שנה ב` במדעי המחשב - ספקות

הערה חשובה
אני בחרתי ללמוד מחשבים משתי סיבות:
1. מתוך מחשבה שאני קצת יותר "חזק" בתחום הראלי מאשר בשאר התחומים.
2. הצע עבודה גבוה.

חשוב לי לציין שהתחום הטיפולי מאוד מעניין אותי, כגון רפואה סינית, רפלקסולוגיה, פסיכולוגיה, מודעות וכו'.
גם כאשר החלטתי ללמוד מחשבים הייתה לי מחשבה לעסוק במשרה נוספת כמטפל אבל אני לא בטוח עד כמה הדבר מעשי לשלב בין השניים... האמנם זה אפשרי?

אגב אני בן 24 כיום.

הסבה או הטייה ממדעי המחשב
אוריה שלום,
תודה על מחמאות ניהול הפורום.
זו הבחירה שלי בקריירה לעזור למי שנמצא בצומת תעסוקתית - אישית בדרך להגשמה...
בפלטפורמה זו אנחנו מנסים לעשות את הבלתי אפשרי, כיוון שאין תחליף מקצועי להכוון אישי, אך לא כל יד משגת תהליך כזה, והמטרה פה היא לאפשר את המקסימום במינימום השקעה.

באשר לשאלתך,
זו אכן דילמה, עבודת כתיבת קוד בעיקרה כוללת עבודה מול המחשב, שעות רבות ובהחלט לא כוללת עשיה טיפולית.

אחלק את דעתי לשניים, בהתאם לפנייה הראשונה והשנייה שצרפת לשרשור:

באשר לעבודת מחשבים שכוללת אינטראקציה עם אנשים, פרנסה טובה ושילוב היכולות, שככל הנראה מנת חלקך (התואר הוא בהחלט לא פשוט, אם הגעת לשנה שנייה בהצלחה סימן שאתה כנראה טוב בזה :) )
תוכל לבחור בנתיב הפחות יוקרתי, שלא פחות רווחי ומחובר יותר לאנשים שזה תכנות לאתרי אינטרנט, אפליקציות ווביות וכו..
פחות לכיוון השתלבות בחברות הייטק ולהיות חלק מצוות תכנות שעובד על גרסאות ונמצא עמוק בשרשרת כותבי קוד.

עבודה על אתר אינטרנט תאפשר לך די מהר לעבוד גם עם לקוחות, תוכל לעסוק בחלק של ה"קליינט" מה שנראה בחוץ וגם בחלק של בסיס הנתונים , שילוב שעשוי לתת לך את הגיוון והעניין שאליו אתה חותר.
תוכל לעסוק באפיון מסמכים וטכנולוגיה.

אם אתייחס עכשיו לפניה השנייה, סובבת פה את הכיוון לחלוטין, כיוון שהכנסת את הרצון בעשייה מטפלת, זה סיפור אחר לגמרי.

בגדול אני יכולה לומר שאחד משניים יכול להיות:
הראשון- לעזוב את התחום אחרי סיום התואר הראשון וללמוד הנדסת אנוש, מדעי המח, (הדרך אומנם ארוכה אבל תתן לך את התמורה בסיום התהליך)

השני- לעזוב כבר עכשיו וללכת ללמוד קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה.

בכל מקרה, כפי שציינתי בתחילת תגובתי המטרה לתת לך את מירב הכלים להמשך עצמאי, בכל מקרי ההסבה אני ממליצה בחום להשקיע בפגישה אישית כדי לתפור את הכיוון בצורה מעמיקה ואיכותית, כבר עשית בחירה פזיזה אחת, כל זגזוג עולה באנרגיות, כסף וזמן יקר.

בהצלחה בכל אשר תבחר,
הדר גולדשמידט - ייעוץ והכוון מקצועי
052-6969745

תודה רבה!
על תשובתך המושקעת, המחכימה, הכנה והאכפתית. קיבלתי מכך תמריץ והכוונה להמשך הדרך.
יום נעים

אין על מה, בהצלחה

שאלה..
שלום אוריה!
האמת שהרבה אין לי איך לעזור לך- אני במצב די דומה לשלך, ההבדל הוא שאני כעת באמצע שנה א'. מה שאתה מספר זה בדיוק מה שאני מפחדת ממנו-שבאמצע שנה ב' אבין פתאום שזה ממש לא בשבילי...

אשמח שתייעץ לי מהמקום שלך, אחרי שנה וחצי בתואר-
בשנה א' כן אהבת את הלימודים או שגם אז היו כל מיני חששות?
המבחנים עכשיו הלכו כולם בסדר גמור ובגלל שזה לא כ"כ מובן מאליו בתואר כמו מחשבים, הרבה מייעצים לי להמשיך.
העניין הוא שאני ממש לא מוצאת הרבה עניין בחומר והעומס והלחץ ממש ממש מקשים עלי.
כל שניה הדעה שלי משתנה-פעם אני אומרת שזה ממש לא המקום בשבילי ומרגישה שזה לא אני ופעם(וזה האמת רוב הפעמים) אני מוצאת עניין ואפילו הנאה.

