יודעת מה ללמוד..והיו גם הרבה תחושות ופחדים שאני לא מסוגלת.. עד כו השקעתי את כל האנרגיע בעבודה,/בלעזור/בלטפל/בלהציל אנשים או כל יצור אחר שמסביבי....אבל התחושת הריקנות וחוסר עניין אומרות, לי שמיציתי. מגיל 13 אני מטיילת בעולם,זזה ממקום למקום בחקר אין סופי ותקווה גדולה למצוא את יעודי/מקומי בעולם הגדול ומופלא.חוקרת ברוחי ונשמתי,אבל חסרת סבלנות (לפעמים)לפרטים קטנים ובעיקר לתהליכים ארוכים.המסע הרוחני שערכתי,כלל בתוכו מלא סדנאות,טיפולים,קורסים,וחויות מרתקות להעצמה והיתפתחות אישית .העולם הזה מאוד מרתק אותי ויכול להיות שיום אחד יעסוק בזה...טיפול פרטני לא נראה לי(עקב חוסר סובלנות לתהליכים ארוכים וגם לקצב שפחות מהר משלי)אבל אולי הנחיית קבוצות???סדנאות??לא יודעת כרגע, אני לא שם. אני מרגישה שהגיע הזמן להשקיע בצורה רצינית ומסודרת בלימודים! אבל אני קצת מבולבלת בהקשר לתחום. כאשר אני מריצה במוחי חלומות ישנים....קם וחוזר על עצמו אותו חלום ילדות ישן וקסום שמעורר אצלי אוקיאנוס של רגשות!!!עד כמעט דמעות:-( וזה וטרנריה .אהבה שלי לחיות היא אין סופית והכי טהורה שיש. יחד עם זה המון שאלות!!!איך אני ?שבימי ב"ס לא היה לי בקושי סובלנות לשיעור אחד שלם?שלא לדבר על שיעורי בית(שכמעט אף פעם לא עשיתי).אני ?שבכיתה י' השאירו אותי כיתה...בגלל שהיה לי-40% נוכחות בב"ס.בנס (בזכות הורים שלא ירדו ממני) עשיתי בגרות באקסטרני. ועכשיו אני ?מסוגלת ללמוד לתואר ראשון,3שנים ביולוגיה?ואחרי זה עוד 4לוטרינריה????האם יקבלו אותי עם פסיכומטרי בקושי 580 וממוצע בגרויות 78??? אולי טיפסתי עם מחשבותי על עץ גבוה מדי??? ואולי בכלל לא צריכה לכתוב לך לפני שעשיתי בדיקה מעמיקה בנושה? בכל אופן,אם כבר גזלתי מזמנך..בקריאת פנייתי,אולי תוכלי לייעץ לי בנושה? אולי להמליץ על מקום או מוסד או כל דבר אחר שנדמה לך ,שיוכל לפזר לי את הערפל. או אולי נקודת התחלה:-)
נ.ב. מתנצלת על שגיעות כתיב(גם זה בעיה) העריך מאוד את עזרת. בתודה מראש דיאנה
ה
הדר גולדשמידט
הכוונה מקצועית
דיאנה שלום, אענה לא על פי סדר הצגת דברייך, מקווה שלא אפספס: באשר ליכולות לימודיות יש לי חדשות בשבילך, אין קשר בין הניסיון שלך מבית הספר למי שאת היום.. אני בטוחה שהחכמת עם השנים ולא רק בלימודים. את כבר מודעת ובוגרת, רואה את העולם מזווית שקולה, רק עדיין עם רצון להגשמה של ילדה שלא מיצתה.. מצוין תשמרי על הלהבה! היא תוביל אותך קדימה גם כשיהיה פחות קל.
כשאני סיימתי בית ספר, בדומה לך בקושי רב, אם יורשה לי לומר, לא העלתי בדעתי שאסיים פסיכולוגיה באוניברסיטה ואייעץ לאנשים במהלך השנים.. אבל מתברר שכשעושים את הדברים הנכונים מוצאים את האנרגיות הדרושות! תאמיני!! אין פה נוסחת קסמים פשוט צריך לחדד את הרצון ולהבין לאן למקד.
לגבי הוטרינריה.. צר לי, אבל אכן הנתונים שאת מציינת פה בעייתיים, כיוון שעברת את גיל 30 יתכן ותוכלי לדלג על מסוכת הפסיכומטרי אבל הבגרויות לא מספקות. את יכולה להחליט שזה היעד ולשפר אותן, אני בטוחה שתגלי מהר מאוד כמה זה קל היום, כשלומדים מתוך בחירה, בטח אם את מעידה על עצמך שאת אוטודידקט, אך זו ללא ספק בחירה שמחייבת סבלנות רבה. יש לאחרונה לימודי סיוע לוטרינר, אני לא יודעת להמליץ לך בנידון רק לשתף בתכנים, אם זה החלום שלך אולי זה יהווה פתרון מספק.
לגבי מגוון התחומים שמכילים סיוע פרטני / קבוצתי, סדנאות.. אני מרגישה שזה יהיה עוד פתרון חפוז לדילמה עמוקה יותר, יכול להיות שאלה הכלים אבל הכיוון המהותי גדול בהרבה ממנו. עצרי רגע, תשקיעי רגע בלכוון את עצמך, לא תאמיני כמה יוקל לך אח"כ.
במידה ותרצי אשמח לסייע לך באופן אישי. שיהיה לך המון בהצלחה,