שלום לכולם , מעט רקע לשאלה : בתחילה , ולמשך זמן רב רציתי להיות תזונאית קלינית ולעסוק בהפרעות אכילה , עקב נתונים (פסיכומטרי נמוך 490 ותעודת בגרות 90 ) לא יכולתי ללמוד זאת בשום מוסד . מה שכן היה ברור לי הוא שאלמד משהו בתורת הנפש , אני לא מצליחה לדמיין אותי עוסקת במשהו אחר , לכן החלטתי לגשת אל הנושא מהצד השני , התחלתי ללמוד מדעי ההתנהגות (במסלול האקדמי המכללה למנהל ) וכעת אני בשנה הראשונה .
פתאום אני לא יודעת מה לעשות עם זה, מה אעשה בסוף עם התואר , האם אוכל להיות יועצת בבית ספר ? במה אוכל לעסוק ומה דרוש לכך ? אני מרגישה אבודה אין לי בעיה אפילו לעבור למוסד אחר אבל לא הייתי רוצה ש"תתבזבז השנה" אבל בכל זאת , לא אשלול זאת .
מה עושים ??
ש
שני יונגר
עבודה טיפולית
שלום ליאת,
לפני שאת עוזבת הכל ומחליפה את התואר שבחרת ללמוד להלן אינפורמציה שכדאי שתקחי בחשבון כאשר את מקבלת החלטות.
על-מנת לעסוק בטיפול בארץ, עליך להיות בעלת תואר שני, בדרך כלל. זהו הרבה פעמים תנאי כדי להתקבל למסלולי לימוד טיפוליים כאלה או אחרים, כמובן שתהיה צפייה ממך להיות בעלת תואר ראשון רלוונטי לפחות (למשל כמו זה את לומדת אליו כרגע).
זה נכון מאוד שיותר מורכב למצוא עבודה טיפולית עם התואר שאת לומדת אליו כרגע, אך תוכלי לעשות זאת דרך עמותות או דרך ארגונים אחרים העוסקים בבריאות הנפש. מה שכן, תהיי חייבת להמשיך וללמוד לתעודה על-מנת שתוכלי לעסוק בטיפול.
לי נראה שאת דווקא הולכת בכיוון הנכון, לאור מה שאת רוצה לעשות בעתיד וחשוב לזכור שהרבה בסופו של דבר תלוי גם בך, התואר הוא רק חלק קטן מאוד ממה שתעשי בעתיד כי בסופו של דבר את צריכה לדחוף את עצמך קדימה לעבר המטרה שלך, ויפה שעה אחת קודם (אם אפשר עוד במהלך הלימודים במסגרות התנדבותיות או עבודות קטנות שיתנו לך את הניסיון הרלוונטי).