אם היתי יודעת לאן אני רוצה לעבור היתי פשוט בורחת. העניין הוא ששום דבר לא כ"כ מושך אותי-לעומת מה שאתה אמרת..

האם זה נכון שזה הזמן הכי מתאים לקום ולעזוב(כי בינתיים זה רק תחילת התואר)?

אופס...
נפלה לי טעות בהודעה לעיל -התכוונתי שרוב הפעמים אני מרגישה שזה לא הייעוד שלי (ולא שרוב הפעמים אני נהנית...)

דרך אגב-איפה אתה לומד?

לעניות דעתי
אני יכול לומר דברים מניסיון החיים הקצר שיש לי עם עצמי ועם מחשבים, לדעתי טוב גם לשאול ישירות את מנהלת הפורום.

בכל אופן, לשאלתך - בשנה א' כפי שאת יודעת רוב הקורסים הם במתמטיקה (האמת שגם בשנה ב' יש הרבה מתמטיקה) והקורסים במחשבים אינם רחבים כ"כ, כך שאז אמרתי לעצמי ש"וואלה בסדר, התכנות אינו חלום חיי, אבל זה נחמד לי, בסדר - לא נורא", ככל שעובר הזמן אני רואה שהעיסוק ה"קלאסי" של איש תוכנה הוא בפרויקטים גדולים של כתיבת קוד שלדעתי מתאימים לסוג מסויים של אנשים שאני משייך אותם ל"טיפוס הרציונלי" שהם בעלי היכולת לשבת זמן ממשוך על הכיסא ולהפעיל את המוח עצמאית ללא צורך (כמעט) באינטראקציה עם אנשים אחרים.
כיום אני מפריד בין עצם החומר הנלמד במחשבים לבין צורת העיסוק במקצוע. לדוג' עכשיו נתנו לנו איזה מיני פרויקט לעשות ב ++C, אני מרגיש שמצד אחד בתור אתגר למוח זה יכול להיות מעניין, אבל צורת העיסוק בזה באופן של "אני לבד מול המחשב" לא מתאימה לי כיוון שאין לי מספיק פניות (מלשון מקום פנוי) בתוכי על מנת שאתמודד כראוי עם הפרויקט הזה ספציפית ובאופן כללי עם המקצוע.

ההתלבטות שלי תמיד הייתה - מצד אחד השגת הכסף, מצד שני הידיעה שנשמתי הגיעה לעולם על מנת לעסוק במתאים לה ולא להיות שבויה במרדף אחר הכסף.

הבעיה היא שהרבה אנשים כמוני וכמוך לא יודעים בברור מה באמת מתאים לנשמתם ומה ייעודם כאן בעולמנו הקט.

היום אני מאמין שכאשר אדם מתעסק במקצוע המתאים לו באמת, ממילא הוא יהיה טוב במקצוע הזה וממילא בעזרת ה' גם הכסף יגיע.

לגבי "לקום ולעזוב" שאמרת אני חושב שכדאי להתייעץ עם "האנשים המבינים" שרואים את כל התמונה כי הדברים אינם חד משמעיים. 

תודה ויום נעים. אוריה

(לשאלתך אני לומד לתואר ראשון במכון לב, מכללה ותיקה בירושלים). 

לאוריה-
ממש ככה! אני גם מגיעה למסקנה הזו לאט לאט-
אם אתה לא מתחבר למקצוע ולא מרגיש שזה באמת אתה, שום שכר/יוקרה/ביקוש וכל מה שאומרים על מחשבים, לא יעזרו לך.
עדיף אדם מאושר עם מספיק כסף למחייתו
מאשר אדם שהוא עבד בכלוב זהב עם משכורת אקסטרה כל חודש...

לגבי קבלה לעבודה-אתה שמעת האם מכון לב ומכון טל שקולים לאוניברסיטאות (שקלתי לעבור לשם..)?

לרננה
למיטב ידיעתי מטבע הדברים אוניבסיטאות יותר נחשב. אבל המכונים לב-טל מוכרים מאוד בתעשייה.

הלוואי ששנינו נמצא את המתאים לנו באמת, בלי ספקות.

ימים טובים ובהצלחה!
אוריה

אני שנה ב' במכללה להנדסה ירושלים ומרגישה בדיוק כמוך...
אני ממש בהתלבטות מה לעשות, אם להמשיך ללמוד את זה למרות כל מה שאמרת למעלה או לעזוב את זה ולחפש משהו שיותר ידבר אליי. גם אני בשנה א' התלהבתי כמה זה מעניין ועדיין אני מוצאת בזה עניין, אבל אני מתחילה לפקפק בהתאמה שלי לתחום הזה. מה גם שהציונים שלי לא מזהירים למרות כל המאמץ שאני משקיעה, ככה שאני ממש בספקות לגבי המשך לימודיי