סיימתי שנה ראשונה במדעי ההתנהגות ותקשורת ואני מאוד מתלבטת מה הכי יעיל ונכון עבורי להמשך. ללימודים הנוכחים במדעי ההתנהגות הגעתי לאחר שלא הצלחתי להתקבל ללימודי ריפוי בעיסוק באוניברסיטה . מדעי ההתנהגות מעניינים אותי, אך אני לא רוצה לוותר על מה שאני מרגישה שבאמת מעניין אותי שזה לטפל. אני גם חוששת שמדעי ההתנהגות לא יהיה מספיק פרקטי עבורי. לפי מה שאני מבינה, אם ברצוני לעסוק בתחום טיפולי לאחר תואר במדעי ההתנהגות זה משהו שניתן להגיע אליו באמצעות ניסיון של עבודה בתחום ולא באופן ישיר בעקבות הלימודים עצמם אלא אם אמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה. מגיל קטן ידעתי שאני ארצה לעסוק במקצוע שקשור באנשים. בעזרה לאנשים. ומהתיכון זה הלך והתגבש והבנתי שברצוני לעסוק במקצוע טיפולי. בתחילה הייתי בטוחה שאני רוצה ללמוד פסיכולוגיה ולהפוך לפסיכולוגית קלינית מתוך כך התעניינתי יותר לעומק ,בררתי במוסדות לימוד שונים נחשפתי יותר למקצוע פסיכולוגיה ולאפשרויות ההמשך . במקביל במסגרת השירות הלאומי שלי בבית ספר לחינוך מיוחד נחשפתי לתחומי טיפול נוספים וכך זה התגלגל להתעניינות בתחום הריפוי בעיסוק. לא הצלחתי להתקבל ללימודי ריפוי בעיסוק באוניברסיטה כפי שציינתי קודם והחלטתי להתחיל בלימודי מדעי ההתנהגות ובאמצעותם לנסות ולעבור לאוניברסיטה ללימודי ריפוי בעיסוק. מבדיקה שעשיתי הבנתי שזה לא פשוט לעבור ולמעשה אצטרך להתחיל מחדש על מנת לעבור ללימודי ריפוי בעיסוק באוניברסיטה.. שאלתי היא-מה יהיה הכי יעיל במצב זה לעשות? לנסות לעבור (מדובר על עוד חצי שנה -לאחר שנה וחצי של לימודים אקדמאיים).או לסיים את התואר במדעי ההתנהגות ולאחריו להתחיל תואר ראשון נוסף בריפוי בעיסוק? מה שעוד מהווה עבורי מכשול בקבלה הוא שיש לי רק 3 יחידות בבגרות במתמטיקה ואין לי מקצוע מוגבר שהוא ריאלי בבגרות.(בדר"כ דורשים ידע בכימיה ופיזיקה על מנת להתקבל לריפוי בעיסוק). אפשרות נוספת שחשבתי היא לנסות ולעבור בעוד חצי שנה לתואר בפסיכולוגיה עם דגש במדעי המוח באוניברסיטה מה שיתן לי רקע ביולוגי מתאים וזה גם מאוד מעניין אותי ולאחרי שאסיים אתחיל תואר ראשון נוסף בריפוי בעיסוק . השאלה אם בכלל אוכל לעבור לתואר זה? אין לי בעיה להשקיע גם אם באמצעות השלמת קורסים לתואר/שיפור הבגרות והפסיכומטרי אך השאלה מה הכי נכון עבורי בשלב זה... אני יודעת שאני מעוניינת במקצוע המכיל שילוב בין אבחון ,טיפול ומחקר. חשוב לי להוסיף שאני מעוניינת לעבור לאוניברסיטה גם בשל שכר הלימוד הגבוה במכללה. אני מאוד מתלבטת ולחוצה מכך שאבזבז זמן יקר לחינם. אשמח לייעוץ .
תודה.
ש
שני יונגר
בחירת מסלול לימודים
שלום שירן,
לגבי תחומי הטיפול למיניהם, חשוב להדגיש לפני שאתחיל לענות לשאלותיך, לא ניתן לטפל בלי תואר שני בתחום טיפולי, לכן תואר שני הוא בהחלט בגדר חובה מבחינתך. לעומת זאת, כמרפאה בעיסוק תוכלי להתחיל לעבוד עם סיום לימודייך.
מה שלא ברור מדבריך זה מה את באמת רוצה לעשות בעתיד? עבודה של פסיכולוג קליני והדרך עד לסיום הלימודים הקליניים בפסיכולוגיה ארוכה מאוד ולכן כדאי לדעת שזה באמת מה שרוצים לעשות.
ללימודי פסיכולוגיה קלינית תוכלי להגיע עם תואר ראשון במדעי ההתנהגות (ומספר השלמות לתואר שני) ללימודי מרפאה בעיסוק, אני מבינה מדברייך כי את כבר יכולה להתקבל כיום עם ממוצע ציונייך בתום השנה הראשונה ללימודים.
כיוון ששני המסלולים ידרשו ממך השלמות בסדר גודל של סמסטר אחד או שניים בסופו של דבר, אז בחירה הופכת לפשוטה יותר. הכי חשוב שתבחרי את המקצוע שבו את באמת רוצה לעסוק.
את יכולה לפנות לסטודנטים הלומדים ריפוי בעיסוק או לבקש לדבר עם מרפאה בעיסוק באחת מקופות החולים כדי לברר האם ללמוד את התחום וכנ"ל לגבי פסיכולוגיה קלינית.