שלו אני הנדסאית מערכות קולנוע וטלויזיה, אבל האהבה האמיתית שלי היא לפיסיקה. תמיד חשבתי שכבר מאוחר מדי בשבילי ושהתנאים הסביבתיים (נשואה+2) לא יאפשרו זאת. ככל שהזמן עובר, כך אני מרגישה פספוס וריקנות על שאני לא עושה את מה שאני באמת אוהבת. צברתי ידע באופן עצמאי אך כמובן שזה לא מספיק. אני בת 37. האם לדעתכם זה מאוחר מדי? אם לא, מהם תנאי הקבלה והאם יש מלגות שיעזרו לי? אודה על תשובתכם.
א
איש אבירם
מימוש עצמי
קרן שלום.
ללמוד אף פעם לא מאוחר! השאלה היא מה המטרה. ואיזה פונקציה היא באה לשרת. באוניברסיטאות רבות קיימת מסגרת ללימודים למבוגרים חלקם עם תארים, חלקם לצורכי שמיעה והרחבת הידע והעניין. את עדיין לא שם. צעירה את! אם הפיזקה בנימי דמייך, תרשמי לטכניון. (במידה ואת רוצה לראות בתחום את עתידך - ולהמשיך לתארים המתקדמים ולמחקר) ישנה אפשרות קבלת מילגות להצטיינות, ככל שתצטייני לימודייך יהיו בחינם. מלבד מסלול זה, אני מסופק לגבי הפונקציונליות של ההמשך מבחינה תעסוקתית. חשיבות רבה אני כן רואה בלימודים אקדמיים, היא במימוש עצמי, וביצירת מוטיבציה בילדייך בלימודים אקדמיים. לגבי תנאי הקבלה. אני מאמין גדול במוטיבציה ושכל ישר, במידה והם קיימים אצלך, גם השמיים אינם גבול. מבקש לאחל לך הצלחה!
ק
קרן
תודה
תודה רבה על העידוד. המטרה שלי היא כמובן לעסוק בזה ולא רק ללמוד לכיף. אני אברר לגבי הטכניון, זה ידרוש שינויים רחבים בחיים של כולנו הנובעים משינוי מיקום, כך שיש עוד הרבה על מה לחשוב ולקחת בחשבון. בכל מקרה, אצור איתם קשר. המון תודה שוב על התמיכה. נקווה שבאמת לא מאוחר.