שלום. אני בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ואני חושבת על לימודי המשך,הייתי רוצה להמשיך לתואר שני וחשבתי על 3 מסלולים שמתאימים לי: פסיכולוגיה,יעוץ חינוכי וטיפול באומנות. לפסיכולוגיה אני אצטרך לעשות מתאם ,ליעוץ חינוכי אני יצטרך לעשות הוראה ולטיפול באומנות שני קורסי השלמה, אני בת 29 וכרגע בתחילת חופשת לידה שתימשך כנראה שנה,בנוסף אין לי ניסיון בכלל בתחומים אלו כי עבדתי בעבודות יותר זמינות בגלל אילוצים כלכלים. השאלה שלי היא האם בגיל 30 לא יהיה מאוחר להתחיל את אחד מהמסלולים האלו? או לקחת סיכון של קבלה למסלול? ואם אפשר לקבל הסבר על כמה חוגים שראיתי אותם באוניברסיטת חיפה והאם באמת אפשר להיכנס לשוק העבודה עם תעודה זו ומה בעצם ה"תפקיד" שהתעודה הזו נותנת? "בריאות נפש קהילתית", "בריאות הציבור במגמות -קידום בריאות ,בריאות הקהילה והסביבה,אפידמיולוגיה ועוד.. (בתנאי קבלה רשום גם תואר ראשון במדעי החברה) " ו"יעוץ והתפתחות האדם". תודה מראש
א
איש אבירם
המשך ללימודים מתקדמים
שימי שלום.
את לא זקוקה להסבר, "מה". כי את יודעת! את חקרנית! את מעמיקה עד כדי "חפירה". לעניות דעתי, את צריכה, מי שידחוף ולא יאפשר לך להכניס חומר גלם למדורת התירוצים, מדוע לא! מדוע לא עכשיו! ואם בכלל! ובגילי! ועכשיו גם יהיה תינוק בתמונה!
אם דיברתי שטויות, נא לזרוק לים. אם זה נכון. בוא לא נאבד המומנטום, נתמקד באחד התחומים שאני סבורה שהוא הכי מתאים לי (רצוי שיהיה זה שאני הכי רוצה), ולהתחיל אותו עכשיוווווווווווו !
אם לא תמצאי את הכוחות? פני ליעוץ ותמיכה, טובה שעה אחת קודם. בהצלחה.