שלום, אני בת 29, בעלת תואר ראשון בחינוך (בהתמחות בחינוך מיוחד ואומנות), ועם סיום הלימודים הבנתי כי אינני מעוניינת לעבוד בבתי ספר ובמשרד החינוך. עד כה צברתי ניסיון באדמיניסטרציה בחברת הייטק (וגם זה תחום שלא מדבר אליי). לאחרונה עברתי את בחינות היסוד של הרשות לניירות ערך לשיווק פנסיוני/ ייעוץ פנסיוני / ייעוץ השקעות, (ובכדי להשלים את המעגל אני מתכוונת לסיים השנה את מסלול הלימודים וההתמחות ולהוציא רישיון לשיווק פנסיוני). אני מעוניינת להמשיך לימודי תואר שני, כאלו שיקנו לי משהו פרקטי ויסייעו לי להתוות דרך חדשה ולהשתלב במעגל העבודה. אבל- אני מבולבלת מאוד וחוששת להתחיל מסלול חדש בפעם השלישית ולא לעשות עם זה כלום. אודה לך אם בהמלצתך תתייחסי לתואר שני במנהל עסקים (התמחות בייעוץ ארגוני או אחר) או תואר שני במשפטים – האם בשילוב התואר בחינוך ו/או לימודי הביטוח זה פותח בפניי אפשרויות חדשות? מה שחשוב לי בעבודה זה בעיקר: 1. שעות גמישות – כאלה שמתאימים לאם שצריכה לאסוף את הילד ב-5 2. עבודה עם אנשים (לא משהו מעבדתי או רק מול המחשב) 3. אופק קידום חשוב לי לציין שרמת הקושי בלימודים זה לא שיקול עבורי- אני מוכנה להשקיע כמה זמן ומאמץ שיידרש בשביל הדבר הנכון. תודה מראש שני
ש
שני יונגר
מצב לא פשוט
שלום שני,
את נשמע מאוד מבובלת ואני מאוד מבינה לליבך בעניין הרצון למצוא מנוחה ועבודה שגם תאהבי וגם תהיה גמישה.
אני חושבת שמכיוון שיש לך חובה לסיים לעבוד בכל יום בשעה מוקדמת יחסית אולי כדאי שתפני לכיוון של משאבי אנוש או שתפני ונסי להתקבל לאחד הבנקים. בשתי אפשרויות אלו גם תעביד עם אנשים, גם יהיו לך אפיקי קידום וגם תסיימי לעבוד ברוב ימות השבוע בשעה 16:00 בערך, כך שתוכלי לאסוף את ילדייך.
מה שנכון לגבי כל משרה וכל עבודה הוא שצריך לשהקיע כדי להתקדם, חייבים להיות הכי טובים כדי להגיע לתפקידים בכירים יות ולשנות תחומי עניין בתוך התפקיד. הבנקים מאפשרים מסלולים שונים לאחר קבלת הקביעות ותוכלי לבחור מה שיתאים לך בתוך המערכת.
עם זאת אולי כדאי שתוותרי קצת על התארים ותתחילי לעבוד כדי שיהיה לך קל יותר לבחור באמת את מה שמעניין אותך. לפעמים מרוב עומס קשה לחשוב בבהירות על מה הכי מתאים ומה יעשה לך הכי טוב. אולי כדאי שתשקלי גם ייעוץ מקצועי הכולל בחינות פסיכוטכניות שיסייעו לך לבחור מסלול קריירה שיהיה טוב לך.